על רכס ההרים הצפוני – מבצר נמרוד (קַלְעַת נַמרוּד / קַלְעַת אֶ-צוּבֵּייבָּה)

על רכס הרים בגובה 800 מטרים מעל פני הים, אי שם באחת הנקודות הצפוניות הגבוהות ביותר של ישראל, עומד לו כבר לא מעט שנים מבצר עתיק יומין שזכה לבעלים שונים במרוצת השנים.

המבצר קרוי בידי ההיסטוריונים "מצודת נמרוד" , והיה ידוע תחת שמות נוספים במהלך ההיסטוריה המקומית. האתר כולו מתוארך בתחילתו לתקופת הביניים שנמשכה עד לשנות השלטון העות'מני בישראל.

ברוכים הבאים למבצר נמרוד

מבט כולל על מבצר נמרוד מכביש הגישה אל הגן הלאומי - צילום: אפי אליאן
מבט כולל על מבצר נמרוד מכביש הגישה אל הגן הלאומי – צילום: אפי אליאן

קצת היסטוריה על המקום

המבצר מתוארך לתקופת ימי הביניים, המבצר מתפרס על רכס הרים גבוה הסמוך לחרמון בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים. במהלך השנים שודרג, הוחרב ואף נבנה מחדש על ידי מספר שליטים שכבשו את המבצר פעם אחר פעם.

בניגוד לתארוך המבצר, על פי התיעוד הכתוב תחת השם נמרוד אוזכר המבצר לראשונה על הכתבים בתקופת המאה ה-19 (התקופה העות'מנית) , לעומת זאת, שמו הקדום של המבצר קלעת א-צביבה אוזכר לא מעט פעמים בתיעוד מהמאה ה-13, בתקופה בה הוקמו מבני הבניאס שנמצאים לא הרחק מהמבצר.  התיעודים השונים גורמים ללא מעט מחלוקות מבחינת הסטוריונים אודות זמן הקמתו המקורי של המבצר. 

בכל שכבות הבנייה הרבות של המבצר, אותרו ממצאים רבים המשוייכים לתקופות רבות מאז המאה ה-12 ועד למאה ה-19. אך עיקר השרידים מעידים דווקא על הקמתו בתקופת הקמת הבניאס. 

על פי מקורותיו של ההיסטוריון  המוסלמי סבט אבן אלג'זי שנחשב מבין האמינים בתקופה זו , נכתב בתיעוד קורות חייו של אלמלכ אלעזיז עת'מאן שהיה שליט הבניאס, כי הוא אחראי לבניית מבצר  א-צביבה (שמו הקודם של המבצר). 

מעבר למקורות הללו נמצאו מספר ממצאים שאוששו את המקור הנ"ל, אך במקביל אותרו סממנים נוספים שמתארים מציאות מעט שונה ובונים שהשתייכו לעמים וממשלים אחרים. 

בשנת 1260 לספירה הנוצרית, השתלטו המונגולים על המבצר ונטלו אותו מידי האיובים. במקביל למבצר השיגו שליטה גם בבניאס ובערים נוספות סמוכות וגרשו את המקומיים. לאחר מספר חודשים הותקפו בעוצמה על ידי בייברס הממלוכי שנטל לידו את השליטה במבצר ובכל הסביבה כולל הבניאס. 

בעקבות כיבוש המבצר, החל בייברס ואנשיו לשפר את מהות המבצר, הוסיפו ביצורים משמעותיים ופארו את המבנה העצום על מנת להשיג הגנה ויתרון אסטרטגי על יישובי הסביבה.  בסיום הבנייה וייצוב המבצר , תיעד בייברס את עבודתו הרבה במבצר בכתובת עצומה שהוצבה בראש החומה המערבית. כיום הכתובת נמצאית לתצוגה פתוחה בתחילת המסלול במבצר. 

במהלך שנות פעילותו של המבצר, הפך לנקודת מפתח בסביבה הן מבחינה בטחונית ואף כלכלית. במאה ה-13 לקראת סופה, גורשו הצלבנים מהארץ, אך זה לא מנע את עתידו ומעמדו של המבצר, מעבר לכך בעקבות מיקומו והביצורים המעולים שבוצעו בו – הפך המבצר בחלקו לבית כלא ברמה גבוהה בו נכלאו מתנגדי השלטון הממלוכתי. 

משך פעילותו לאחר היותו כבית כלא מבוצר, החל לדעוך מעמדו של המבצר וזה ננטש מספר פעמים. מדי פעם הפכו לתושבים זמנים אנשים ועולי רגל שעברו במקום והשתמשו בחדרי המבצר לאכסנה ולינה. 

המקום אף תועד בשנת 1867 על ידי הסופר הידוע  מארק טוויין בכתביו כ"תל החורבות היפה ביותר שנראה אי פעם בעולם כולו…" 

מקום מדינת ישראל ועד למלחמת ששת הימים, שימש המבצר כאתר תצפית לעבר תחומי הירי של התותחים הסוריים, אך לאחר שהחרמון ורמת הגולן עברו לרשות מדינת ישראל, ננטש המקום על ידי צה"ל וזה הוכרז כאתר לאומי וזה החל בשימור ובהנגשתו למבקרים ומטיילים בסביבה. 

 

מה במקום?

מבנה המבצר מתפרס על רכס הרים באורך של כ-430 מטרים מקצה לקצה. צורתו מלבן צר ואופן בנייתו מהווה רמת מיגון אסטרטגית טובה מפני תקיפה ולחימה כנגד השוכנים בו. המבצר כולו עטוף בחומות אבנים, כאשר מדי כמה עשרות מטרים עומדים חריכי ירי , מגדלי שמירה ואף עמדות מהם הגנו על חומות המבצר. 

בכלל שטח המבצר ישנו מסלול רחב המכיל עשרות נקודות המתעדים את שנות קיומיו של המבצר. במקום ארבעה מגדלים כאשר הצפוני הינו הגבוה מבין כולם ומהווה תצפית על שאר תחומי המבצר. בחלקו הדרומי ישנה רחבה גבוהה שמאפשרת תצפית על יישובי הסביבה. במקום בריכת מים גדולה ששימשה כמקור מים בעת מתקפות האויב על המבצר, מחילות רבות שחלקן כלל לא נחפר, אולמות רבים ושבילים המובילים בין חלקי המבצר. 

משך הטיול הממוצע במקום כ-4 שעות לפחות. 

איך מגיעים?

מצומת שיאון , ממשיכים מזרחה על כביש 99, ממשיכים עד לצומת T עם כביש 989 ונוסעים לאורכו. ישנו שילוט במקום. 

המקום מזוהה היטב בתוכנת ניווט WAZE ועמוד ענן.

גלריית תמונות

 

13 תגובות בנושא “על רכס ההרים הצפוני – מבצר נמרוד (קַלְעַת נַמרוּד / קַלְעַת אֶ-צוּבֵּייבָּה)”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *