חפירת עין קשיש. צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים

אנשי המערות? כנראה שאפשר גם אחרת

מחקר חדש מצליח להפריך תפיסה שלמה לפיה הניאנדרטלים (אנשי המערות) חיו רק במערות.. המחקר הלא שגרתי בניהולם של ד"ר אלה בין, פרופ' אראלה חוברס וד"ר עומרי ברזילי מספר על שרידים חלקיים של שני שלדי אדם שנחשפו באתר עין קשיש שעל גדות הקישון

כתב: אפי אליאן | צילומים: אראלה חוברס, קלרה עמית

עצמות ניאנדרטל בשטח – עין קשיש. צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים
עצמות ניאנדרטל בשטח – עין קשיש. צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים

האדם הניאנדרטלי – או כפי שאנו מכנים אותו בשפה העממית "איש מערות" היה שוכן על פי רוב הדעות בתוך מערות , הן מבחינת הגנה ובטחון וקורת גג לראשו. מחקר חדש שפורסם בכתב עת היוקרתי Scientific Reports מספר על מחקר חדש ויחודי מסוגו שמצליח להפריך תפיסה של שנים רבות לפיהם האדם הקדמון היה שוכן במערות בלבד. 

על פי המחקר, הקבוצות הניאנדרטליות בלבנט היו אוכלוסיה עמידה והצליחו לקיים עצמם בהצלחה יתרה בצפון הארץ עוד לפני כ-60000 שנה, זאת עד לתקופה בה הגיעו לאזור קבוצות אדם מודרני מאפריקה. 

המחקר החדש, מפריך את ההשערות שהיו במשך שנים רבות לפיהן הניאנדרטלים נכחדו מאיזור והותירו אותו לידי האדם המודרני בשל היותם אוכלוסיה חלשה אשר אין בכוחה להתמודד עם תנאי האקלים. לאור המחקר הקובע כי מדובר למעשה באוכלוסיה כן מצליחה מעצימה כעת את סימן השאלה הגדול סביב סיבת העלמותם של הניאנדרטלים מאזורנו.

שן של ניאנדרטל. צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים
שן של ניאנדרטל. צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים

את המחקר הייחודי מנהלת ד"ר אלה בין מהקריה האדמית אונו ביחד עם פרופסור אראלה חוברס מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות. למחקר מסייעים גורמים נוספים ובניהם ד"ר רביד אקשטיין מהאוניברסיטה העברית וד"ר אריאל מלינסקי בולר מהמוזיאון הפרהיסטורי במונרפו גרמניה). את המחקר מממנת חברת דרך ארץ במסגרת הפרויקט של המשך כביש 6 צפונה. 

המחקר המדובר החל לאחר בחינת שרידים חלקיים של שני שלדי אדם שנחשפו באתר העתיקות עין קשיש שעל גדת נחל הקישון. בעת בדיקת השרידים עלה לראשונה בתולדות המחקר בלבנט כי אלו ממצאי שלדים אנושיים מפרק זמן זה שנמצאו מחוץ לתחומי מערות וסביבתם. את הממצאים במקום בחנה ד"ר נעמי פורת מהמכון הגיאולוגי של ישראל ומצאה כי מתוארכים לתקופה הפליאולית התיכון המאוחר (בערך בין 60 עד 70 אלף שנה מהיום) 

חפירת עין קשיש. צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים
חפירת עין קשיש. צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים

השריד של הפרט הקדום מבין שני השלדים הינו שן טוחנת אשר נשתמרה יחסית בצורה טובה. זו נחקרה על ידי ד"ר סטפאנו בנאזי עם חוקרים נוספים מאוניברסיטת רוונה שבאיטליה ומכון מקס פלאנק בלייפציג. השן המדוברת זוהתה כשייכת לאדם ניאנדרטלי באמצעות שיטות דימות וניתוחים סטטיסטיים מתקדמים. שריד נוסף שנמצא במקום מאוחר יותר מהשני, היו שרידי גפיים תחתונות של ניאנדרטל צעיר שגילו המשוער בין 15 ל-22 אשר ככל הנראה סבל מפגיעה שגרמה לו לצליעה. ממצא זה נחקר על ידי ד"ר אלה בין יחד עם צוות החוקרים מאוניברסיטת בר אילן ומאוניברסיטת תל אביב. באותה שכבת חפירה מצאו גם כלי צור ואבן, עצמות של בעלי חיים אשר שימשו ככל הנראה כמקור בשר ומזון. עוד נמצאו במקום ממצאים ייחודים כמו צדף ימי, גושי צבעוניים ולא פחות מ… קרן של אייל הכרמל. 

כלי צור מעין קשיש - חוד לבלואה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
כלי צור מעין קשיש – חוד לבלואה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

גורלם של אותם ניאנדרטלים וסגנון התקשורת שלהם מול האדם המודרני הן אחת מהשאלות המרכזיות בחקר התקופה הפליאולית התיכון אשר התפרסה למשך כ-200,000 שנה. המזרח התיכון הינו האזור היחיד הידוע כיום שבו התקיימו שתי אוכלוסיות במהלך התקופה זו. 

לאחר הממצא מעין-קשיש ניתן לראות לראשונה בהיסטוריה של המחקר בארצנו קשר עם תרבות חומרית של הניאנטרדלים שעד כה היו מוכרים רק בתוך מערות. המחקר מראה כי הניאנטרדלים חזרו לאתר עין קשיש מספר פעמים וכי המערכת הישובית של הקבוצות הניאנדרטלית כללה גם מערות וגם יישובים ואתרים פתוחים. 

בחפירה ובמחקר השתתפו גם כן חוקרים ותלמידים מרשות העתיקות, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואף אוניברסיטת חיפה. החוקרים מספרים כי לאחרונה עלתה הסברה שהניאנדרטלים התאימו לחיים באזורים הרריים בעיקר ומנגד האדם המודרני התאים לחיים באזורים פתוחים. עוד מוסיפים כי הממצא מעין קשיש מעיד כי הניאנדרטלים אכלסו אתרים בתנאים טופוגרפיים ואקולוגיים מגוונים מאוד. סברה נוספת אשר עדיין מצויה בדיון מחקרי היא הסיבה להעלמותם. אחת הסברות שעלו היתה שהקבוצות הניאנדרטליות באזור התקשו להתמודד עם תוצאות ההתייבשות האקלימים שאפיינה את פרק זמן זה. הממצא הייחודי מעין קשיש מפריך את ההשערה כי התושבים נכחדו מהמקום בשל התנאים האקלימים. הממצא גם מעיד כי לקבוצות התושבים היה דפוס של שיבה לאתרים בנוף הפתוח וההתיישבות החוזרת בהם במהלך התקופה. הממצאים מורים כי הקבוצות הניאנדרטליות באיזור היוו אוכלוסיה עמידה שהתקיימה בהצלחה בצפון הארץ בעת הופעתן באזורנו של קבוצות האדם המודרני שהגיעו מאפריקה לפני כ-60000 שנה. 

אם נלך על פי הצבעת המחקר, חוסר סתגלנות אקולוגית אינו מסביר את העלמותם של הניאנדרטלים מהאזור ואז נשאלת השאלה – מה יכול להסביר זאת? 

הסברות בעניין זה מגוונות מאוד , יש המשערים שהאדם המודרני שהגיע לאזור אפריקה לפני כ-60000 שנה היה נשא של מחלות טרופיות אשר פגע ביכולת העמידות של הניאנדרטלים. אופציה אחרת היא כי לשתי האוכלוסיות היתה רמת כשירות דומה וכי העלמותם של הניאנדרטלים היתה מקרית לחלוטין. חוקרים אחרים משערים שהאדם המודרני בכלל הרג את הניאנדרטלים עד שנעלמו לגמרי וזאת על משקל "החזק שורד" סברה נוספת הינה שהזדווגות בין האדם המודרני לניאנדרטלים הביאה בסופו של דבר להעלמות האוכלוסייה המקומית. 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *