מבחנות ובתוכן זרעים בוטניים שונים שנמצאו בבור האשפה . מימין לשמאל: חציל, שיזף, תאנה, דלועים שונים, עדשה תרבותית

חציל בן אלף

העדות העתיקה ביותר לתקופת הגעתו של החציל לארץ ישראל נחשפה. העדות נחשפה במהלך חקר בור אשפה כבן 1100 שנה שהתגלה בחפירות רשות העתיקות בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. לפי עדות זו, ניתן לגלות על הרגלי התזונה בתקופה המוסלמית הקדומה.

כתב: אפי אליאן | צילומים: אליהו ינאי | וידאו: מישל רוזיליו, עמית בן עטר

גרעיני גפן שנמצאו בבור האשפה העבאסי - צילום: אליהו ינאי
גרעיני גפן שנמצאו בבור האשפה העבאסי – צילום: אליהו ינאי

 

וידאו:

 

אין לנו דבר כנגד חצילים (למרות המשתמע מהכותרת המתבקשת) אך לעומת זאת ככל הנראה קיבלנו תשובה לשאלה "מתי הגיע החציל לארץ ישראל". בעת חשיפת בור אשפה בחפירות רשות העתיקות בגן סובב חומות ירושלים , נמצאו שרידים רבים של פירות וירקות ובניהם – שרידים של חציל שהושלך שם. הבור תוארך כבן 1100 שנה (התקופה האיסלמית הקדומה). מעבר לשרידי החציל נחשפו בבור גם אלפי חרציני גפן , גלעיני זיתים, שיזף , תות עץ , עדשים , תאנים ועוד. 

נחשון זנטון מנהל החפירה ברחוב המדורג מטעם רשות העתיקות, מחזיק נרות חרס מהתקופה העבאסית שנמצאו בבור האשפה
נחשון זנטון מנהל החפירה ברחוב המדורג מטעם רשות העתיקות, מחזיק נרות חרס מהתקופה העבאסית שנמצאו בבור האשפה

בשיחה עם נחשון זנטון , מנהל החפירה במקום מטעם רשות העתיקות מספר על הממצאים: בתי מלאכה ושווקים ייצרו מטבע פעילותם פסולת רבה שלעיתים קרובות אף הוטמנה בבורות אשפה אשר נחפרו בקרבת מקום. הממצאים הארכיאולוגים מבורות האשפה מספקים לנו החוקרים עדות מוחשית לכתוב במקורות ההיסטוריים בני התקופה, ומספקים מידע רב-ערך על הרגלי התזונה באותה עת. אורח החיים וקשרי הכלכלה של תושבי ירושלים המקומיים ואף של הארצות השכנות מלפני כ-1100 שנה. 

על זרעי החציל, אשר הגיעו לכאן מאזור פרס, הם רק דוגמה אחת לפוטנציאל המחקרי הגלום באשפה הקדומה. 

אוריה עמיחי, ארכאובוטנאית החפירה מטעם רשות העתיקות, במעבדה
אוריה עמיחי, ארכאובוטנאית החפירה מטעם רשות העתיקות, במעבדה

 

בבור האשפה הקדום אשר נחשף בחפירות הרחוב המדורג בעיר דוד , נמצאו בנוסף גם כלים שונים, בהם: נר הנושא את הכתובת "בארכה" (ברכה בשפה הערבית), עצמות בקר, עצמות דגים ואף ציפורים. איתם נמצאו גם זרעים רבים אשר אלה מייצגים מגוון מזונות ומוצרים מהצומח – קטניות , פירות , ירקות ואף עשבי בר אכילים אשר שימשו בנוסף למזון כצמחי תבלין ומרפא. 

שברי קליפות ביצים שנמצאו בבור האשפה העבאסי
שברי קליפות ביצים שנמצאו בבור האשפה העבאסי

חקר תכולת הבור מצויה עד כה בעיצומו של מחקר המבוצע על ידי אוריה עמיחי ונחשון זנטון מטעם רשות העתיקות ובשיתוף המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית באוניברסיטת בר-אילן , בראשות פרופ' אודי וייס. 

עוד מוסיפים חוקרי רשות העתיקות: אוריה עמיחי ונחשון זנטון על הממצאים: מציאתם של אלפי חרצני גפן בבור האשפה עשוי להעיד על קיומה של פעילות תעשייתית שעסקה בפרי הענב. אולי אף ייתכן שהכינו במקום יין או סביר יותר – דיבס (דבש ענבים). ידוע כי עם התאסלמות הארץ , עלתה קרנה של תעשיית הדיבס באזור ובמקביל ייצור היין הצטמצם על רקע איסור הדת המוסלמית לשתיית אלכוהול. 

מבחנות  ובתוכן זרעים בוטניים שונים שנמצאו בבור האשפה . מימין לשמאל: חציל, שיזף, תאנה, דלועים שונים, עדשה תרבותית
מבחנות ובתוכן זרעים בוטניים שונים שנמצאו בבור האשפה . מימין לשמאל: חציל, שיזף, תאנה, דלועים שונים, עדשה תרבותית

לאחר שהחלו לחקור את תכולת הבור העתיק, הופתעו החוקרים לגלות שמבין הזנים הבוטניים הרבים שנמצאו בבור זוהה גם חציל. זיהוי זרעי חציל לראשונה בירושלים וככל הידוע לנו בארץ כולה, מספק מידע חשוב אודות תחילת השתרשותו בחקלאות המקומית. לדבריהם

: בתקופה זו נחשפו תושבי הארץ לזני פירות וירקות חדשים אשר הגיעו לכאן בעקבות הכיבוש הפרסי. חלקם – כמו החציל אף הפכו לגידול חקלאי מקומי נפוץ. פיתוחים חקלאיים אלה הביאו לשינוי בתזונת התושבים המקומיים, וכך, עקב הגעתם של מינים וטעמים חדשים לאזור , היא הפכה מגוונת יותר מכפי שהיתה עד אז. 

נר שלם מהתקופה העבאסית שנמצא בבור האשפה ועליו עיטור אשכולות גפן וציפורים.
נר שלם מהתקופה העבאסית שנמצא בבור האשפה ועליו עיטור אשכולות גפן וציפורים.

נדמה כי זו היתה אחת התקופות שבהן התגבש אופיו של המטבח המזרחי – הים תיכוני המוכר כל כך אשר היה מבוסס בצורה משמעותית על גידולי ירקות ופירות. 

גרעיני גפן שנמצאו בבור האשפה לפני שטיפתם
גרעיני גפן שנמצאו בבור האשפה לפני שטיפתם

עוד מציינים החוקרים כי הממצא הבוטני נחשף הודות לתופעה מינרלית נדירה וייחודית אשר התרחשה בבור האשפה בחפירות הרחוב המדורג בעיר דוד. בבורות אשפה דורמים שנחשפו בחפירות באתר חניון גבעתי הסמוך. בתהליך זה הפכו רכיבי הזרעים לאנ-אורגניים – מבלי שצורתם החיצונית תשתנה, בכך בזרעים לא נרקבו אלא השתמרו בבור עד חשיפתם במהלך החפירה. 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.