ביקור בכלא המרכזי ( מוזיאון אסירי המחתרות ירושלים )

מבנה בית הסוהר המרכזי ירושלים הוקם כבר בשנות השישים של המאה ה-19 לספירה הנוצרית. במקורו כלל לא יועד להיות בית סוהר אלא כאכסנייה לצליינים הרוסים שעלו לירושלים. בתקופת המנדט הבריטי , ננטש המתחם כולו על ידי הרוסים והבריטים הפכו לבית סוהר עבור מתנגדי המשטר הבריטי, אנשי המחתרות ושאר ארגוני הלחימה שקמו טרום קום מדינת ישראל.

ברוכים הבאים למוזיאון אסירי המחתרות ירושלים

פרוזדור בכניסה למוזיאון אסירי המחתרות בירושלים - צילום: אפי אליאן
פרוזדור בכניסה למוזיאון אסירי המחתרות בירושלים – צילום: אפי אליאן

קצת היסטוריה

מבנה בית הסוהר נבנה בכללו למטרה שונה.  במהלך שנות השירים של המאה ה-19, הקימו הרוסים קומפלס מבנים גדול שנקרא עד ימים אלו "מגרש הרוסים". 

בין המבנים שנבנו, בית מחסה לצליינים, בית חולים ואף כנסייה גדולה הפעילה עד היום – כנסיית השילוש הקדוש. 

את המבנים בנו אנשיו של הצאר ניקולאי השני והיו בפעילות רוסית עד למלחמת העולם הראשונה. 

מבנה בית הסוהר, או למעשה בית המחסה לצליינים, יועד בעיקר לנשים שהגיעו ארצה לירושלים ונקרא אז על שם אמו של ניקולאי השני – מריה פיודרובנה. 

כמות הצליינים שעברו בבית המחסה , עמד בממוצע של כ-15,000 בשנה. בתקופות העמוסות אף הקימו גג עץ מעל שתי המרפסות הקיימות במתחם ושם פרסו מיטות עץ נוספות עבור המבקרות. 

הכניסה למוזיאון אסירי המחתרות עם השילוט המקורי מהמאה ה-19 - צילום: אפי אליאן
הכניסה למוזיאון אסירי המחתרות עם השילוט המקורי מהמאה ה-19 – צילום: אפי אליאן

תקופת המנדט הבריטי

את תקופתו השניה והעיקרית של בית המחסה כבית סוהר בירושלים, החלו ברגע בה פרצה מלחמת העולם הראשונה. 

במהלך המלחמה, נרצחו בני משפחתו של הצאר ניקולאי השני ואף הוא הוצא להורג בידי יוזמי המהפכה הקומוניסטית. בעקבות המאורעות , ננטש המתחם כולו עד לשנת 1920.

בשנת 1920 החלה תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל (דאז תחת שם פלסטינה) הבריטים השתלטו על קומפלס הרוסים שבירושלים ואחד השינויים העיקריים שביצעו , היה בבית המחסה שהפך לבית סוהר בריטי.

בשנת 1922 , שנתיים לאחר שהשתלטו על המתחם, נפתח בית הסוהר לפעילות מלאה.

 

 הצורך בבית סוהר בירושלים הוקם כאשר נכנסה לפעילות סדירה בארץ, משטרת פלסטין , (Palestine Police). את מערכת החוק והמשפט הפעילו אז הבריטים באמצעות הקמת תחנות משטרה רבות בכל רחבי הארץ (ראה מצודת טיגארט) , ומקביל , הקמת מספר בתי סוהר ומעצר ברחבי הארץ. 

בין בתי הסוהר העיקריים שנבנו בישראל: 

  • מחנה המעצר בלטרון
  • בית הסוהר לנשים בבית לחם
  • בית הסוהר בעכו
  • מחנה המעצר בעתלית
  • בית הסוהר בירושלים.

את בתי המעצר והכלא הפעילו בתפקידי מפתח בריטים , אך בתפקידים הזוטרים – העסיקו הבריטים ערבים ויהודים לשם ביצוע העבודה "השחורה".

תרשים קומפלס מגרש הרוסים בירושלים - צילום רפרודוקציה: אפי אליאן
תרשים קומפלס מגרש הרוסים בירושלים – צילום רפרודוקציה: אפי אליאן

בית הסוהר ירושלים

בעת פעילותו הסדירה של בית הסוהר המרכזי בירושלים, שהו בממוצע בין 200 ל-250 אסירים. מגוון האסירים היה מכלל שכבות הגיל לאחריות פלילית, בין האסירים היו ערבים, יהודים, פולנים ובכלל כמעט כל בעלי דת שניתן להעלות על הדעת. 

בתחילה, היו מושבים יחדיו אסירים מכל הדתות באותם החדרים. לא היתה שום הפרדה כלל בין האסירים למרות הסיכון שהיה כרוך בכך. 

במהלך שנות השלושים של המאה העשרים, החלו להתרבות בבית הסוהר בירושלים אסירים שנתפסו במהלך פעילויות כנגד המשטר הבריטי בארץ. אנשי מחתרות רבים החלו למלא את תאי הכלא ומשום כך, חששו מפקדי הכלא להתלהטות בין האסירים והחלה הפרדה בינם לבין האסירים הערבים. 

אסירי המחתרות כונו אסירים פוליטים, אלו השתייכו לארגון הפלמ"ח, האצ"ל , ההגנה ואף הלח"י שהמשותף לכולם היתה פעילות כנגד הבריטים.

מרבית האסירים בכלא עסקו בשלל עבודות ומלאכות, בן אם נגרות , תפירה , אפייה, בנייה ועוד. 

בבית הסוהר פעל אף בית כנסת ששימש אמנם רק את האסירים ששכנו בו , אך בכל יום שישי היה מגיע לתפילה עימם הרב אריה לוין, שהיה מעבר לשותף לתפילות, גם זה שליווה וייעץ אסירים יהודים רבים בכלא. 

בכלא פעלו כעשרים חדרי מעצר , כאשר רובם היו עבור האסירים ה"רגילים" , חדרים של אסירים אלו – היו בעלי מחצלות לרצפה בלבד , סיר ששימש כאסלה לצרכיהם ומתקן לשתיית מים. היו מספר חדרים נוספים ששימשו את האסירים המיוחסים יותר, שם קיבלו מיטות עץ , מדף לכל אסיר ועוד ציור אלמנטרי שלא היה נהוג לגבי האסירים האחרים. 

הבריטים יצרו באחד מחדרי הכלא, תאי חדרים נוספים קטנים בהרבה מהחדר המקורי , חדרים אלו כונו "הצינוק" ושימשו להענשת האסירים שביצעו עבירות כנגד מפקדי הכלא ובכלל. 

חדרי הצינוק במוזיאון אסירי המחתרות ירושלים - צילום: אפי אליאן
חדרי הצינוק במוזיאון אסירי המחתרות ירושלים – צילום: אפי אליאן

הוצאה להורג בישראל?

אמנם זו לא היתה בתקופת מדינת ישראל אלא לפניה, אך התשובה היא כן! , בבית הסוהר בירושלים הוצאו להורג בתליה לא פחות מ-100 אסירים. אך מתוך כל אותם מאה אסירים , לא היה ולו יהודי אחד. 

עד כאשר היו אסירים יהודים אשר נידונו להוצאה להורג בתליה, הוחלט מסיבות כלשהו שלא לקיים את גזר הדין בכלא ירושלים אלא העברת הנידונים לבית הכלא בעכו , שם הוצאו להורג בתליה. 

ב-21/4/1947 , נידונו שני אסירי מחתרות יהודים: מאיר פיינשטיין ומשה ברזני לעונש מוות באמצעות תליה. אלו האסירים היהודים הראשונים שהיו אמורים להיות מוצאים להורג בבית הסוהר בירושלים. בלילה לפני ביצוע גזר הדין, הוכנסו השניים לתא הסמוך לחדר ההוצאה להורג לשם המתנה לבוקר המחרת. 

השניים, שלא רצו למות בדרך גזר הדין, פיצצו את עצמם למוות בתאם באמצעות רימון שהוסלק בתוך תפוז. משום התאבדותם, לא הוצאו להורג מעולם יהודים בבית הכלא בבירה. 

לא עוד בית סוהר

עם תום תקופת המנדט הבריטי בישראל, הוקמה מדינת ישראל. בית הסוהר בירושלים נסגר וננטש. עם קבלת השליטה לידי משטרת ישראל הצעירה, הועברו האסירים שנותרו בו לבתי כלא אחרים ברחבי הארץ. 

שבועיים לאחר מכן, יזמו ארגוני המחתרות: ההגנה, האצ"ל והלח"י מבצע בשם "מבצע קלשון" , בו השיגו שליטה על מתחם הרוסים כולו , זאת על מנת לשמור על צביונו היהודי של המתחם מפני הערבים במזרח העיר. 

עם קום המדינה. הוסב המתחם של בית הסוהר כאתר מחסנים של המדינה, בניהם – מחסני הסוכנות היהודית. 

בשנות השישים של המאה העשרים , רכשה ישראל את מתחם מגרש הרוסים מידי רוסיה, אז החלו בשחזור בית הסוהר לתקופת המנדט הבריטי ומבנים נוספים בסמוך. 

חדר ההוצאה להורג במוזיאון אסירי המחתרות ירושלים - צילום: אפי אליאן
חדר ההוצאה להורג במוזיאון אסירי המחתרות ירושלים – צילום: אפי אליאן

פעם כלא, היום – מוזיאון אסירי המחתרות

בשנות השבעים של המאה העשרים , הוקם במתחם בית הסוהר אתר הנצחה לחללי הארגונים: הלח"י והאצ"ל. המתחם, חדר זהה לחדרי המעצר אשר מכיל את תמונותיהם ומורשתם של אנשי הארגון שהיו קשורים בדרך זו או אחרת לבית הסוהר. 

בשנת 1991 , הועבר מתחם בית הסוהר לידיו של משרד הבטחון , שם בשיתוף פעולה עם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, עשו עבודה קפדנית שהחזירה את בית הכלא לתצורה בה היה בתקופת המנדט. 

אז מה יש לנו במוזיאון?

המוזיאון מתפרס על כל שטחו של בית הסוהר, למעשה עשו שימוש בכל חדריו והיכליו של בית הסוהר. 

את תחילת הדרך מתחילים בכניסה הראשית, שם גם נמצא משרד הקבלה והכספת בה אספו את הציוד היקר שהגיע עם האסירים למשמורת. משם, נכנסים למסדרון ארוך המכיל את תאי האסירים, מהפשוטים ועד המיוחסים. 

ישנם שלטי הסבר ליד כל חדר על המהות ואף על מי ששהה בו. 

המתחם כולו בנוי בצורה מלבנית, כאשר במרכז ישנן שתי חצרות שהיו פעילות להתאווררות והפסקות לאסירים ששהו במקום. במקביל לחצר הראשונה והשניה, ישנם את בתי המלאכה שגובלים עם החצר, בין אם המאפיה, המטבח, סנדלריה, נגריה, מתפרה ואף מרפאה וחדר החולים. 

המוזיאון כולו בנוי בצורה נקייה ואיכותית, מינון הפריטים הוגדר בצורה טובה ונעים מאוד לשוטט במקום וללמוד את הההיסטוריה המקומית. 

אסור להפסיד!

חדר הנידונים למוות וחדר ההוצאה להורג. המקום בו שמו קץ לחייהם מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, לצד חדר הגרדום, בו מוצב חבל התלייה וגשר העמידה. 

כמו כן , חדרי הצינוק שניתן להכנס אליהם ולהרגיש את הדבר האמיתי , כפי שהיה בתקופת המנדט לאסירים הבעייתיים. 

אז איך מגיעים?

המוזיאון נמצא במתחם מגרש הרוסים, ברחוב משעול הגבורה 1 בירושלים. בסמוך ישנה חניה, אך רובה לשימוש תחנת משטרת ישראל הסמוכה. מומלץ להחנות את הרכב ע"פ הסימונים במקום או בחנייה בתשלום בחניון העירייה בבניין הסמוך. 

גלריית תמונות

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *