פסיפס כבן 1500 שנה נחשף בקרית גת

הפסיפס הנדיר אמנם נחשף לפני כשנתיים בקרית גת , אך הוחזר לאחרונה לתצוגת קבע לאחר ששומר היטב במעבדות רשות העתיקות

כתב: אפי אליאן | צילומים: ניקי דוידוב , רשות העתיקות | וידאו: EYECON

עובדי רשות העתיקות במהלך שימור הפסיפס. צילום: ניקי דוידוב
עובדי רשות העתיקות במהלך שימור הפסיפס. צילום: ניקי דוידוב

 

הפסיפס שהוחזר לאחרונה לתצוגת קבע בפארק התעשיות קרית גת נחשף לראשונה לפני כשנתיים במהלך חפירות ארכאולוגיות שניהלה רשות העתיקות בעיר , יחד עם תלמידי בתי ספר מקומיים ואף עובדים מפארק התעשיות בעיר קרית גת. 

את מימון החפירות ביצעה באדיבות רבה חברת י.ש גת , חברת ניהול פארק התעשיה קרית גת. 

בתחקיר שביצעו אנשי רשות העתיקות , זיהו כי מדובר בפסיפס נדיר ששימש ככל הנראה רצפה של כנסיה שהיתה במקום במהלך התקופה הביזנטית, הפסיפס הייחודי הוצא מהמקום לצורך שימור ושחזור והוחזר לאחר שנתיים של עבודה מייגעת למשכן קבע בפארק התעשיה. 

הפסיפס נחשף במהלך חול המועד סוכות האחרון ועל פניו חלפו כמות גדולה של מבקרים וחובבי התחום. 

עובדי רשות העתיקות במהלך שימור הפסיפס. צילום: ניקי דוידוב
עובדי רשות העתיקות במהלך שימור הפסיפס. צילום: ניקי דוידוב
עובדי רשות העתיקות במהלך שימור הפסיפס. צילום: ניקי דוידוב
עובדי רשות העתיקות במהלך שימור הפסיפס. צילום: ניקי דוידוב

בשיחה עם הארכיאולוגים סער גנור וד"ר רינה אבנר מרשות העתיקות סיפרו השניים כי הופעה של מבנים על רצפות פסיפס הינה תופעה נדירה בארץ ישראל , בפסיפס נראים מבנים מסודרים לאורך רחוב עמודים ראשי של העיר, ניכר כי מדובר במפה קדומה.
לצד אחד המבנים בפסיפס שנחשף , השתמרה כתובת ביוונית המעידה על כך שהמקום המתואר הינו היישוב חורטסו שבמצרים.
על פי המסורת הנוצרית , בחורטסו נקבר הנביא חבקוק. הופעת עיר מצרית זו על רצפת המבנה הציבורי בקרית גת , מרמזת אולי – על מקורם של יושבי הכנסייה. 

מרצפת הפסיפס שהיתה למעשה חלק מרצפת מבנה כנסיה שכלל לא שרד, השתמרו שני חלקים , בחלק הראשון נראים בעלי חיים שונים ובניהם תרנגול , איילה ומספר בעלי כנף , גביע מיוחד ובו פירות מסויימים בגוון אדום. לדברי גנור – בהתקנת הפסיפס במקורו , השתמש האומן בכ-17 גוונים שונים של צבעי אבנים. ההשקעה , איכות חומרי הגלם ושיטת העבודה הינם מהטובים שנתגלו עד כה בארץ ישראל.

בחלק השני של הפסיפס, מתואר נוף מהנילוס המצרי , סירה מגולגלת מפש , רחובות ומבנים נוספים. המבנים המתוארים במפורט בתלת מימד ולהם שתיים עד שלוש קומות, מרפסות , גלריות , גגות , רעפים וחלונות.

עובדי רשות העתיקות במהלך שימור הפסיפס. צילום: ניקי דוידוב
עובדי רשות העתיקות במהלך שימור הפסיפס. צילום: ניקי דוידוב
עובדי רשות העתיקות במהלך שימור הפסיפס. צילום: ניקי דוידוב
עובדי רשות העתיקות במהלך שימור הפסיפס. צילום: ניקי דוידוב

ומה היה שם לפני? 

האיזור בו נמצאה הכנסייה נקרא לפי חיפוש במפת PEF 1880 "חירבת פטאטה" , ידוע כי עד שנת 1948 היה שם כפר בדואי שבו שכנה  חמולת אַל-וֻחַיְדַאת המשוייכת לשבט קֻרֵיש ולתראבין. החמולה עזבה את המקום במהלך קרבות צה"ל באיזור כפר פאל'וגה הסמוך (מערבית למקום) ומאז ננטש. במקום במשך שנים היה שדה חרוש שמיטיבי הלכת בו היו זוכים לראות מפעם לפעם חרסים עתיקים מבצבים מהאדמה.
בשנים האחרונות הוקם על השטח פארק ריאה ירוקה אשר משמש את תושבי העיר ולפעילותם של מפעלי תעשיה במקום.

קישור הגעה למקום ב"עמוד ענן"

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.