מצודה חבויה בחוף הים – קלעת אל-מינה (מצודת אשדוד ים)

טוב היא "לא כזאת" חבויה , אבל בהחלט עומדת נסתרת באחד מהחופים היפייפים של העיר אשדוד.

מצודת אשדוד-ים הינה שמה של מצודה השוכנת בלב אתר ארכיאולוגי מבין המרשימים באיזור, עיקר יסודה הינו מתקופת "הברזל"  בצמוד לים התיכון.

המצודה שוכנת מרחק של כחמישה קילומטרים מהתל העתיק של העיר אשדוד – אחת מחמשת ערי הפלישתים אשר התקיימו בתקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל.

 

מצודת אשדוד-ים – מבט מצפון מזרח לדרום מערב – צילום: אפי אליאן

רבים מתושבי העיר מכירים במקום כחלק מ"חוף המצודה" , חוף רחצה אשר בקצה עומדת לה מצודה עתיקה אשר מכוסה ברובה בחול ים שהצטבר עם השנים.  למקום מגיעים מטיילים רבים בכל שעות היממה, לרוב משוטטים בין המבנים וממשיכים הלאה למרכז העיר, חלקם שוכנים ואף חוקרים את המקום עד כמה שניתן ואף עורכים מעין לימודים במקום [קבוצות טבע וכדומה]. 

על פי המקורות, המצודה נבנתה בשנת 713 לפני הספירה, אז תועדה בכתבי המלך סרגון השני שהיה באותה עת מלך אשור. על פי כתביו , בצר מספר ערים פלישתיות ובניהן את "אשדוד ים". 

במאה הרביעית אשדוד-ים היתה לעיר משגשגת בתחום המסחר הימי והיתה בעלת מבני ציבור רבים ומרשימים, מזח רחב, רציף גדול, מזרקות, כנסיות ומבני מגורים מפוארים. 

העיר אשדוד-ים כונתה "Azotus Paraliyus" , שפירושו "אשדוד עיר חוף", בהמשך השנים בעת יישוב האיזור על ידי הערבים , כונתה המצודה בשם קלעת אל-מינה שהפירוש הינו "מצודת הים". 

 

על פי ההשערות של חוקרים שביצעו חפירות במקום, עולה כי המצודה היתה במטרה להגן על העיר מפני חדירות ספינות ביזנטיות שהיו פועלות בסביבה. ההשערה באה מתוך הכרות עם רצועת החוף המתארכת לאורכה של קילומטרים רבים , עד לערים הסמוכות – יבנה ים , אשקלון וגת,  שם נמצאו ביצורים דומים אך מכולם נשמרה היטב רק המצודה באשדוד-ים. 

שטח המצודה נפרס על שטח מלבני במידות 60 מטרים / 40 מטרים. את פינותיה של המצודה מעטרים מגדלים גבוהים ורחבים ששימשו ככל הנראה לשמירה על חומות המצודה. 

למצודה שתי כניסות , כאשר אחת מכיוון החוף והיתה מעל חפיר רחב, ומצד נגדי , כניסה מכיוון הים.  בכניסה המזרחית מכיוון העיר , ישנה השערה כי הכניסה היתה באמצעות גשר גבוה מעל החפיר. 

 באמצע שנת 1033 אירעה בארץ רעידת אדמה חזקה אשר גרמה להתמוטטות של חלקים נרחבים במצודה. מאז נשארה המצודה במצב דומה לימים שלאחר רעידת האדמה – בהם ננטשה למשך מס' שנים ויושבה מחדש בשנת 1099 עד לנטישה סופית בשנת 1260.

במהלך השנים 1965 עד 1968 קיים באתר חפירה ארכיאולוגית ד"ר יעקב קפלן. 

בחפירות התגלו חרסים רבים ומטבעות עתיקים  מהתקופה הערבית בארץ ישראל. בחפירות אלו נחשפו פרטים רבים, קשתות וחדרים שהיו קיימים בפנים המצודה וכוסו בחולות הים במשך מאות שנים.  בתום החפירה והוצאת הפריטים הנדירים, כוסו חלקים במצודה בחולות לשם השימור. 

מבנה המצודה מכיל חדרים רבים, מספר מחסני אחסון בחלקה המזרחי , מדרגות העולות לשני צידי מגדלי המצודה המזרחיים, ואף עושה רושם כי ישנם חלקים רבים הנמצאים מתחת לפני החול אך טרם נחפרו או נחקרו לעומקם. 

בחלקו הדרומי , קיימות מספר קשתות שראשן מציץ מעל פני החול. משני צידי "שער הים" הפונה לכיוון המים , נמצאים מספר חדרים שנראים כי שימשו למגורי השומרים והתושבים במקום. כך גם בחלקה הצפוני של המצודה, אך שם שוכנים חדרים גדולים יותר ובניהם מעין מסדרון ארוך ורחב. 

בחלקה המזרחי , עמדו שישה מחסנים לאכסון תבואה ושאר סחורות, מתוכן נותרו שלמות רק שלושה במצב סגור ו-3 נוספות התמוטטו ועומדות ללא קורת גג. 

מבין מחסני התבואה ישנם 2 גרמי מדרגות המובילים למגדלים השוכנים בצד העיר ודרכם ניתן לטפס לגובה ולהבחין בחפיר השוכן בצד הדיונה הרחבה. 

מחסני התבואה באשדוד ים – צילום: אפי אליאן

דרכי הגעה למקום:

מחלף אשדוד – עד הלום מכביש 4 (צפון ודרום) , נכנסים לפנים העיר דרך השדרה הראשית – שדרות מנחם בגין, ממשיכים לאורך 5 צמתים מרומזרים, חולפים בתוך המנהרה, רמזור נוסף וכיכר המפרשיות. 

בכיכר המפרשיות פונים שמאלה וממשיכים לאורך הכביש של שדרות משה דיין – מרחק של כ1.75 קילומטר ופונים בדרך עפר המובילה היישר למתחם המצודה. 

 

 

 

5 תגובות בנושא “מצודה חבויה בחוף הים – קלעת אל-מינה (מצודת אשדוד ים)”

  1. אפי,
    תמונות מדהימות…. והסברים מעניינים ומפורטים.
    אתר מגניב.!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *