מגדל הליצן (הפילבוקס של רחובות)

רבים מהנוסעים על כביש 40 מרמלה לרחובות, לא שמים לב למגדל העומד בראש הגבעה ממערב להם וסביר להניח שלא יודעים את סיפורו.

על ראש הגבעה הסמוכה לתחנת הדלק מול מושב סתריה, ניצב לו מגדל פילבוקס יחיד מסוגו בישראל אשר הגן בשנות הארבעים על המושבה רחובות מפני אנשי השבט הערבי "סתרייא".

ברוכים הבאים למגדל הליצן

מגדל הליצו בראש הגבעה בצפון רחובת - צילום: אפי אליאן
מגדל הליצו בראש הגבעה בצפון רחובת – צילום: אפי אליאן

קצת היסטוריה

מגדל הליצן תוכנן ונבנה למעשה כבר בשנת 1939. המגדל תוכנן ע"י אחד ממומחי האדריכלות המבוצרת באותה עת בארץ – המהנדס אריה גליק.

גליק , היה לפני עלייתו לישראל, מומחה לתכנון ובניה של מבנים מבוצרים בצבא הצ'כי. הנסיון והידע הרב הגיע עימו בעלייתו ושימש רבות את ארגוני ההגנה בארץ.

את המיקום למגדל בחרו מפקדי ארגון "ההגנה", על מנת להקל על פעילותם של שומרי המושבה רחובות וכפר ביל"ו.

שומרים אלו היו עסוקים יומם וליל במניעת פעולות איבה כנגד היישוב הישראלי אשר בוצעו לעיתים תכופות מצד אנשי השבט סטרייא שהיו ממזרח למושבה.

מיקומו של המגדל נבחר משום גובהו הרב יחסית לשאר הגזרות הסמוכות, 80 מטר מעל פני הים – מה שנתן מיקום תצפית יעיל לכל זווית שנבחרה.

באמצע שנת 1939 החלו בבניית המגדל. המהנדס גליק , מי שתכנן את המגדל – החליט לבנות אותו בצורה המזכירה חרוט , זאת על מנת שיעמוד היטב בפני לחץ וירי אפשרי שיבוצע לעברו.

המגדל המקורי היה אמור להבנות באמצעות שריון של ברזל בתוך הבטון – מה שהיה נותן חוזק בלתי רגיל למגדל, אך בשל מחסור חמור בברזל באותה עת, חיפש גליק פתרון יעיל לחיזוק המגדל.

בעודו מחפש רעיון לשריון המגדל, הגיע למסגריית ליפקין ששהתה באותה עת ברחוב הראשי של רחובות (רחוב הרצל 190). משם אסף שאריות ושבבי מתכת רבים שהושלכו כפסולת.

בעת הבנייה של המגדל , עירבב יחד עם המלט את השבבים והשאריות.

התוצאה כמובן יצאה איכותית מעל המצופה , ההוכחה הינה לקיומו של המגדל הניצב עד ימים אלו – יותר משישים שנה אחריי בנייתו.

פילבוקס הליצן ברחובות - צילום: אפי אליאן
פילבוקס הליצן ברחובות – צילום: אפי אליאן

קצת על המגדל

המגדל נבנה ושומרי המושבה החלו לאייש אותו באופן קבוע. בוני המגדל יצרו בו בסך הכל 3 קומות, כאשר בכל קומה ישנם חריכי ירי ותצפית דקים לכל כיווני האויר.

הקומה הראשונה, בעלת 4 חריכי ירי ופתח כניסה בגובה של כמטר, הקומה השניה בעלת 5 חריכי ירי ותצפית וכמובן הקומה השלישית שמאפשרת תצפית רחבה לכל עבר.

לא ברור כיצד נהגו לטפס שומרי המגדל לקומה העליונה, שכן לא נותרו שרידים לסולם או מדרגות, אך מבקרים במקום , יצרו חבל טיפוס במרכזו אשר מוביל לפחות לקומה השניה.

היות שהמגדל ניצב שם ללא תחזוקה שוטפת, מסוכן דיו לנסות לטפס מעלה מבלי להסתכן בקריסה מטה.

נקודת התצפית לכיוון מושב סתרייה, אז - אדמות השבט סטרייא - צילום: אפי אליאן
נקודת התצפית לכיוון מושב סתרייה, אז – אדמות השבט סטרייא – צילום: אפי אליאן

ולאחר הקמת המדינה

לאחר הקמת המדינה בשנת 1948 , הסתיים השימוש במגדל השמירה שכן אנשי השבט סטרייא עזבו את אדמותיהם הסמוכות למושבה. מאז ניצב המגדל מעל פרדס הדרים של משפחת בילמס שהיתה מראשוני רחובות. לתקופה נקרא המגדל אף על שם משפחת בעלת הפרדס.  כיום לא ידוע על שימוש עתידי במגדל, שימורו או תחזוקתו. לשמחתי , מיקומו של המגדל מהווה מעין הגנה מפני ונדליזם שכן ההגעה אליו אינה זמינה לכל.

שאריות הברזל ושבבי המתכת שהוכנסו לחיזוק המגדל - צילום: אפי אליאן
שאריות הברזל ושבבי המתכת שהוכנסו לחיזוק המגדל – צילום: אפי אליאן

לבקר במקום.

החלטתם להגיע למקום? להלן דרכי הגישה. לבאים מכיוון רמלה לכביש 40. חולפים על פני היישוב ישרש וממשיכים דרומה. לאחר מס' קילומטרים , לפני צומת סתריה, ישנה תחנת דלק סונול ממערב. במקום ישנה חניה בו תוכלו להשאיר את רכבכם ולעלות רגלית לשביל המגדל. יוצאים מהתחנה לשביל הנמצא מצפון לה – השביל מוביל מעלה עד למגדל עצמו.

בעת החזרה מהמגדל, תבחינו לוודאי במבנה ישן הסמוך לשדרת העצים ליד תחנת הדלק. מדובר בבית באר ישן שפעל במקום בשנות החמישים. המבנה – בעל 3 חללים, מכיל אף מעין שוקת בטון העושה רושם ששימשה עוד מאז את באי בית הבאר להשקיית הסוסים ובכלל.  במבנה הקטן מאחורי השוקת, במרכזו תבחינו בפי הבאר הישנה.

מפת הגעה למקום כאן

תמונות נוספות

7 תגובות בנושא “מגדל הליצן (הפילבוקס של רחובות)”

  1. לציין שלא היה כפר ערבי מול המגדל אלא רק התיישבות של בני שבט סתרייה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *