חוזרים 64 שנים אחורה לקרב תש"ח בקיבוץ יד מרדכי

קרב תש"ח ביד מרדכי היה מבין הקרבות הבולטים במהלך מלחמת העצמאות. הקרב התחולל על אדמת קיבוץ יד מרדכי, קיבוץ צעיר השוכן דרומית לאשקלון. במהלך הקרב הקשה נלחמו כ-150 בני הקיבוץ שבידיהם מקלעים קלים בלבד. לאחר 26 לוחמים ולוחמות שמסרו נפשם הוחלט לסגת והכוחות המצריים כבשו את הקיבוץ. הקרב הנודע הפך לסמל על לחימה עיקשת להגנת הארץ.

ברוכים הבאים לאתר שחזור קרבות תש"ח בקיבוץ יד מרדכי

לוח מידע בכניסה לאתר קרבות תש"ח בקיבוץ יד מרדכי
לוח מידע בכניסה לאתר קרבות תש"ח בקיבוץ יד מרדכי – צילום: אפי אליאן

תקציר אודות הקרב

קרב תש"ח ביד מרדכי היה קרב קשה מאוד כנגד הלוחם המצרי. בני קיבוץ יד מרדכי שהגנו בחירוף נפשם על ביתם נלחמו כאריות כנגד נסיונות הכיבוש של הצבא המצרי מכיוון דרום. הקרב היה למעשה נסיון בלימה של הכוחות שהתקדמו אט אט מכיוון מצרים ורצועת עזה בנסיון להשתלט על הגבעה עליה שכן הקיבוץ. 

מול הכוחות האימתניים של המצרים, עמדו בסך הכל כ-150 בני ובנות הקיבוץ, בחורים ובחורות צעירים שנשבעו להגן על אדמת המדינה. 

חמושים במעט מקלעים קלים ומספר רימונים בודדים, עמדו במערכה כנגד המשוריינים המצרים וכוחות האויב הלוחמים. 

בעקבות הלחימה הקשה שהחלה לגבות פצועים והרוגים בקרב בני הקיבוץ, ביקשו תגבורת – אך זאת בוששה מלהגיע משום שלא הצליחה לעבור את הכיתור המצרי שהקיף את הקיבוץ. לאחר שהתחמושת הלכה ואזלה וקורבנות בנפש רבים הצטברו הוחלט לסגת לעומק הקיבוץ. 

הכוח המצרי פשט על קיבוץ יד מרדכי וכבש אותו מידי הלוחמים הצעירים. 

תקדים

ב-15 לחודש מאי שנת 1948 , יממה לאחר הכרזה על הקמת מדינת ישראל, פלש הצבא המצרי לשטח מדינת ישראל. היישוב הישראלי הראשון בו נתקל הצבא המצרי היה קיבוץ יד מרדכי , אשר שלט אף על מסילת ברזל שהיתה בסמוך לקיבוץ. מפקדי הצבא המצרי ראו בקיבוץ נקודה אסטרטגית אותה הם נדרשים לכבוש על מנת להמשיך בדרכם למרכז מדינת ישראל. 

יממה לאחר מכן , ב-16 לחודש מאי החלו כוחות מצריים להתקדם הלאה לעבר הקיבוץ, כוחות ראשונים כבר נראו שועטים על הדיונה הגבוהה ששוכנת דרומית לקיבוץ ואלו עושים את דרכם צפונה. איש קשר שהוגנב לשיירה של הצלב האדום על ידי מפקד חטיבת הנגב נחום שריג, גילה כי במקום עומדים כוחות מצריים המתכננים פלישה לקיבוץ יד מרדכי. 

איש הקשר חזר במהירה באותו יום לקיבוץ, שם סיפר אשר ראה ושמע ובעקבות כך ניתנה ההוראה להחל בפינוי הילדים מהקיבוץ, הוכנו לוחמים להגנת הקיבוץ ואף נמסרה הודעת בקשה לתגבור הכוחות בקיבוץ על מנת להגן עליו. 

הכרזת "מבצע תינוק" 

בעקבות הגעת כוחות האויב המצריים לקרבת היישובים בדרום הארץ, הוכרז בצה"ל נוהל פתיחת מבצע לאיסוף ילדי יישובי הדרום והעברתם לקיבוץ רוחמה – מקום מבטחים. בתאריך 16 עד ל-19 בחודש מאי , שנת 1948 הופעל "מבצע תינוק" בו פונו מאות ילדים תושבי הדרום על ידי חיילי צבא הגנה לישראל. 

במסגרת המבצע הוחלט לפינוי גם ילדי קיבוץ יד מרדכי, אשר החל בתאריך ה-16 למאי. לקיבוץ הגיעו באישון לילה 3 משוריינים מסוג "פרפר" ואוטובוס ממוגן אחד שתפקידם היה להעביר את ילדי הקיבוץ הרחק מידי האויב.  בעת נסיעתם של המשוריינים והאוטובוס לקיבוץ, הובאו בתוכם מאות קילוגרמים של חומרי נפץ ומאות מוקשי "נעל". לכל הציוד הזה התלוו כיתת חבלנים אשר היו מוכנים לתקיפת האויב. 

בתאריך ה-19/5/1983 בשעה 02:30 לפנות בוקר, החלה לנסוע אט אט שיירת המשוריינים והאוטובוס, שהם נושאים בתוכם כ-100 ילדים וכ-35 נשים צעירות. השיירה נסעה בחשיכה מוחלטת דרך גברעם, לקיבוץ רוחמה. הנסיעה ארכה זמן רב, זאת משום השימוש בדרכים עוקפות יישובים ערבים, אך תוך סיכון עליה על מוקשים רבים שהוטמנו על ידי מחבלים. 

התקיפה מתחילה

זמן קצר לאחר יציאת השיירה, יצאו החבלנים מהקיבוץ, שבידיהם מטעני חומר נפץ, אותו הצמידו בגשר הגישה לקיבוץ. זמן קצר לפני עליית השחר, חזרו לקיבוץ, כאשר הצליחו להטמין רק מחצית מכמות החומרים עימם יצאו לפעילות. בסמוך לשעה 03:00 הופעל הנפץ מתחת לעמודי גשר נחל עובד, אך בתצפיות שבוצעו במקום הוברר כי הגשר לא ניזוק בצורה ניכרת, זאת משום שחומר הנפץ וחומרי הדיפון היו ככל הנראה פגומים. בשעה 6 בבוקר התקבל השדר כי השיירה הגיעה בשלום לקיבוץ רוחמה. בעקבות כך יצאו הכוחות לעבר הכביש הראשי, שם החלו בכריתת עצי האקליפטוס העצומים ושימוש בגזעים שלהם לחסימת הכביש. בין הגזעים הוטמנו פתילי נפץ, זאת על מנת לנסות למנוע בכל דרך את המשך התקדמות האויב צפונה. 

בתאריך 19 לחודש מאי , שעה 07:15 בבוקר החל מטר של ירי ארלטילרי לעבר הקיבוץ. מהשמיים הגיחו מטוסי ספיטפייר מצרים אשר השליכו מהאויר פצצות תבערה רבים אשר ריסקו בתים ורכוש רב בקיבוץ. במקביל לירי המשולב לעבר הקיבוץ, הגיחו מטוסים מכיוון מצריים למעל שטח הקיבוץ, שם המטירו מאות דפים ועליהם מודפס באנגלית ועברית דרישה לכניעת הלוחמים. האש פסקה לזמן קצר אך שראו כי אין סימני כניעה מכיוון בני הקיבוץ, החלו שוב בתקיפה. 

בסמוך לשעה 9:00 החלו הכוחות לתקוף את מתקן הפילבוקס אשר החיל שמונה לוחמים. אלו ספגו את האש והשיבו בלחימה אגרסיבית והצליחו למנוע את התקיפה למשך 3 שעות ברציפות. לאחר שהתגברה האש נאלצו לסגת ולהמלט מהמקום. 

החיילים המצריים חדרו לתוך הפילבוקס ואף הציבו לצידיו מכונות ירייה ומשוריינים, משם החלו לפתוח באש קלה לעבר העמדות הדרומיות של קיבוץ יד מרדכי. 

המרחק הרב שהיה בין הכוחות הישראלים לכוחות האויב המצריים, מנע תגובה אפשרית מצד בני הקיבוץ, משום החוזר בציוד המאפשר ירי למרחק שכזה.  לפיכך נאלצו לוחמי יד מרדכי לצפות בכוח המצרי המתפרס לכל אורך חלקו הדרומי של הקיבוץ לשם הערכות לתקיפה מחדש.

בשעות אחר הצהרים של אותו היום, החלו שוב המצרים לבצע תקיפה כנגד עמדות הקיבוץ הדרומיות, במהלך התקיפות הללו נהרגו לבני הקיבוץ 16 ונפצעו 20. לעומת זאת בצד המצרי האבדות היו כבדות פי כמה וכמה: כ-300 נפגעים כאשר כמחצית הרוגים. 

המתקפה האחרונה על קיבוץ יד מרדכי

ביום החמישי לתחילת הקרב מול קיבוץ יד מרדכי החל הקרב שהפך לאחרון כנגד לוחמי הקיבוץ. תחילת התקיפה החלה על ידי שתי פלוגות חי"ר מצריים לעבר העמדות הדרומית של הקיבוץ. בתקיפה זו השתתפו לא פחות מ-1000 חיילים מצריים לעומת כמאה לוחמים בצד הישראלי. 

על מנת להטיל מכת הלם על לוחמינו, השתמשו המצריים בכלי לחימה כבדים כגון שריוניות מסוג האמבר ומרמון הרינגטון, תוך שילוב עם טנקים קלים מסוג ויקרם סימן 6 בתקיפה משולבת משני צידי הקיבוץ. במקביל לתקיפת המשוריינים והטנקים הקלים, המשיכו הכוחות הרגליים לשעוט לעבר עמדות הקיבוץ והטמינו בחלקם מטעני נפץ רבי עוצמה. 

במהלך הלחימה כנגד הקיבוץ השתמשו הכוחות המצריים בתותח ארלטילרי כבד, אשר הוביל להדי פיצוץ רבים שגרמו נזקים לשמשות קיבוצים ויישובים סמוכים. טנקים החלו לחדור את גדרות ההגנה של הקיבוץ והתקדמו לתוך שטח העמדות והתעלות, אך הבחנה מהירה של הלוחמים הישראלים הולידה מתקפת מנע נגדם אשר בלמה את התקדמותם לעבר השטח של יד מרדכי. 

לאחר הרגעות יחסית של הכוחות בוצעה הערכת מצב אשר הולידה מצב די עגום בקרב הכוחות הישראלים, 23 הרוגים ו-40 פצועים בקרב לוחמי הקיבוץ, מקלע הבראונינג שהיה מעמודי התווך בהגנת הקיבוץ יצא מכלל שימוש לאחר שנפגע מירי צרורות מצרי, המרגמות נותרו ללא תחמושת ומעט מאוד רימוני יד ובקבוקי תבערה נותרו שמישים להגנת הקיבוץ. 

הזדמנות אחרונה – יש תגבורת?

