טיול לגן הלאומי בית שאן – סקיתופוליס (תל בית שאן)

בין בקעת הירדן לעמק יזרעאל , שוכנת לה עיר שקטה אשר תחתיה שרידים של עיר עתיקה עצומה שנחפרת עד ימים אלו. 

מאז שנות העשרים ועד כה נחפרו מעל 1700 דונם משטחה והזרוע עוד נטויה. 

העיר – בית שאן העתיקה , או סקיתופוליס הינה מבין הגדולות והעתיקות שהיו בארץ ישראל.

ברוכים הבאים לתל בית שאן – סקיתופוליס – הגן הלאומי.

הרחוב הראשי בתל בית שאן - - רחוב סיגמא - סקיתופוליס - צילום: אפי אליאן
הרחוב הראשי בתל בית שאן – – רחוב סיגמא – סקיתופוליס – צילום: אפי אליאן

קצת על הגן הלאומי בית שאן

את החפירות הראשונות בבית שאן החלו בסמוך לשנות ה-20 של המאה העשרים. השטח הראשוני שנחפר היה הרחוב הראשי והאמפי תאטרון ששרידיהם נשמרו יחסית מחוץ לגובה האדמה ולכן זוהו במהירות. 

שטח הגן שנחפר עד כה מתפרס על שטח עצום של כ-1700 דונם ומשרידיו שזוהו עד כה עולה המסקנה כי מדובר בעיר בית שאן הקדומה – או בשמה המקורי – סקיתופוליס. 

במהלך שנת 1986 החלו בחפירות רציניות בשטח הגן , על מנת לחשוף את ההיסטוריה הרבה שנחבאת במקום. 

את החפירות מבצעים אנשי רשות העתיקות , בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית והם מבצעים חפירות, זיהוי ושימור הממצאים במקום. בחלק גדול מהגן מבצעים שיקום אדריכלי של המבנים הרבים , בצורה הקרובה ביותר לימי פעילותה. 

כיום , רשות הטבע והגנים מתפעלת את המקום במקביל לרשות העתיקות, על מנת לאפשר ביקורי המטיילים בגן. 

 

על העיר העתיקה

על פי המקורות העיר בית שאן הוקמה באלף החמישית לפני הספירה הנוצרית. העיר הראשונית הוקמה על התל הגבוה הניצב מצפון לגן הלאומי והיוה נקודה אסטרטגית על דרכים ראשיות. 

עם השנים השתלטו המצרים על התל ושם היה מושבם. 

על המקום התרחשו קרבות רבים שכן תושבים רבים ניסו להשיג שליטה על הנקודה הגבוהה ולהניס משם את התושבים.  

לאחר קרבות רבים ואינספור קורבנות הצליח דוד לכבוש את העיר בקרב גדול שהתרחש בתענך ומגידו.

בשנת 732 לפני הספירה הנוצרית, חרב המקום כאשר מלך אשור – תגלת פלאסר השלישי כבש את כל צפון הארץ. 

לאחר שנים רבות שהעיר היתה נטושה כמעט לחלוטין, הגיעו היונים למקום ובנו את העיר "ניסה סקיתופוליס". העיר נבנתה על שרידי העיר החרבה. (התקופה ההלניסטית).

העיר שגשגה ופרחה במשך שנים רבות, עד לאמצע המאה ה-2 לפני הספירה, אז התרחש במקום קרב קשה בין היונים לחשמונאים. בסיום הקרב הניסו החשמונאים את האוכלוסיה מהמקום ואילו החשמונאים הביאו את קרוביהם ואלו התיישבו בעיר. 

כ-60 שנה לאחר מכן , התחרש קרב חוזר במקום והיוונים השיגו שליטה מחדש בעיר, אך אלו לא סילקו את היהודים אלא חיו לצידם אך תחת משטרם. 

שלוש שנים לאחר מכן , החלו להתקומם היהודים כנגד היונים , ואלו בתגובה רצחו את כל תושבי העיר היהודים. 

לאחר שנים התחלפו אנשי העיר ברומאים, שומרונים , יהודים ופאגנים ואלו הקימו את העיר לרמה שטרם ידע האיזור. 

הוקמו מבני ציבור מרשימים, רצפות פסיפס מרהיבות, מבני מקדש וספורט ועוד. 

בתקופה הביזנטית הצליחה העיר הקדומה בית שאן להגיע לשיא תושבים המונה כ-40,000 תושבים. עצם קיומה של העיר העצומה היוה גם סיכון בטחוני שכן , לא מעט רצו לשים ידם עליה. 

בעקבות כך הקימו חומה עצומה שהקיפה את כל העיר הגדולה. 

בשנת 749 התחרשה באיזור רעידת אדמה קשה שהחריבה את העיר כמעט לחלוטין. המבנים המרשימים קרסו במהירות ואת שרידי רעש האדמה ניתן לראות עד היום. 

בעקבות רעידת האדמה נטשו התושבים הנותרים את המקום וזה נעזב לשנים עד לתקופה העבסית. 

בתקופה זו הגיעו למקום מתיישבים חדשים , אשר הקימו כפר פסטורלי על שרידי העיר המפוארת שכמעט ונמחקה כליל. לכפר קראו "ביסאן" (צליל דומה לשם בית שאן) 

זמן קצר לפני הקמת מדינת ישראל , ננטש הכפר ומנגד הוקמה העיר בית שאן המודרנית. 

שרידי העיר לאחר רעידת האדמה הקשה - צילום: אפי אליאן
שרידי העיר לאחר רעידת האדמה הקשה – צילום: אפי אליאן

 

מה נראה בגן הלאומי ?

 החלק הראשון שיקבל את פניכם הינו האמפי תאטרון, שרידיו מתוארכים לתקופת המאה הראשונה לספירה. במקור היה התאטרון בעל כ-7000 מקומות ישיבה, אך מה שנראה הינו רק החלק התחתון ששרד את רעידת האדמה הגדולה. 

המבואות דרכם נכנס היו למעשה דרכי הגישה לקומה התחתונה ביותר. בצידי כל מעבר כניסה נוכל לראות את המדרגות שהיו אמורות להעלות את הצופים מעלה.  בחלק בו ניצבת הבמה היה קיר גדול שתחם את התאטרון והעלים את רעש העיר הגדולה שהיתה מאחוריו. 

משם , נמשיך לבית המרחץ העתיק אשר תוארך למאה הרביעית לספירה הנוצרית וזה מכיל שרידים של בית מרחץ מהתקופה הביזנטית. בית מרחץ זה נבנה מחדש בתקופה הביזנטית, תוך שימוש בתשתית של בית מרחץ קדמוני שפעל במקום. 

לאחר שנצא מבית המרחץ, נמשיך לשדרת העמודים ברחוב פלאדיוס אשר מתפרס על שטח של יותר מ-100 מטרים אשר שימש לחציית העיר מהתאטרון לחלקה הצפוני. הרחוב כולו מרוצף באבני בזלת שחורות ותחתיה אף תעלת ניקוז עתיקה. מה שמראה על החשיבה האדריכלית של בוני העיר הקדמונים. 

כאשר נסיים לחצות את רחוב פלאדיוס , נגיע לרחבת הסיגמא שמתוארכת לתקופה הביזנטית. הסיגמא מקבלת את פני המבקרים בכתובת פסיפס מרהיבה וסביבה שרידי חדרים שכל אחד מהם מכיל רצפת פסיפס מעוטרת בשלל צורות. 

בקצה הסיגמא , נגיע לשערי מקדש רומי עתיק שרק שרידיו התחתונים נותרו על תילם.  המקדש מתוארך למאה ה-2 לספירה והיה בנוי בצורת חצי עיגול. בסמוך למקדש ניתן לראות את העיטורים הייחודים שהיו בו, בין אם על העמודים , הקירות והלבנים הבונים את המקדש. 

מול המקדש נפנה שמאלה לרחוב הצפוני , שם נראה שורת עמודים שתוארכו לתקופה הרומית, הרחוב הוביל לשער הצפוני מערבי של העיר וממנו אף דרך גישה לתל העיר העתיקה הניצב מצפון. במקום נמצאו רצפות פסיפס רבות מהתקופה הביזנטית, אך בחפירות שבוצעו בסביבתם נמצא פינת מקדש שככל הנראה טרם נחשף בחפירות. 

משם נוכל לבחור האם לעלות לתל הגבוה (מומלץ למטיבי לכת בעיקר) , או להמשיך הלאה לרחוב הגיא. הרחוב נסלל בתקופה הרומיתץ והוביל את התושבים ממרכז העיר ועד לשער המזרחי צפוני. בצד השביל המורכב מאבני בזלת כהות, ישנו מבנה מעוטר בעל עמודי שיש. במקום נבנה הכפר ביסאן בתקופה העבאסית. 

לאחר שעברנו את הרחוב, נגיע לרחוב סילוואנוס , אשר במקום עמד מבנה בעל עמודים גבוהים ובריכת מים עשויה שיש. השם סילוואנוס מתואר במקום במספר כתובות פסיפס שנחשפו, שם נכתב שמו של מזכיר או עורך דין מהתקופה וככל הנראה שם ניצב משרדו או ביתו. 

ישנם אתרים נוספים רבים המפוזרים ברחבי הגן , אך מומלץ ללכת לפי המפה שמקבלים בכניסה לגן, זאת על מנת להנות מכל ההיסטורי ההחבויה בגן. 

איך מגיעים?

נכנסים לבית שאן לרחוב שאול המלך, שם ממשיכים מערב עד לכיכר מול המוסד לביטוח לאומי ופונים צפונה לרחוב אברהם אבן שושן. משם ממשיכים לגן הבנים והכניסה משם. חניה גדולה במקום לרכב פרטי ואוטובוסים. הכניסה בתשלום. המקום פתוח בשבת. 


הצג מפה גדולה יותר

 

גלריית תמונות

 

 

 

 

תגובה אחת בנושא “טיול לגן הלאומי בית שאן – סקיתופוליס (תל בית שאן)”

  1. בעיר העתיקה ישנו תאטרון ולא אמפי תאטרון, שהיה אבל לא נראה היום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *