הבאר העברית הראשונה בנגב (קיבוץ רוחמה)

בשנת 1912 הגיעו ראשוני הפועלים המשתייכים ל"אגודת שארית ישראל" המתיישבים לנגב. אלו הגיעו לאיזור הצחיח בסמוך לקיבוץ רוחמה כיום, שם קבעו את מקומם. 

המתקן הראשון שהקימו היה באר מים עמוקה אשר בנייתה הסתיימה בשנת 1913 (שנה לאחר מכן).

הבאר שימשה להשקיית הגידולים הנסיוניים שהחלו במקום, מים לשתיה עבור הפועלים ובעלי החיים אותם גידלו בקיבוץ. 

הבאר נחפרה מירבי של 38 מטרים עומק והיתה הבאר היהודית הראשונה שנחפרה בנגב. 

בתאריך ה-30-10-1917 , הגיעו לקיבוץ חיילים תורכים (תקופת מלחמת העולם הראשונה) והחריבו את הקיבוץ במסגרת "מאורעות תרפ"ט.  היישוב עצמו נחרב כמעט והתושבים עזבו אותו למס' שנים.

את שרידי היישוב ומה שנותר ממנו , בזזו הכפריים שהתגוררו בסמוך וקיומו של היישוב כמעט נעלם מהעין. 

בשנת 1932 בוצע נסיון לאייש מחדש את קיבוץ רוחמה על ידי קבוצת פועלים אשר הקימו משקים ואף נטעו פרדס,  אך במסגרת מאורעות 1936 – 1939 נעזב הקיבוץ שוב וננטש על תכולתו. 

ב-1/12/1943 הוקם בפעם השלישית הקיבוץ על ידי אנשי "השומר הצעיר" ומאז קיים על המפה הישראלית. 

הבאר המדוברת, עברה תלאות רבות ונסתמה על ידי האויב מספר פעמים. בעת הקמת הקיבוץ בפעם השלישית בשנת 1943, נחפרה מחדש ושימשה את המקומיים לשתיה והשקייה. 

איך מגיעים?

מגיעים מכביש 334 לתוך פאתי הקיבוץ, חולפים בתוך יער רוחמה עד לכניסה אליו. בעת הכניסה בשעה ישנו שביל מצד שמאל המגיע כמעט עד הבאר. מפת הגעה למקום כאן

הבאר העברית הראשונה בנגב - קיבוץ רוחמה - צילום: אבישי טייכר
הבאר העברית הראשונה בנגב – קיבוץ רוחמה – צילום: אבישי טייכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתרים הסטוריים, אקטואליה וטיולי ארץ ישראל

נגישות