במהלך הקרבות נעשו אינספור נסיונות ליצור קשר עם המפקדה, אך לכל אלו התקבל רק שדר תגובה אחד, בו התבשרו הלוחמים על כוח תגבורת בן שמונה משוריינים בפיקודו של מפקד הפלוגה שמחה שילוני מפקד יחידת חיות הנגב של חטיבת הנגב. התגבורת יצאה לעבר יד מרדכי מקיבוץ ניר-עם אך אלו נתקלו באש תופת מצד האויב המצרי אשר ארב להם במרחק של כ-2.5 קילומטרים בלבד מהקיבוץ.  לאחר קרב כבד בין כוח התגבורת לכוחות המצריים, הצליחו להתקדם הלאה 3 משוריינים ואילו הנותרים המשיכו בלחימה כנגד המצריים. כל הפצועים במשוריינים הועברו לשלושת המשוריינים שהצליחו לחדור את הכיתור המצרי, אך למרבה הצער אלו נותרו ללא אמצעי תקשורת שיעזרו להם בהמשך דרכם. 

הכוחות הלוחמים המשיכו להמתין לכוחות התגבור על מנת לנסות לגבור על האויב, אך שראו שזה בושש מלהגיעה, החליטו להלחם עד השעה 03:00 לפנות בוקר, במידה והתגבורת לא תגיע – יבצעו נסיגה. במקביל הלוחמים הישראלים החליטו שלא להשאיר את גופות חבריהם לחסדי האויב במידה ואכן יידרשו לסגת וקברו את כולם בקבר אחים בתוך מקלט ששימש כמטה הלחימה באותה עת. הקבר כוסה היטב והסווה מפני האויב. 

הנסיגה מיד מרדכי

בתאריך ה-24 לחודש מאי , שעה 03:15 לפנות בוקר החלו לצאת מגיני הקיבוץ משעריו לעבר צפון מזרח , כאשר חלקם אוחזים בידיהם אלונקאות של חבריהם הפצועים. במקביל יצאו על גבי משוריינים פצועים נוספים שהצליחו להכניס ואלו נסעו לצד ההולכים רגלית. כאשר הגיעו הלוחמים לגבעה הסמוכה למחנה הבריטי הסמוך, הבחינו בהם המצרים והחלו להמטיר עליהם אש כבדה. בעקבות התקיפה התפזרו הלוחמים וניסו כל אחד בדרכו להגיע לקיבוץ גברעם הסמוך.

בצהרי אותו יום, נכנסו הכוחות המצריים לשטח קיבוץ יד מרדכי שהפך לנטוש בעקבות עזיבת הלוחמים בליל אמש. המצרים שקיבלו מכת אש כל כך מאסיבית מכמות איש כל כך קטנה ראו בכבישת הקיבוץ כנקודת מפתח, עד שהמלך פארוק בכבודו ובעצמו הגיע לקיבוץ הנטוש על מנת להצטלם ליד מגדל המים המוכר של יד מרדכי. הכוחות המצריים שהו בשטח הקיבוץ לאורך תקופה בת חצי שנה.

חזית הדרום – מעל כל הציפיות

החזית הישראלית שעמדה מול הכוח המצרי הוכיחה מעל כל ספק כי נסיונות הפעולה של הצבא המצרי לכבוש את הקיבוץ בתוך 3 שעות בלבד נכשלו לחלוטין! הזמן בו לחמו קומץ הלוחמים ביחס לאלפי החיילים המצריים איפשר לצה"ל לאסוף תחמושת ולרכז אותה בקו הדרומי של מדינת ישראל הצעירה.  לטובת כך אף הצליחו לגייס 4 מטוסי קרב מסוג אוויה S-199 אשר הגנו קווי מגננה מגשר עד הלום וצפונה.  

הקרב הקשה מול הכוחות הישראלים, הותיר בקרב האויב מכת הלם אשר פגעה עמוקות במוראל חייליו. 

יחס הנפגעים

בצד הישראלי נפגעו בסה"כ 61 בני קיבוץ, כאשר מתוכם 26 נהרגו. 

בצד המצרי נפגעו כ-400 חיילים מצריים, כאשר שליש מהם הרוגים – בניהם שני מפקדי פלוגות וסגן מפקד פלוגה. 

משחררים את הקיבוץ

בחודש אוקטובר לשנת 1948 הוכרז "מבצע יואב" אשר במסגרתו קיבל הגדוד השלישי של חטיבת יפתח הוראה לבצע תקיפה כנגד היחידות המצריות אשר התיישבו במשלטים ליד בית חנון. במהלך התקדמות כוחות הגדוד בגזרת ניר עם, לחמו כנגד הלוחמים המצריים במקום והשיגו שליטה חלקית בגזרה. בעקבות כך הבחין החטיבה המזרחית בתקיפות המתגברות כנגד המצריים וחשש לכיתור מצד הלוחמים הישראלים. משום כך נתן הוראה לחטיבה לסגת לעבר רצועת עזה, חלק מהכוחות המצריים נטשו את עמדותיהם דרך הים ונסעו אף לאורך החוף. הכוחות של חטיבת יפתח הבחינו בכוחות העוזבים והודיעו למפקדי גדוד 55 של גבעתי על כך. חיילי גדוד 55 חדרו לשטח הקיבוץ הנטוש והשיגו שליטה מחדש. 

יגאל אלון – דאז מפקד החזית הדרומית שלח הודעה על כך שהקיבוץ שוב בידינו. הלוחמים חזרו לקיבוץ והדבר הראשון שניגשו לבדוק היה קבר האחים שנחפר על ידם חצי שנה לפני כן. לשמחתם גילו כי הקבר לא התגלה והגופות לא חוללו כפי שנהגו לעשות חיילי האויב. 

גופות החללים הוצאו מקבר האחים וזוהו מחדש. כולם נקברו בטקס רשמי בגבעה הצפונית של הקיבוץ, שם הוקם במרוצת השנים מוזיאון "משואה לתקומה" בסמוך. 

שחזור שדה קרבות תש"ח

 בשנת 1965 נפתח לקהל הרחב אתר המשחזר בדיוק ייחודי את התחוללות הקרב בין האויב המצרי למגיני קיבוץ יד מרדכי.  לעומת שחזורים אחרים שבוצעו באינספור מוזיאונים ובקני מידה שונים, זה המקום הייחודי בו שוחזר הקרב בקנה מידה 1:1 , עם כלי לחימה אמיתיים (חלקם המקוריים מהקרב מול המצריים) ואף דמויות של חיילי הגדוד המצרי שחדרו את גדרות היישוב. סיפור קרב יד מרדכי מהווה קרב בולט המעיד על החוזק שהפגינו הלוחמים בני הקיבוץ למען הגנת בתיהם ואדמת מדינת ישראל. עצם לחימתם האימתנית השרישה בתולדות המדינה דרכי גבורה למופת וגבורה כנגד האויב שאיים להשמיד את קיום המדינה הצעירה. 

איך מגיעים?

אתר שחזור הקרבות תש"ח בקיבוץ יד מרדכי שוכן בחלקו הדרומי של הקיבוץ. ההגעה לקיבוץ הינה דרך כביש 4. 

לבאים מכביש 4 לכיוון דרום, חולפים על פני צומת אבא הלל סילבר, ממשיכים דרומה לאורך הכביש, חולפים על פי איזור התעשיה הדרומי של העיר, קיבוץ מבקיעים ומשם לקיבוץ יד מרדכי. 

קישור למפה כאן

אטרקציות נוספות

  • מוזיאון משואה לתקומה (הכניסה בתשלום)
  • אנדרטת אנילביץ
  • בית הדבש יד מרדכי (קישור
  • מגדל המים של יד מרדכי (קישור פנימי

גלריית תמונות

 

10 תגובות בנושא “חוזרים 64 שנים אחורה לקרב תש"ח בקיבוץ יד מרדכי”

  1. עם כל הרצון הטוב וההשקעה, התאורים השונים לא מדויקים בלשון המעטה, תאריכים והגדרות שונות שגויים

  2. חבל שבמקום לפרנס מוזיאונים בפולין לא מפרנסים מוזיאון ואתר ישראלי כה חשוב הממחיש לנו את הקשר הברור בין שואה לתקומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *