המסגד ,אחוזת הקבר החאן והבית ספר בכפר איסדוד

בטרם קום מדינת ישראל, היה איזור השפלה שופע ביישובים ערבים שנחלו במקום במשך מאות ואף אלפי שנים לפני כן. בחלקה הדרומי, בין אשדוד לאשקלון שבעצמם היו ערים עתיקות גדולות, שכן עד לשנת 1948 כפר ערבי גדול בעל שטחים נרחבים ומבנים רבים ומנה כ-5000 תושבים. במהלך מלחמת העצמאות, נפגע הכפר מהכוחות הלוחמים ותושביו נמלטו על נפשם. במהלך השנים המבנים נעלמו אחד לאחר השני ומה שנותר בכפר – עליו נספר כאן.

מסגד סלמאן אל פארסי בחורבות כפר איסדוד
מסגד סלמאן אל פארסי בחורבות כפר איסדוד – צילום: אפי אליאן

הכפר בעת העתיקה

איסדוד היה כפר מבוסס ומשגשג בתחום החקלאות עד שנת 1948, בה עזבו מאות תושבי הכפר למג'דל (כיום אשקלון) ואף מצריים. 

כרוב הכפרים הערבים ששכנו בישראל העתיקה, שמם היה שיבוש מהשמות המקוריים, לדוגמא: איסדוד נגזר משם העיר הסמוכה – אשדוד, ג'ת משם העיר הקדומה – גת, עקיר – עקרון וכו'. 

כפר איסדוד אוכלס במשך מספר דורות על ידי תושבים ערבים שעבדו במקום בחקלאות וגידולים חקלאיים, אך האדמות אותם עיבדו היו בעבר "בבעלות" של שלל תקופות עתיקות ועד היום ניתן לראות סימנים לכך בחפירות שבוצעו במהלך השנים בסביבת התל. 

לפי בדיקות ארכאולוגיות שביצעו באיזור התל ואדמות הכפר לשעבר, נמצאו שרידים של תקופות מגוונות מרחבי ההיסטוריה כגון: תקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברזל הראשונה והשנייה, התקופה ההלניסטית , התקופה הבינזטית , התקופה הרומית ואף התקופה האשורית פרסית. 

הכפר עד 1948

אין רקע מתועד שאומת לתחילת דרכו של הכפר, לאור עדויות שלא ניתן לבסס אותן מחקרית ככל הנראה האיזור כולו אוכלס כבר מאות שנים אחורה עוד בסמוך לקיומה של העיר אשדוד-ים העתיקה.  אין נתונים מספריים רשמיים של שטחי הכפר והאוכלוסיה עד לשנת 1945 בה בוצע רישום של "סקר הכפרים" (Village statistics 1945) אשר שם נרשמה הכמות המדויקת של האנשים – 4910 תושבים ושטח הכפר כולל אדמותיו מנה 47,871 דונם אדמה.

עם זאת יש תיעוד בודד בו תועד קיומו של הכפר בשנת 1596 לספירה, כאשר בכפר היו כ-400 תושבים. עיקר הכפר הוקם על הגבעה היחידה באיזור ומשם נמשך דרכו של הכפר עד המאה העשרים. 

הכפר הכיל מבנים רבים , בעיקר בתי מגורים מאבני כורכר, רובם נאספו ונוצרו בסביבת הכפר בדיונות הסמוכות לחוף הים התיכון. 

בצילום אויר שצולם בשנת 1935 , נראה הכפר מרוכז מבחינת בנייה על הגבעה שכיום נותר ממנה רק תל חורבות בלבד. לכפר היו שטחים נרחבים שהתפרסו על עשרות אלפי דונמים מכל כיוון. על שטחים אלו כיום יושבים מספר ישובים ישראלים – גבעת עזר, בית עזרא, אמונים, עזריקם וכו. 

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות היתה מלחמה עקובה מדם, המוני חללים ישראלים מסרו נפשם במהלך הקרבות על הגנת המדינה הצעירה.  המלחמה פרצה בעקבות החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, עם שלטון מקומי יהודי. שעות לאחר ההחלטה – קמו צבאות מדינות ערב והחלו בתקיפת המדינה הצעירה. 

במהלך הקרבות שהתקיימו במדינה, הקרבות הגיעו גם לאיזור אשקלון , ניצנים ואשדוד. צבאות האויב המצרי הגיעו עד למרחק של 3 קילומטרים בלבד מהעיר אשדוד. אלו הגיעו ל"ג'סר אשדוד" (כיום גשר עד הלום) , שם הצליחו כוחות הצבא הצעיר לבלום אותם ולהשיב אש קטלנית לעברם. מטרת הכוחות היתה להגיע לעיר תל אביב ולכבוש שם, אך הודות לכוחותינו ולמבצעים הרבים שביצעו כנגד האויב – הצליחו לבלום את המתקפה. 

במהלך חודש אוקטובר בשנת 1948 בהם ביצעו הכוחות המצריים את התקיפה על יישובי הדרום, הצליחו הכוחות הישראלים לכתר את כפר איסדוד במסגרת "מבצע יואב", הכוחות המצרים ששהו צפונית לכפר, חששו מפעולתם של הכוחות הישראלים והחלו לסוג לעבר הדרום (מג'דל ורצועת עזה) ועימם חלק נכבד של תושבי הכפר שחששו להשאר ללא הגנתם בכפר.

בכפר עצמו נותרו כ-300 תושבים בלבד (מתוך כ-5000) אשר הסתתרו בבתיהם. בבוקר המחרת חיילים ישראלים שפיטרלו בסביבה ראו כי מרבית הבתים מסומנים באמצעות דגלים לבנים (לאות כניעה), אך כעבור זמן קצר בלבד גורשו גם אלו לרצועת עזה.

ולאחר המלחמה 

בתום מלחמת העצמאות החלה ממשלת ישראל לבדוק את כמויות האוכלוסיות הזרות שנותרו בשטחה.  

על פי תוכנית החלוקה שהוצעה על ידי ועדת אונסקו"פ שהוקמה בהצעת האו"ם, הוברר כי הכפר היה אמור להיות חלק מהמדינה הערבית במקביל למדינת ישראל, אך משום המלחמה שפרצה זמן קצר לאחר הכרזת המדינה. שונתה הגישה כלפי התוכנית וזאת לא יצאה לפועל. 

התושבים המקומיים שרצו לחזור לבתיהם וחלקותיהם לא קיבלו אישור מממשלת ישראל ומשום כך נותרו כפליטים ברצועת עזה עד עצם היום הזה. 

הכפר הנטוש עמד זמן מה ללא נפש חיה, עוברי אורח ואף מקומיים בזזו את אשר השאירו אחריהם התושבים שנמלטו. הכפר עצמו נחרב אט אט וכיום כבר כמעט לא נותר ממנו זכר. 

היום – תל איסדוד

כמו רבים מהיישובים שהיו קיימים על אדמת מדינת ישראל בטרם הוקמה, גם כפר איסדוד המשגשג הפך לאתר חורבות , מבנים שעמדו בו במשך עשרות ומאות שנים קרסו בזה אחר זה וכיום נותרו לכל היותר תילי אבנים. עם זאת, ישנם מספר מבנים בודדים שנותרו עומדים ומהווים אטרקציה למבקרים במקום ואף לזוגות העומדים להנשא ומבצעים את צילומיהם במבנים אלו. 

בתל נותר מסגד יפייפה, המוכר תחת השם סלמאן אל פארסי, המסגד בנוי על ראש הגבעה והיה במרכז הכפר בתקופתו. גג לא נותר בו משום שקרס, אך הקירות והקשתות היפייפיות עדיין עומדות על תילן. האגדה מספרת שאותו סלמאן אל פארסי על שמו קרוי המסגד היה הספר האישי של הנביא מוחמד, על פי האגדה – סלמאן הפך לאדם חשוב משום שרק בפניו היה מסיר הנביא את הכובע.  

מבנה נוסף עומד במרחק של כ-500 מטר מערבה מהמסגד, בעל מספר חדרים וקשתות בכניסה. על פי תחקיר שבוצע במקום המבנה הינו שרידי החאן שהוקם בעת התקופה העותמנית של הכפר. החאן שימש כמקום אכסון , מנוחה ולינה של עולי רגל ואנשים שעברו במקום בדרכם לערים אחרות ברחבי הארץ. מבני חאן דומים ניתן לראות בשלל מקומות ברחבי הארץ עד היום.  בסמוך למבנה החאן ישנו מבנה נוסף שנראה כמודרני הרבה יותר מהחאן הסמוך, אשר על פי הסיפורים הוברר כי היה מבנה בית הספר שהוקם בכפר בשנת 1922 ושודרג בשנת 1942.  צפונית למבנה ישנו מבנה גדול נוסף אשר נראה כמחסן גדול אך לא נראה כשייך לתקופת קיומו של הכפר אלא של מבנים מהדורות האחרונים, המבנה הנ"ל נראה מחורר כתוצאה מירי. 

המבנה האחרון שנותר שלם ברוב חלקיו הינו מבנה אחוזת הקבר של אבו אל קאבל. על פי עדויות של תושבים שהתגוררו בכפר, היו בו 3 אחוזות קבר של שי'חים גדולים, אך כיום נותר רק אחד – לפחות במצב שלם ונראה לעין 

אחוזת הקבר של אבו אל קאבל בנויה משני חלקים עיקריים, מבנה בעל קשת גדולה ו-2 חלונות בגובה של כ-5 מטרים, ומבנה קטן נוסף בו שוכן הקבר עצמו. המבנה הנמוך יותר בעל כיפה לבנה וחלקו המערבי נראה בתחילת קריסה.  האחוזה נותרה שלמה כמעט לחלוטין ככל הנראה משום שנסתרת היטב מעיני המשוטטים במקום. המבנה שוכן במרכז פרדס פירות הדר וניתן להבחין בו רק בעת נסיעה בקו הרכבת העובר בסמוך מהעיר אשדוד לכיוון אשקלון. 

בשאר שטח היישוב ניתן להבחין במעט מחורבות המבנה, אינספור חרסים ושאריות לבנים שהינם עדות אחרונה לקיומו של הכפר המשגשג איסדוד. 

איך מגיעים?

כפר איסדוד עומד מול צומת מרכזית בין אשדוד לאשקלון. הגישה לשם מתאפשרת להולכי רגל, רוכבי אופניים ודו גלגלי, רכבי שטח 4X4. לא מומלץ לכלי רכב פרטיים להכנס לשם משום החול הטובעני שקיים בחלק מהשבילים. 

ההגעה למקום יכולה מתאפשרת בעיקר רגלית לאחר חניית הרכב בשולי הדרך מול צומת אמונים על כביש 4 בין אשדוד לאשקלון, או לחילופין במרכז פוואר סנטר 2000 העומד צפונית כ-400 מטר מהתל. 

מפת הגעה לתל איסדוד - צומת אמונים - תצלום מסך: אתר עמוד ענן
מפת הגעה לתל איסדוד – צומת אמונים – תצלום מסך: אתר עמוד ענן

מה עוד במקום?

הטיול בתל אשדוד יכול להניב הנאה רבה בגזרה. אורך הטיול יכול לארוך כשעתיים שלוש בעת שיטוט במבנים ובמתווה השטח הכללי. עם זאת ניתן להמשיך מערבית לתל ולהגיע מעבר לקו מסילת הברזל ושם שוכנים אתרים מעניינים נוספים כגון:

גלריית תמונות

 

 

 

 

 

 

2 תגובות בנושא “המסגד ,אחוזת הקבר החאן והבית ספר בכפר איסדוד”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *