גבעת התצפית על גדרה / תל קטרה QATRA

בצפון העיר גדרה ישנה גבעה תלולה אשר חולשת על בתי העיר מדרום ועל בתי מושב קדרון מצפון. ממזרח מבחינים היטב בהרי יהודה והיישובים הסמוכים ובמערב בתחנת משטרת קטרה מתקופת המנדט הבריטי ורחוק יותר ברצועת החוף של אשדוד.

ברוכים הבאים למרומי תל קטרה

תקרת הבית האחרון שנותר (יחסית) שלם בתל קטרה - צילום: אפי אליאן
תקרת הבית האחרון שנותר (יחסית) שלם בתל קטרה – צילום: אפי אליאן

קצת על גבעת התצפית

תל קטרה הינו החלק הגבוה ביותר בעיר גדרה. התל , נמצא בגובה של 55 מטרים מעל פני הים התיכון ומכיל ממצאים ארכיאולוגים מועטים.  במקום הוקם לפני כשנתיים (2010) ספסל מקורה המשמש למנוחה ותצפית על יישובי הסביבה. אך כיום המקום הוזנח בצורה ניכרת ואף הושחת, כך שלא נותר כל כך זכר לאותה עמדה מקורה עבור המבקרים.

המקום משמש בעיקר כנקודת צילום לחובבי התחום ומאפשר תצפית לארבעת כיווני האויר. 

מצפון ניתן לצפות לאורכו של כביש 40 החולף מגדרה לכיוון רחובות, מעל הכביש שוכנות גבעות מר"ר ( שהיה כפר ערבי שהיווה מיטרד ואיום בטחוני כלפי המתיישבים המקומיים בשנים טרם קום המדינה). קרוב יותר במבט צפונה ניתן לצפות לעבר הכניסה למושב קדרון ואף לאורך רחובו הראשי.

מדרום מבחינים היטב בגגות בנייני ובתי המגורים של גדרה והסביבה, מגדל המים הותיק וברקע הרי יהודה והיישובים בסביבת לטרון ואף ירושלים. לצד מזרח מהתל מבחינים בשכונות הותיקות של גדרה החולקות את הגזרה עם בתי המגורים של מושב קדרון וברקע המשך הרי יהודה. 

ממערב – בחלק הקרוב של התצפית, כביש 40 ומעבר לכביש – תחנת המשטרה הבריטית – קטרה שסוקרה לפני מספר ימים באתר ומעבר לשדות והפרדסים העצומים – רצועת החוף של בנייני העיר אשדוד. 

היישוב לפי מפת PEF משנת 1880

מפת הכפר קטרה לפי מפת PEF משנת 1880 - צילום מסך: אתר עמוד ענן
מפת הכפר קטרה לפי מפת PEF משנת 1880 – צילום מסך: אתר עמוד ענן

קצת היסטוריה עד קום המדינה

בטרם קום מדינת ישראל פעלו במקום שני ישובים , היישוב הישראלי – גדרה ובמקביל – על הגבעה ממול – הכפר הערבי קטרה. היישוב הישראלי הוקם בשנת 1884 ע"י חלוצי הבילוי"ם שהגיעו לשממה הדרומית והחלו בהקמת היישוב הראשוני. הבילו"ים הראשונים שהגיעו – צבי הורביץ ושלמה זלמן צוקרמן דרכו על אדמתה של העיר גדרה לראשונה בתאריך 14/12/1884 – שיצא במהלך חג החנוכה. על מנת להחל ביישוב השטח הרחב – הדליקו השניים שתי מדורות גדולות לאות הנר השני של חנוכה וכך עשו בהמשך שבוע החג. במהלך השבועות ששהו במושבה הראשונה מצאו השניים את הצריף שבנה עבורם פטרונם של הבילוי"ים – יחיאל מיכל פינס ואיישו אותו. כעבור מספר ימים הגיעו יתר המתיישבים למושבה הצעירה כאשר ברשותם חמור, מספר קצוב של מעדרים וסכום כסף מזערי להתחלת הדרך של גדרה. 

לאחר שהחלו לעבד את האדמה במושבה הצעירה, החליטו בשנה הראשונה לשתול גפנים לייצור יין, אך הרעיון לא היה מוצלח וכמעט הוחלט לפרק את אנשי היישוב חזרה למושבות הבילויים השונות. בעקבות הרצון לפרק את היישוב, באו לקראתם אנשי ארגון חובבי ציון אשר העניקו להם מצרכים וכלים הנדרשים להמשיך את פעילות המושבה, בעקבות כך הצליחו חברי המושבה ליזום התחלה חדשה והחלו ברכישת מחרשות וסוסים לשם עיבוד האדמה. הגידולים שהחליטו לנסות להפריח בשממת המושבה היו של חיטה ואלו לעומת הגפנים דווקא הצליחו בצורה לא רעה בכלל. 

בהמשך לבנייה המתקדמת במושבה הצעירה, החליטו הבילוי"ים להקים אורווה עבור סוסי העבודה שלהם וכך עשו. אך מנגד לקיומה של המושבה הצעירה, צפו ועקבו באופן תדיר תושבי הכפר קטרה הסמוך אחר פעילותם של הבילוי"ים ובניית האורווה צרמה להם מאוד. בעקבות כך יצאו אנשי הכפר הערבי והלשינו לאנשי השלטון הטורקי באותה עת עת בניית מבנה לא חוקי בשטח המושבה הצעירה. 

בעקבות ההלשנה של אנשי קטרה, הגיעו נציגי השלטון והורו להרוס את האורווה שכן , לפי החוק באותה תקופה, היה אסור להקים מבנה בעל גג חדש ללא אישור של השלטונות.  האורווה פורקה ב"עזרתם" של אנשי הכפר הערבי, אך כעבור מספר ימים הגיע לטובתם אברהם מויאל שהיה מחובבי ציון ואף העיד לזכותם של הבילויי"ם ובזכות כך הורשו לבנות מחדש את האורווה. האורווה שנבנתה היתה מעין בור גדול, כאשר חלקו העליון (בגובה האדמה) כוסה בגג עץ. 

לאחר מספר שבתות , ככל הנראה גברה שנאתם של תושבי הכפר קטרה ואלו החליטו לתקוף את אנשי הבילויים במושבה הסמוכה. באישון לילה – יום שבת הסתערו עשרות מבני הכפר קטרה על המושבה גדרה הצעירה. כאשר הבחינו אנשי גדרה את המתקפה הקרבה, הזעיקו עזרה אשר לא אחרה להגיע מתושבי מזכרת בתיה וראשון לציון. בזכות מתקפת הנגד, הדפו תושבי גדרה והכוחות הלוחמים את אנשי הכפר ואלו חזרו לכפרם לעומת שבאו. 

הרוגים אמנם לא היו בצד הישראלי , אך כתוצאה מהלחימה שתי נשים מתושבות המושבה הפילו את עוברן ולפיכך מכאן נוצר הצורך הראשוני בבית עלמין בגדרה. 

בשנת 1888 קיבלו אנשי המושבה אישור רשמי לבניית בתי מגורים ואכסון ברחבי הכפר, האישור גרם להתרבות האוכלוסיה במושבה וגידולה מבחינת שטח גאוגרפי. 

בשנת 1948 עם פרוץ מלחמת העצמאות לאחר הקמת מדינת ישראל, היוו אנשי הכפר קטרה כאיום בטחוני על גדרה והיישובים הצפוניים, משום כך בקרב בין חטיבת גבעתי לאנשי הכפר, העדיפו אנשי קטרה לעזוב את הכפר צפונה לעבר העיר רמלה על מנת למנוע אבדות רבות בקרב תושבי הכפר. כיום רבים מבני הכפר וצאצאיהם מתגוררים בעיר רמלה העתיקה. 

בעת הקרב מול הלוחמים הישראלים, נהרסו מרבית בתי הכפר עד לייסוד. במרוצת השנים נבנו שכונות המגורים של גדרה לכל צדדיה ומשום כך לא נותר כמעט זכר ליישוב הערבי. 

כיום בחלקה הצפוני , סמוך לתל קטרה, ישנה שכונת מגורים ותיקה הקרויה "שכונת קטרה" , על שם הכפר הערבי שפעל במקום עד 1948. 

איך מגיעים למקום?

ההגעה לדרך הגישה לתל מעט סבוכה בין רחובותיה הצרים של העיר גדרה, להלן הסבר מדוייק. 

לבאים מכביש 40, בין אם צפון או דרום, כניסה לרחוב ויצמן, חולפים על פני 2 כיכרות , בכיכר השלישית פונים לרחוב לילנבלום עד לרחוב דנציגר, ממשיכים לאורכו עד לצומת T עם רחוב שפרינצק ופונים שמאלה. לאחר הכיכר ממשיכים קדימה והכניסה לתל מצד ימין. משאירים את הרכב למטה בחניה ועולים לאורך שביל החצץ עד למרומיי התל. 

גלריית תמונות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *