העבודות על הפסיפס. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

רצפת פסיפס צבעונית כבת 1500 שנה נחשפה באשדוד

רצפת פסיפס צבעונית מרהיבה נחשפה לאחרונה באשדוד. הרצפה , ככל הנראה שמשה כרצפת כנסיה שהיתה במקום לפני כ-1500 שנה. הייחוד ברצפה זו: שנת ההקמה של המבנה הכתוב לפי המנין הגיאורגי.

כתב: היסטוריה על המפה | צילומים: סשה פליט, ענת רסיוק

הפסיפס והכתובת. צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב
הפסיפס והכתובת. צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב

 

וידאו:

רצפת הפסיפס שנחשפה שימשה ככל הנראה כרצפת כנסייה או מנזר. על גבי הרצפה מצוינת שנת הקמת המבנה לפי המנין הגיאורגי. יצוין שעד כה מדובר בפעם הראשונה שנחשפים שרידי כנסיה או מנזר גיאורגים לאורך חוף ים הישראלי.

חוקרי רשות העתיקות: מעניין שכמו היום – גם אז אשדוד היתה מוקד משיכה לגיאורגים. 

הפסיפס והכתובת. צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב
הפסיפס והכתובת. צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב

הפסיפס נחשף במהלך העונה השלישית לחפירה הארכאולוגית המתקיימת בתל הקדום של "אשדוד ים". את החפירה מנהלים ד"ר אלכסנדר פאנטאלקין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פעולה עם פרופ' אנג'ליקה ברליונג מאוניברסיטת לייפציג. 

הפסיפס הצבעוני התגלה במהלך הרחבת פרויקט החפירות באתר העתיקות של אשדוד ים בשיתוף פעולה של ד"ר אלכסנדר פאנטאלקין, ד"ר אלבינה באבלר מאוניברסיטת גוטינגן וסער גנור – ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות. 

העבודות על הפסיפס. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות
העבודות על הפסיפס. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

העיר העתיקה אשדוד ים אשר שכנה באזור החוף הדרומי של אשדוד של ימינו, היתה בתקופה הביזנטית אחת מהערים החשובות בחוף הים הארץ ישראלי. העיר – המכונה במקורות אותה התקופה "אזוטוס פארליוס" השתרעה על שטח נרחב. במפת מידבא הנודעת מתוארים בה מבני ציבור, לרבות כנסיות ורחוב שעמודים בצדדיו. אשדוד ים העתיקה אשר נחבאת תחת דיונות החול הרבות הפרוסות סביב העיר המודרנית, החלה לספק כבר בעונת החפירות האחרונה הפתעות של ממש, השופכות אור על תושביה הקדומים של העיר. 

העבודות על הפסיפס. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות
העבודות על הפסיפס. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

בחפירה הנוכחית נחשפה רצפת פסיפס מרשימה, בה כתובת הנצחה ביוונית בת ארבע שורות המוקדשת לבוני המבנה. בכתובת מוזכר הבישוף פרוקופיוס, אשר בימיו הוקמה הכנסיה ושנת הקמתה: ככל הנראה לפי המניין הגיאורגי: "בחסד האל או בחסדו של כריסטוס, מבנה זה הוקם מיסודותיו בימי פרוקופיוס הבישוף הצדיק והקדוש שלנו בחודש דיוס של האינדיקטיה השלישית בשנת 292…" 

העבודות על הפסיפס. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות
העבודות על הפסיפס. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

ד"ר פאנטאקלין וד"ר באבלר וגנור מספרים בעקבות הממצאים "ככל הידוע לנו כיום מתקיימת באשדוד הקהילה היהודית גאורגית הגדולה בעולם. עדויות של ממש לחיי הגיאורגים בארץ ישראל כבר בתקופה הביזנטית נמצאו בעבר במרחק עשרות קילומטרים מאשדוד – באזור ירושלים וסביבותיה. זו הפעם הראשונה שנחשפים כנסיה או מנזר גאורגי לחוף הים הישראלי. לדבריהם , המקורות ההיסטוריים מספרים על הנסיך והבישוף הגיאורגי המפורסם – פטר האיברי אשר שהה באשדוד ים לפני מותו, וכעת נראה שנחשפו בפועל עדויות להשפעתו בעיר אשדוד ים הביזנטית. החוקרים מוסיפים כי מבנה ציבורי שכזה שרק החל להיחשף הוא חלק ממכלול ארכיאולוגי רב היקף המצוי בדרומה של העיר אשדוד המודרנית. בימים אלו אנו שוקדים על גיוס תקציבים נוספים על מנת להמשיך את מפעל החשיפה הארכאולוגית של אשדוד-ים. 

העבודות על הפסיפס. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות
העבודות על הפסיפס. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות
העבודות על הפסיפס. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות
העבודות על הפסיפס. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.