אז חזרנו לביקור במערה המחודשת – מערת הנטיפים (מערת אבשלום)

לפני כמה עשרות שנים , בשנת 1968. ביצעו פועלי מחצבה שפעלה בהרי בית שמש מספר פיצוצים יזומים של השטח הררי על מנת לאסוף חצץ המיועד לבניה.

לאחר סדרת פיצוצים עצומים, הבחין אחד הפועלים במקום, במתווה סלע שונה מהרגיל וקרא לעצירת העבודה במקום. הפועלים החלו אט אט להתקרב לפתח שנפער בדופן ההר ומה שהתגלה לנגד עיניים הפך לאחר מספר שנים לאחד מהמקומות הכי נדירים ויפים ברחבי ארץ ישראל.

ברוכים הבאים למערת אבשלום, או למה שרובנו מכירים – מערת הנטיפים!

מערת הנטיפים לאחר שדרוג התאורה והתנאים ב2012 - צילום: אפי אליאן
מערת הנטיפים לאחר שדרוג התאורה והתנאים ב2012 – צילום: אפי אליאן

בחודש יוני 2012 פרסמתי רשומה אודות הביקור במערת הנטיפים השוכן בסמוך לבית שמש. הביקור במקום נבע בעיקר מזיכרונות נוסטלגיים מהילדות בה ביקרתי במערה במסגרת בית הספר. 

אך מספר חודשים לאחר מכן התבשרתי שהמערה נסגרה לקבלת מבקרים – זאת משום שהוחלט לשדרג אותה לעידן מודרני יותר וכמובן לנסות למנוע את נזקי הזמן שנוצרים בעקבות המבקרים במקום. 

לאחר חודשים של עבודה מאומצת של מהנדסי וחוקרי התחום במערה, נפתחה המערה בקול תרועה מחדש, כאשר הוחלפה בה התאורה הבנלית לתאורה חדישה מסוג LED בשלל גוונים, נחשפו אזורים נוספים שלא היו בזוית הראיה עד אותו השיפוץ. 

במקום הותקנו מעקות חדשים ובטיחותיים יותר מאלו שהיו בעבר והגישה הפכה לנוחה יותר. 

הדגש על העברת סוג התאורה ל-LED , לא נבע רק מבחינת התפתחות טכנולוגית, אלא שחוקרי המערה גילו כי תאורת הלד אינה גורמת להתחממות האויר כמו מנורת להט רגילה, ומעבר לכך – אורך גל קרן האור המופקת מנורת הLED אינו גורם נזק לטווח הארוך למערה. 

מאז פתיחת המערה אי שם בשנות השמונים, נאבקו מפעילי המערה בנזקים אקולוגיים לזקיפים והנטיפים, משום האויר שחדר למערה בעת פתיחתה וזה ערער את האופן הטבעי בו נוצרה. לשם כך הוקמה במהלך השנים מערכת ניתור של הלחות במקום, תוך שימוש במתזים ומאווררים אשר הופעלו בעת זיהוי ירידה בלחות או שינוי בטמפ' הנדרשת להמשך קיומה של המערה. 

אחד מגורמי הנזקים היו אצות כחוליות , אשר נוצרו בעקבות החום שהפיצו מנורות התאורה, כך שבשדרוג התאורה האחרון, הקפידו היטב על על מניעת התחממות המערה כתוצאה מריבוי התאורה וסוגה. 

מה עם קצת היסטוריה של המערה?

מערת הנטיפים אינה נוצרה ביום אחד, לא בשנה ובטח לא בעשור. מערות נטיפים כזאת שנמצאה במחצבות הרי בית שמש, נוצרות במשך מאות אלפי שנים. למעשה חוקרים שביקרו במערה וערכו מדידות, הצליחו עד כה להעריך כי הזמן להיווצרות מערה כזאת – היה לכל הפחות 300000 שנים.

המערה היתה סגורה במשך מאות אלפי שנים, דבר שגרם לעיצובים יפייפים של זקיפים ונטיפים בכל רחבי המערה. מערת הנטיפים בשורק, נמדדה ונמצאה כי אורכה 82 מטרים ורוחבה 62 מטרים. הגובה במערה משתנה ממקום למקום כיאה לכל מערה קיימת. 

הנפח הסופי שנמדד במערה כולה הינו 25,000 מטר מעוקב. 

התפתחות המערה והשיקום

המראה שנגלה לעיני הפועלים במחצבת החצץ היה מופלא, ברגע הכניסה לפתח שנפער בקיר הסלע נתגלו זקיפים ונטיפים שאמנם ניזוקו בפיצוץ, אך מאחוריהם נראה עולם שלם יפייפה של זקיפים נטיפים ושאר עיצובים מרהיבים שנוצרו במהלך מאות אלפי שנים. 

בעת גילוי המערה, שמרו על גילוייה בסודי סודות, זאת על מנת למנוע מהציבור הרחב להגיע למקום ובכך לגרום נזק בלתי הפיך למערה. 

עצם פתיחת המערה לכניסת אויר מבחוץ אמנם האטה את התפתחות המערה, אך לאחר מספר שנים כאשר הוכשרה המערה מחדש ונאטמה, הושקעו במקום כמויות גדולות של כסף בבניית מערכת לסינון וייצור אויר המתאים לתנאים בה היתה לפני שנפרצה. 

מדוע מערת אבשלום?

מערת הנטיפים בשורק נקראה על שמו של החייל אבשלום שוהם, אשר נפגע ונפצע במהלך קרבות מלחמת ההתשה. אבשלום היה מאושפז בבית החולים במשך 3 שנים שלמות אשר בסופו של דבר נכנע לפציעותיו ונפטר. משפחתו של אבשלום שוהם ז"ל תרמה כסף רב לתחזוקת המערה ופיתוחה, לפיכך הוחלט לקרוא למערה על שמו "מערת אבשלום", אגב – אבשלום עצמו נקרא על שמו של אבשלום פיינברג שהיה מחולל רעיון הארגון "ניל"י" אשר פעל בטרם הקמת מדינת ישראל. אבשלום פיינברג היה אח סבתו של אבשלום שוהם ז"ל. 

מה נראה במערה ?

המערה עשירה בנתונים רבים ומרהיבים, במקום הצטברו למשך מאות אלפי שנים חלקי גיר אחד לשני, אשר זרמו מתקרת המערה בתוך מי גשמים אל הקרקעית שלה, כתוצאה מכך בתהליך מאוד איטי הצטברו להם משקעים על התחתית והחלו לצמוח מעלה.

במערה ישנם סוגים רבים של משקעים,, זקיפים ונטיפים משלל דוגמאות וצורות אשר נוצרו במהלך השנים.  במערה אלמוגי מערה, הלקטיטים, אשכולות ומדפים. בין כל אלו עובר גשר גדול לכל אורכה של המערה אשר ממנו ניתן לצפות בכל נתוני המערה.

שאלת השאלות – מותר לצלם ?

בעבר, רוב הפעמים מנעו אנשי תחזוקת המערה מלצלם את המערה, הטענות היו שאור הפלאש מפריע להתפתחות המערה וכי גורמים נזק. כיום בשנים האחרונות בעיר ביקוריי במערה, התברר כי כבר לא מעירים על כך ואף לא עושים בעיות בעת הכנסת המערה, חוץ מזה שאת המערה הזאת כמיני רבות – עדיף לצלם ללא פלאש בשיטת "חשיפה ארוכה". 

האקלים במערה

בעת פריצת המערה על ידי פועלי המחצבה, חדר אויר יבש לתוכה – מה שסביר להניח וגרם נזק בלתי הפיך לרבים מהנטיפים והזקיפים בה. אך לאחר טיפול מושקע שביצעו החוקרים במקום, הוחזרה הלחות הקיימת והאויר הפך להיות לח ורטוב כבעבר. המערה נאטמה והותקנה במקום מערכת לשינוי אקלים לפי הנדרש להמשך התפתחות המערה.  כיום הצועדים במערה יוכלו לשמוע בקלות את טפטוף המים הפוגע בתחתית המערה – מה שמעיד על המשך הייצור של הנטיפים והזקיפים במקום. 

הטמפרטורה במערה נעה בין 22-23 מעלות, וזה בהחלט נשמע בתחילה קריר ונעים – אך אחוזי הלחות שעומדים מעל 90 אחוז גורמים לתחושה כבדה. +

חשוב מאוד לדעת ש…

הירידה למערה עוברת דרך כ-150 מדרגות, זמן הירידה אורכת כ-10 דקות לכל הפחות , לכן המקום אינו מומלץ לירידה עם עגלות ילדים ואנשים המתקשים בהליכה.  כמו כן חל איסור להכנס לתוך המערה עם עגלות ילדים משום קיום הזקיפים בחלק מהגשרים בפנים המערה, דבר שעשוי לפגוע בהם ולגרום נזק שבירה בלתי הפיך. 

הכניסה למערה מלווה בתחילה על ידי מדריך אשר מציג סרט היסטורי על המערה מאז ועד היום, לאחר מכן יוביל אתכם פנימה ויסביר על המקום כמה שנדרש. 

נכים בעלי כיסא גלגלים יכולים להגיע על לפתח המערה, אך אינם יכולים להכנס לכולה אלא רק לרחבה הצופה אל כל המערה. 

אהבתי ! איך מגיעים לשם?

כביש 38 לכיוון בית שמש. שם לאורך 3866 דרך מחסיה עד הר יעלה, בצומת ה-פניה שמאלה לכיוון השמורה ומערת הנטיפים. 

שימו לב כי הדרך המובילה לשמורה הינה בעליות חדות ופיתולים רבים – סעו בזהירות יתרה תוך שמירה על הנתיב שלכם מפני היורדים ממנה. 

האתר מצויין היטב בתוכנות ניווט הבאות:

  • עמוד ענן
  • WAZE

גלריית תמונות

 

תגובה אחת בנושא “אז חזרנו לביקור במערה המחודשת – מערת הנטיפים (מערת אבשלום)”

  1. שאלה שמסקרנת אותי. הקצב הממוצע של התארכות נטיפים נע סביב סנטימטר ל100 שנה(0.1 מ'מ לשנה).מאחר ורואים שרוב הנטיפים אינם עוברים כמה עשרות ס'מ, הרי שגילם לא אמור להיות למעלה ממס' אלפי שנים. אז כיצד הגיעו לגיל המופלג של300000 שנה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *