מצודת הרפאים על כביש 40 – מצודת משטרת קטרה QATRA

מדי יום חולפים עשרות אלפי כלי רכב על כביש 40 בסמוך לכניסה לגדרה, רובם סביר להניח לא מביטים לצידי הכביש לעבר הבניין הלבן הגדול המסתתר בין העצים.  

אלו שכן הבחינו במבנה , לרוב האמינו שמדובר בסתם מבנה נטוש או מחנה כלשהו שהיה בשימוש וננטש במרוצת השנים.

אך מי שבאמת מחפש את המקומות המעניינים יחפש היטב סממנים שיעידו על אופיו של המקום ויגלה את השלט המעיד של שמו של המקום מעל הכניסה הראשית למבנה.

ברוכים הבאים למשטרת קטרה (QATRA)

שלט כניסה לבניין משטרת קטרה בגדרה - צילום: אפי אליאן
שלט כניסה לבניין משטרת קטרה בגדרה – צילום: אפי אליאן

קצת על המקום

משטרת קטרה היא אחת מ-55 תחנות משטרה מבוצרות שנבנו בין השנים 1938 ועד 1944, המבנים הללו תוכננו בחופזה יתרה על מנת להגן על צירים ועורקים ראשיים דאז בארץ ישראל ולהעניק ביטחון יחסי לתושבים הסמוכים. 

שמה של המצודה קטרה, הינו על שם הכפר הערבי שהיה שוכן מערבית למצודה ועל אדמותיו לכאורה נבנתה המצודה. 

את המצודות הללו תכנן המהנדס סר צ'רלס טיגרט, אשר למעשה על שמו ניקראות המצודות הללו "מצודת טיגראט" [Tegart]. רוב המבנים נבנו בצורות יחסית דומות אחת לשניה ורובן נשארו עד עצם היום הזה פזורות ברחבי ישראל. 

בחלקן מבוצע שימוש עד היום וחלקן ננטש ונתון לחסדי מזג האויר ועוברי אורח אשר מצאו בהם מקלט לשהותם. 

בסך הכל נבנו ברחבי הארץ 55 מצודות כאשר בנויות לפי 5 דגמים שונים. רוב המצודות עם זאת נבנו בצורה כזאת בקטרה, מצודת יואב , לטרון ועוד. 

מבנה המשטרה בנוי בצורת מרובע כאשר בחלקו המערבי ישנו מגדל שמירה גבוה בעל פתחי ירי ותצפית. לעומת מבנים אחרים בעלי אותה חזות – סביב משטרת קטרה נבנו מספר מבנים נוספים ששימשו את הצוות המנהלי של המקום, אך לציין כי אלו נבנו בתקופות מאוחרות יותר לאחר קום המדינה. 

 

המבקרים במקום יבחינו לבטח בגדר תיל הסובבת את המקום, אך קרועה בחלקים רבים. מצידה הדרומי של המצודה ישנה דרך עפר המובילה ליישוב סמוך, ובצמוד אליה ניתן לראות את שער הכניסה הכמעט רשמי למתחם. השער עצמו פתוח לכל דורש וכבר בכניסה ניתן לראות את שרידי העבר. 

בסמוך לשער עומד לו מבנה ששימש ככל הנראה את הש.ג של המתחם. מבנה מרובע בעל חלונות צרים השוכן בתוך גדר המתחם. 

משער הכניסה ישנו שביל המוביל לאחורי המצודה ולמבנה ארעי גדול ששימש את העולים מאתיופיה שאוכלסו במקום בתחילת שנות ה-90 בתקופת העלייה הגדולה לישראל. מצד ימין של השביל ניצבת המצודה והקצה הגבוה שבה שוכן מגדל השמירה. מבנה התחנה זהה למצודה השוכנת בלטרון

 שדה יואב, בית גוברין ובית שמש. 

הכניסה למתחם העזוב הינה בדלת צרה מתחת למגדל השמירה, שם ניתן להבחין היטב בהזנחה שנוצרה במהלך עשרת השנים האחרונות (ואולי קצת יותר) מאז המתחם היה בשימוש בפעם האחרונה. 

מיד הכניסה – מצד ימין ישנן המדרגות העולות למעלה המגדל. בקצה המדרגות ישנו מחסן שנראה משום מה עדיין בשימוש על ידי גורמים כלשהם – ומשם על קיר הבטון המזויין סולם ברזלים המוביל למעלה. 

למרות האמון הרב מצידי במבנים היסטוריים כאלו לגבי עמידותם וחוזקם , החלטתי למרות הכל שלא לטפס מעלה ולבחון את המתחם מהגובה. 

הירידה מטה מובילה לפרוזדור ארוך עד לקצה הצפוני של המבנה , אשר מצד שמאל חדרים רבים שידעו ימים טובים יותר. כאשר מתקדמים פנימה, מגלים גרם מדרגות נוסף המוביל לקומה השניה של הבניין. שם שוכנים חדרים במצב סביר הרבה יותר מאלו בקומה התחתונה. 

שני החדרים האחרונים בפרוזדור הנ"ל, מספרים את סיפורם של אנשי הבטחון הכללי שהשתמשו בטרם שנות התשעים במבנה לאימונים ופעילות מבצעית בשטח סגור. למעשה עד היום ניתן להבחין ב-4 חדרים שונים בעלי ריצוף מסוגים שונים שככל הנראה שימש לאימונים ללוחמי היחידות המובחרות. 

ביציאה מהפרוזדור, מגיעים לחצר הפנימית של המצודה, העזובה במקום רבה, כמות גדולה של פסולת עצים נמצאית במקום וצמחיה רבה וגבוהה (זהירות מנחשים וחרקים מזיקים). במרכז החצר מבנה נוסף שנראה כמו בניין משרדים משנות ה60 עד ה-80. כאמור אינו מעניין במיוחד היות שלא ניכר שהיה חלק מבניין המצודה המקורי. 

לאחר פילוס דרך בעשבייה הגבוהה, מגיעים לבניין שנראה מכביש 40 ותושבי גדרה , הכניסה אחורית מגלה על משרדים רבים שהיו במקום, אולי גם תאי מעצר בעלי חלונות צרים וגבוהים ומשם מובילה יציאה לדלת הראשית של המבנה. 

כאשר יוצאים מהדלת מגלים את שלט המבנה המקורי שנשמר היטב מאז הקמת המצודה וכתוב ב-3 שפות "קטרה" בעברית , אנגלית וערבית.  למבנה הנ"ל שתי קומות גם כן , אך לא צלח בידי למצוא את דרך הגישה לקומה השניה, באיזור בניין זה העשבייה גבוהה מאוד ומהווה מכשול למנסים לפלס את הדרך. 

מעבר לשלט הנדיר על חזית התחנה, ישנו שלט המורה על כוונת המועצה לשימור אתרים לשמר את המקום. מקווה כי הדבר יקרה בהקדם שכן כמות המבקרים המזיקים במבנה גורמים להרס שסביר להניח שלא יהיה ניתן לשחזרו למקור. 

במספר מקורות מידע צויין לא פעם אחת על שימוש בטחוני במתקנים האלו במהלך שנות קיומו לאחר תקופת המנדט. ישנם סיפורים ותיקים על שימוש של יחידת המודיעין של צה"ל, השב"כ ומשטרת ישראל במבנה המדובר כאתר למעצר שבויי מלחמה, עצירים בטחוניים ושאר עצורים בעייתים שנתפסו במהלך השנים ונלקחו לחקירות במקום. הפעילות היתה במקום עד לשנות התשעים המוקדמות, אז ננטש המתחם ואוכלס מחדש זמן קצר לאחר מכן על ידי עולים מאתיופיה אשר הגיעו במבצעי העליה לארץ ישראל והיו צריכים להתגורר עד לקבלת מגורים קבועים. משום כך הוקמו בחלקה האחורי של המצודה מבנים אירעיים נוספים אשר שימשו למגורים. כמו כן בקומה הראשונה של המצודה לפחות ניתן להבחין בשאריות של חדרים בעלי קירות גבס שנבנו בחופזה על מנת לאפשר מגוריים זמניים בתוכו. 

דבר חשוב אציין, כי אמנם המתחם מגודר ויש לא מעט פרצות בגדר המאפשרות כניסה, ישנה סבירות גבוהה שמדובר באתר שמשתייך עדיין למשטרת ישראל ועיריית גדרה, לפיכך מדובר בשטח פרטי. לכן כניסה למקום מומלץ לתאם מראש מול אותם גופים על מנת למנוע אי נעימות בעת ביקור במקום. 

כמו כן, כמו כל אתר ומבנה נטוש, חשוב מאוד לשים לב על בטיחותכם במקום, האחריות לביקור במקום הינה על המבקרים עצמם. מדובר באתר בן עשרות שנים שתחזוקתו לוקה בחוסר משמעותי. 

ועכשיו – תמונות

 

10 תגובות בנושא “מצודת הרפאים על כביש 40 – מצודת משטרת קטרה QATRA”

  1. שנים אני עובר בכביש ליד ומנסה להבין מהו המקום.

    תודה על כתבה מופלאה ! האתר שלך נכס צאן ברזל בהיסטוריה המקומית!

    1. חבל שלא עצרת ובדקת את המראות המדהימים שיש שם בפנים.
      אין ספק שלא סתם קבלן גבס פשוט בנה את המקום, כולו מעוטר ונטוש, פשוט מקום מבוזבז במרכז הארץ שיכל לאכלס כל כך הרבה אנשים.
      עם זאת, מקומו בהיסטוריה המקומית והגלובאלית מונח במקומו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *