מקלט אטומי בלב העיר ( האגפים הסודיים של דיזנגוף סנטר )

במשך שנים זרמו שמועות על עיר תת-קרקעית השוכנת מתחת לעיר לעיר גדולה במרכז הארץ.  מערכת סבוכה של מנהרות , אולמות תת-קרקעיים שחלקם אפילו מובילים לבסיסי צה"ל מרכזיים ומיועדים למילוט בשעת חירום. 

היו כאלו שאף רמזו על קיום מנהרה ארוכה מתחתית תחנה מרכזית גדולה וסבוכה במרכז הארץ, אך מעולם אף אדם לא אימת את הסיפורים הללו. 

אך כאן ב"היסטוריה על המפה" נספר לכם עד כמה שניתן (ומותר) , על מקום ייחודי ושמור , ששוכן מתחת לאחד מהקניונים הפופולריים באיזור המרכז ונחשב מהמקומות הבטוחים ביותר במרכז המדינה בעת אפשרות של תקיפה ומלחמה על מדינת ישראל 

ברוכים הבאים לאגפים הנסתרים של דיזנגוף סנטר בתל אביב! 

חניון שמור עשרות מטרים מתחת לאדמה - צילום: אפי אליאן
חניון שמור עשרות מטרים מתחת לאדמה – צילום: אפי אליאן

לפני הכל , קצת היסטוריה על המקום

קניון דיזנגוף אינו קניון מהמודרניים במיוחד כפי שאלו שנבנים בשנים האחרונות , קניון דיזנגוף סנטר החל את דרכו לפני כחמישים שנה, כאשר בשנת 1958 הוחלט על הקמת מרכז קניות בלב רחוב דיזנגוף בתל אביב.  ההחלטה על הקמת מרכז הקניות הגיעה מצד משפחת פילץ ומספר אנשי מפתח בתקופה דאז, אשר תכננו להקים מרכז קניות מרכזי שיהווה נקודת מפגש ומסחר גדולה בלב העיר הגדולה.  

יוזמי הפרוייקט המודרני לתקופתו יצרו את הקונספט של "עיר בתוך עיר" , כאשר הכוונה הברורה ליצור מרכז קניות בו ניתן לבצע סוגים רבים של מסחר , קניות מרוב התחומים, שילוב של מסעדות מזון ובתי קפה , גנים מלאכותיים וטבעיים שישולבו בתחומי המבנה ורחבות ציבוריות רבות לתועלת הציבור. 

לפני הקניון , במקום שכנה שכונת מגורים "נורדיה" אשר עיקר האוכלוסיה שהתגוררה במקום היתה מעולי אירופה אשר השתכנו במקום בצריפים.  לשם הקמת הקניון נדרשו אחוזי בניה גדולים אשר אלו אפשרו לבצע פינוי של המשפחות מהאיזור והעברתם לשכונות אחרות למען בניית מרכז הקניות הגדול. 

בעת הקמת הקניון היו שינויים רבים ואף קריטיים שגרמו לתהפוכות בשיטת הבניה והעיצוב של הקניון, אדריכלי מרכז הקניות רצו להעניק למבקר במקום תחושה של "טיול עירוני" ומשום כך יצרו את הקניון בצורה של מעגלים, עליות וירידות רבות ומפלסים בעלי גבהים שונים. שיטת הבנייה של קוים עגולים ושיפועים עדינים הקנתה ללקוחות הרבים המבקרים במקום תחושה של חוסר התמצאות, המבנה הספירלי של הקניון גרם לתחושה של איבוד זמן אך מצד שני גרם למבקרים לטייל בחלקים רבים של הקניון מבלי לחוש בכך. 

במבנה אף פעלו בנוסף לכל בתי העסק והמסחר גם בתי קולנוע , אשר נבנו בשנת 1986 והיו בפעילות עד לשנת 2011 , אז נסגרו ועומדים נטושים עד היום. 

 

שם עברי או לועזי ?

בעת הקמת מרכז הקניות , שוגר בפי המבקרים השם "דיזנגוף סנטר" , כאמור שם לועזי באותם ימים למבנה ישראלי מובהק – לא היה כל כך רצוי מבחינת התושבים המקומיים ומכאן התחוללה סערה קלה בקרב האזרחים. כתוצאה מכך שונה שמו של מרכז הקניות מ"דיזנגוף סנטר" ל" לב דיזנגוף" , אך למרבה האירוניה הציבור הרחב המשיך לקרוא בשמו הראשוני (והלועזי) ולאחר זמן קצר חזרו להתמיד בשם הלועזי והמוכר. 

בתי הקולנוע הממוקמים בתחומי הקניון אגב, הם עדות אחרונה לשמו העברי של המבנה , שכן שמם עד לסגירת הדלתות ב-2011 היה "קולנוע לב". 

הידעת?

החנות הראשונה שנפתחה בדיזנגוף סנטר היתה "המשביר לצרכן" , החנות נפתחה בשנת 1977, יתר החנויות המוכרות מסביב נפתחו בסביבות 1978 – 1979. 

מבט מהגשר העליון בקניון דיזנגוף סנטר - צילום: אפי אליאן
מבט מהגשר העליון בקניון דיזנגוף סנטר – צילום: אפי אליאן

העולם התחתון של דיזנגוף סנטר

בניגוד לכותרת המעלה תהיות של פרק זה , לא מדובר בעולם פשע אלא בחלקיו הנחבאים של מרכז הקניון העצום. לפני מספר שנים הודלף בדרך זו או אחרת על מעברים "סודיים" השוכנים מתחת למפלסי החנויות של דיזנגוף סנטר, היו כאלו שאף סיפרו על אולמות ענק שנועדו לאכסון הלקוחות של הקניון ואף של הדיירים המתגוררים בסמוך בשעת מתקפה על מדינת ישראל. סופר על מאגרי מים מסתוריים אשר הקניון יושב מעליהם ואף על מערכת חשמל עצמאית שנועדה לפעול בשעת חירום. 

במשך השנים זרמו השמועות על כך ועל מעברים תת-קרקעיים סודיים מתחת לקניון התחנה המרכזית החדשה בתל אביב אך מעולם אף גורם לא אימת זאת באופן גורף לטובת ידיעת הציבור. עד ש… החל פרוייקט "בתים מבפנים". 

בשנה שעברה (2011) החל פרוייקט מבורך הקרוי "בתים מבפנים" אשר נועד לפתוח את המבנים הייחודים של העיר לתצוגה עבור הקהל הרחב, בין המבנים שנפתחו בשנה הראשונה בתל אביב היה קניון דיזנגוף סנטר, כבר אז סיפרו על המעברים הנסתרים תחת המפלסים, אולם גדול השוכן עשרות מטרים מתחת לאדמה ואף מאגר מי תהום שיכול בקלות לשמש לשעת חירום. 

החודש שוב התקיים הפרוייקט בעיר תל אביב ולמרבה השמחה זכיתי להיות מבין המבקרים במקום ולעבור באותן תעלות ומנהרות נסתרות , לשכון במעברים התת-קרקעיים של דיזנגוף סנטר, לחלוף באולם "המערה החשמלית" הישן, לצפות במאות עטלפים השוכנים באחד מהאולמות הקבורים עמוק באדמה, ואף לחוש במאגרי מי התהום השוכנים מתחת לקניון הגדול. 

ברוכים הבאים לעולם הנסתר של תל אביב

מעבר נסתר בקניון דיזנגוף סנטר - צילום: אפי אליאן
מעבר נסתר בקניון דיזנגוף סנטר – צילום: אפי אליאן

את תחילת הסיור עשינו בקומה השלישית של הקניון, שם התקבצנו עם כמה מאות מבקרים נוספים אשר הגיעו במיוחד לחזות בעולם הנסתר של מרכז הקניון המוכר.  בשעת האפס הגיע מפעיל הסיור עם חבריו והסיור החל בקומה הראשונה של הקניון, משם ירדנו בצורה מאוד דחוסה אך רגועה יחסית במורד מדרגות , חלפנו במנהרות אשר מצידהן דלתות אדומות רבות. לאחר מספר סיבובים שגרמו לאבד את הצפון, ירדנו במורד מדרגות והגענו לעוד מערכת מנהרות שכבר נראו אחרת (התמונה למעלה) , לא יותר מדי דלתות , לא יותר מדי תאורה והרבה הרבה קווי תקשורת וצנרת חבויה בתקרה. הרצפה כבר לא היה מרוצפת כזאת במערכת המנהרות העליונה והיתה מאבני בטון מרובעות לאורך השדרה. 

בשלב מסויים החלו לכוון אותנו לעבר המורד לקומות התת קרקעיות של הקניון והגענו לחניון הנמוך של מרכז הקניות, קומה מינוס 3.

בקומה זו התקבצו לאחר דקות ארוכות כל המבקרים ועמדו מסביב למארגן הסיור , שם סיפר לנו על תולדות המקום, ייעוד החניון הספציפי ואף זה ששוכן מתחתיו. לדבריו המקום כמעט ולא מאוכלס ברכבים חונים אלא רק בימים ממש ממש עמוסים.  סופר על כמות המבקרים במקום והיכולות של הקניון להכיל את הכמויות האדירות של המבקרים מדי יום.  החניון האמור הוא חלק ממערכת שנועדה לקלוט את מבקרי הקניון והדיירים השוכנים בקרבת מקום בשעת חירום ומתקפה על ישראל. צויין כי המקום מאפשר לאכסון מהיר בתוך דקות של מאות אנשים תוך שמירה על בטחונם ובריאותם. 

הקהל הרב שהגיע לסיור במעמקי דיזנגוף סנטר - צילום: אפי אליאן
הקהל הרב שהגיע לסיור במעמקי דיזנגוף סנטר – צילום: אפי אליאן

לאחר תום הדיבורים, ההסברים והשאלות , כיון המדריך את המבקרים לדרך היורדת מטה , שם הסתבר לאור ההסבר המפורט של איתי בללי – מנהל התפעול של הסנטר כי מדובר במקלט אטום לשעת חירום, אשר יכול להכיל מאות ואף מעבר לכך של אזרחים בשעת חירום, תוך דאגה לכל הצרכים לתקופה בת חודש ימים מתחת לאדמה! נתון שנשמע די מעודד בייחוד בימים אלו לאור האיומים מהשכנות של ישראל. 

בעת הירידה למקום, ניכר כי המקום אכן נראה אמין ויציב ואף מרגיע. הקירות החסונים בבטון מזויין , מערכות האויר במקום ויכולות הסגירה מעודדות מאוד. 

משם המשיך הסיור לעבר אולם גדול אשר ניצבים בו עמודים גדולים ורחבים, כיום המקום משמש לפריקת משאיות סחורה והוצאת מכולות אשפה מתוך הבניין החוצה, האולם המדובר היה בעבר אולם אירועים בשם "המערה החשמלית" , האולם פעל באמצע שנות התעשים ועד לתחילת שנות ה-2000, אז הופסקה פעילותו בגלל חוסר כדאיות.  אך המקום לא ננטש לגמרי והפך למעשה לבית מגורים די קבוע למאות עטלפים ממין "עטלף הפרי המצוי" אשר מקננים בתקרת ההיכל.  

מדי שנה מגיעים למקום צלמים ואנשי צוות של נשיונל גאוגרפיק (National Geographic) אשר מתעד את פעילותם ואורח חיים של העטלפים במקום.  להיכל המדובר יש תוכניות עתידיות לאיוש מחדש ולהפוך את המקום למרכז תרבות – אך נכון להיום אין עדיין תאריך צפי לכך. 

לאחר הסברים על ההיכל , נעה הקבוצה עם מדריכה לעבר חדר חשמל עצום, אשר נועד לספק חשמל לכל המתחם של דיזנגוף סנטר, במקום נראו חדרים ואולמות רבים המכילים מכשור חשמל רב, מפסקים רבים ומכונות רבות המספקות את האנרגיה הדרושה במקום.  הקהל הרב שעבר במקום נדחק לאורך השדרות והמדרגות הרבות, משם הגענו לנקודה הסופית של הסיור.

מאגר המים לשעת חירום

לקראת סיום הסיור שארך כמעט שעה, הגיעה הקבוצה הגדולה לחדר קטנטן המוביל לחדרים נוספים וברצפתו דלת מתכת גדולה. כאשר מדריך הסיור פתח אותה הבחינו המבקרים במאגר מים צלולים וקרירים, מדובר במי תהום שנמצאים מתחת לרוב הקרקע של מרכז העיר תל אביב.  מדריך הסיור העיד על עצמו שמבצע סיורים אף בצלילה בתוך המאגרים האלו שאורכם נמשך לאורך מאות מטרים מתחת לפני האדמה ואף ניתן להגיע עימם עד לחוף הים. 

בהסבר שנתן על המערכת, הוברר כי המאגר נמצא למעשה מתחת לכל שטח הקניון ואף בשטח רב מסביב. הסברים שנתן אף סופר כי המים הללו כמעט נקיים באופן מושלם לשם שתייתם, נדרש תהליך פשוט מאוד של סינון והמים יכולים להוות כמקור שתיה לכל דבר.  המערכת שנמצאית בתוך מאגרי המים מבצעת שאיבות בכל עת , על מנת למנוע הצפה בתחתית הקניון, את העודפים של המים שופכים לים.  

אחד המבקרים העלה את השאלה מדוע לא מבצעים שימוש במים הללו מאשר להטילם לים, סיפר המדריך כי לפני שנים היו מבצעים שימוש בעודפי המים הללו לשם הפעלת תאי השירותים ברחבי הקניון , פעילות של ניקיון ושטיפה וכל פעולה שאינה כוללת שתיית המים, אך מסיבות אינטרסנטיות של חברת מקורות , נתבע הקניון על שימוש במי תהום ללא אישור. בעקבות תביעה זאת נאלצת הנהלת הקניון לשפוך מדי יום מאות ליטרים של מים לים ולבצע את הפעילות השוטפת של מרכז הקניות במי שתיה בתשלום לחברת מקורות. 

מאגר המים המתוקים מתחת לדיזנגוף סנטר - צילום: אפי אליאן
מאגר המים המתוקים מתחת לדיזנגוף סנטר – צילום: אפי אליאן

עמידות הבניין והמקלטים תחתיו

בניית המבנה נבנתה בסטנדרטיים שמאוד הקדימו את זמנם, הדגש על בניית תשתית עמידה בצורה ניכרת, בניית מקלטים וחניונים תת קרקעיים שישמשו במקביל לחניית מכוניות – גם לאכסון אנשים בשעת מתקפת אויב בהחלט הוכיחה את עצמה כצורך נחוץ גם לימים אלו. 

בניגוד ל40 שנה האחרונות דווקא עשר שנים לפני כן חשבו המתכננים של קניון דיזנגוף על ההשלכות של מתקפה או התמוטטות של המבנה ובכך יצרו את החללים האטומים והיציבים מתחת למבנה – זאת על מנת להגן על מבקריו ובכלל. 

בעת הסיור במקום הוסבר כי שיטת המבנה של מרכז הקניות הינה בנייה בתצוגת גליל , דבר שמחזק את שלד הבניין בעת רעידות אדמה, הדף של הפצצות ועוד. עוד צויין כי כל מתחם הבנייה יושב על מעין בולמי זעזועים – מה שמאפשר לו לעמוד בצורה יציבה יחסית גם בעת רעידות אדמה חזקות. 

מדהים לחשוב כי כבר לפני חמישים שנה חשבו ואף ביצעו בניה חכמה בצורה זו – דבר שלא היה כמעט קיים בעשרות שנים האחרונות. 

 

לסיכום

אין ספק שמדובר בסיור יוצא דופן ביחס לטיולים הרבים שביצעתי ברחבי ישראל, מדובר אולי באחד מהבניינים החכמים שנבנו באותה תקופה ויעילותם מוכיחה את עצמה בהתאם לדרישות המיגון של ימים אלו. 

אמנם לא התקבל הסבר או תיעוד מדוייק של כל המנהרות במעמקי הקניון, ועדיין לא התקבל אישור על קיום מנהרה כזאת או אחרת לעבר הבסיס הצבאי בתל אביב (:  אך בהחלט מדובר בסיור מעניין , מסקרן ובעיקר מועיל.

 

דרכי הגעה למקום

קניון דיזנגוף סנטר תל אביב 

הגישה למנהרות אינה פתוחה באופן יומיומי לקהל הרחב, אך אם בהחלט חשתם צורך עז לגעת במסתורין , ניתן לבקש סיור מודרך ללא תשלום – בתיאום מראש מול הנהלת המקום – יצירת קשר כאן

 

גלריית התמונות

 

 

 

30 תגובות בנושא “מקלט אטומי בלב העיר ( האגפים הסודיים של דיזנגוף סנטר )”

  1. כל כך הרבה פעמים טיילתי בקניון ואף פעם לא חשבתי על זה.

    טוב לדעת!

  2. הכתבה – בהחלט מעניינת ובטוח שרבים אינם יודעים מהימצאות המקומות שאתה מתאר…
    התמונות אכן ממחישות את הדברים ….
    יפה מאוד ובהצלחה
    עודד

    1. לכל הסקרנים ,
      הבעיה איננה אם יהיה מקום לכולם , כי המידע דלף לידיעת הציבור …
      הבעיה האמיתית זה – "עודף הפטפטת" בה לוקים בארצנו "היחידה" כל אלו שיש ברשותם מידע חיוני וייחודי ,

      מידע ייחודי זה , על עצם קיומם של מרתפי דיזינגוף סנטר, חייב היה להישאר חסוי מה"ציבור הרחב" ,
      ועוד יותר מכך – חייב היה להישאר חסוי וסודי מפני ידיעתם של "גורמים עויינים,"
      חישבו רגע ,

      גישה של גורם עויין כל שהוא אל המיקומים היחודיים , עשוי להפוך את ה"מיקום המוגן" , ל "מלכודת מוות המונית"
      אז ככה , שלפני הכל , יש להפסיק את קיומם של "סיורי הסקרנים" ….
      להפסיק את זליגת המידע לציבור תחת הסיסמה (האידיוטית) "זכות הציור לדעת" .
      החזירו את המידע למקומות של שקט ואפלה , המיקום אליו היא שייכת …

      האמינו לי , מול כל אלו החשים "התעלות מדהימה" להעביר מידע חסוי לציבור ,
      יש גורמים עויינים האוספים ככל יכולתם מידע , באמצעותו יוכלו לפגוע בנו ביום פקודה .

      הפסק פטפטת !!!

      עוזי

      1. עוזי 1/7/2012- כל מילה שלך פנינה! אני בהחלט בדעתך,כנראה לעולם לא נלמד, וחבל, שום שואה ושום מלחמה לא יעזור!!!!! תהיינה דלפות, ילדינו מחונכים אחרת !!!!
        אדית

  3. חחחחח עבדתי שם שנים. סיפורי מעשיות. דיזנגוף סנטר זה מבנה ישן מסריח ומתפורר.מערות חשמליות ומקלטים אטומיים זה סיפורים למטומטמים. לא תוכלו להתקיים שם שבוע רק בגלל הסרחון חוסר האויר ומערכות מיזוג סתומות ומיושנות. אומר זאת כך – בעלי דיזנגוף סנטר מתפללים שיפול טיל ענק ענק על המתחם על מנת שיוכלו להקים שם קניון אמיתי ומודרני. למעשה המבנה כולו נמצא בבעיה מכיון שמעליו יש בניין מגורים. מתישהו מיו יצטרך לעשות מעשה. כל השיפוצים החיצוניים רק מסתירים את ההתפוררות שמתרחשת למטה למהט בקומות התחתונות ובמעברים.

    1. למוסה החביב , ( מהעיר המופלאה – עזה , אי שם בדרום …)

      אתה כנראה צודק ,
      ………..הנה דוגמא לאחד ש "יודע" , למה הוא יודע ? כי הוא היה שם ….
      הוא עבד שם , וראה מקרוב "על מה מדובר" ,
      ולכן , "אי אפשר לספר לו מעשיות"

  4. אחד המאמרים המעניינים ביותר שנכתב באתר הזה. עכשיו באמת סיקרנתם אותי!

  5. מערה חשמלית
    סך הכל חניון ספקים של מרכז קניות כל יום כמע אני שם
    נהנתם לספר לעצמכם סיפורים על מעברים ודרקונים?

    1. ajr תביא תעודת זהות נכתוב לך פעמיים גבר…

      את מי זה מעניין שכל יום כמעט אתה שם? מבטיח לך שלא היית אפילו ברבע ממה שהוצג שם.

      טמבל

  6. לא ציינתם את שם הארדיכל שתכנן את המבנה – חבל! אתם משבחים את התכנון – ולא חשבתם להזכיר אפילו פעם אחת את שם המתכנן?

  7. צריך לשאול מה יעשו שאר אזרחי המדינה בשעת התקפה. או שמתכננים הצלה של כמה מאות וזהו?
    בתל אביב – כמו בתל אביב – רק התל אביבים חשובים

  8. תיקון קטן- "בתים מבפנים" קיים מאז שנת 2007! השנה חגג את האירוע השישי.
    האדריכלית של דיזנגוף סנטר היא עליזה טולדו יחד עם אדריכל יצחק ישר.

  9. חבל שהמדריך אינו מדייק המכונות של יחידות מזוג האויר,שמספקים מזוג אויר לכל הקומפלקס.
    המקלטים שנמצאים שם הינם מקלטי אב"כ שנבנו מלכתחילה לתת מענה בשעת חרום לחלכ"ים(חמרי לחימה כימיים).
    פשוט הייתי חלק מצוות התכנון של משרד שור ,ואני מכיר על בוריין את המערכות שטיפלתי בהן לפני שנות דור.,

  10. הכבתה מענינת אך יש בה אי דיוקים: הראשון כבר הוזכר – "בתים מבפנים" קיים בת"א בהחלט מעל לשנתיים. 2. יש שני בתי קונוע פעילים בסנטר, לב ורב חן. 3.פנוי התושבים משכ' נורדיה, עליה שוכן הסנטר היה הרבה לפני 1958. התושבים לא פוזרו אלא להיפך,קובצו לשניים או שלשה בנינים הקיימים עד היום ליד הסנטר. לתושבי הצריפים ניתנו דירות זעירות של שני חדרים ברבי קומות ולא כולם הרגישו בזה שידרוג. עד כמה שזה נראה מוזר היום שכ' נורדיה הפכה בחורף בד"כ לאגם.

  11. הכתבה מאוד מעניינת. תוך כדי קריאה עלתה בי מחשבה שחס וחלילה, מישהו עלול לעשות שימוש רע (בלשון המעטה) במידע זה.

    מה היה כל-כך דחוף ליידע את כל העולם ואשתו על מקומות מסתור אלו?

  12. אילת – אם את תוהה מה יקרה במקרה של התקפה משמעותית, תעברי על הכתבות שמספרות מה קורה בעוטף עזה, ומה קרה בגליל כשירו קטיושות מדרום לבנון. השאלה איננה אם יהיו הרוגים, השאלה היא אם יהיו הרבה הרוגים או המון הרוגים.

  13. כל דאגה ופחד, בארץ ובעולם, צריכים להיות מופנים למנויעת מלחמה.
    ב"עידן האטום" – אין מקלט…..

  14. ראשיתו של החניון התת-קרקעי במתחם דיזנגוף סנטר נבע מתכנית רשת דרכים מהירות בתל אביב שתוכננה ע"י משרד התחבורה בשנת 1971. "ציר המע"ר " אמור היה לחבר את נתיבי איילון במזרח אל ציר מדרון החוף במערב דרך רחובות שאול המלך – הנביאים – בוגרשוב. ציר תת- קרקעי זה עבר דרך מתחם דיזנגוף סנטר שהיה אז בתכנון ומשרד התחבורה דרש מן היזם (אריה פילץ) לכלול בתכניתו את רצועת הדרך המהירה , במפלס וברוחב שנקבע.
    בסופו של דבר "ציר המע"ר" לא יושם אך הרצועה שלו מתחת לדיזנגוף סנטר נותרה.

  15. יפה מאוד שדואגים לתושבי מרכז תל-אביב, אבל מה עם שאר אזרחי המדינה ? מי דואג לפריפריה לצפון ולדרום ? אני לא מכיר מנהרות כאלה במקומות אחרים /שיוכלו להיות לעזר לתושבים שם.

  16. התאור והתמונות נהדרים רק רמת ההתפעלות מוגזמת אין בצורת הבניה שום דבר מיחד וזה לא הכנה למלחמה אטומית .
    זאת פשוט שיטתת בניה במקום שלא ניתן לבסס בנין בגלל מציאת אדמה לא יציבה ואין אפשרות לבסס על קלונסאות
    ואז יוצרים מבנה של רפסודה ואלו את הבנין אין כל צורך בחלל מלא בטון כך שנוצרים חללים שאפשר להשתמש בהם
    יש עוד מקומות בארץ שנבנה בצורה דומה לט כל כך גדול כי הבנין שמאלו היה הרבה יותר קטן

  17. קולנוע דיזנגוף הוא שנסגר ועומד שומם. קולנוע לב ממשיך לפעול על כל אולמותיו. וקולנוע רבחן, כשי שציינה אחת המגיבות אינו בסנטר אלא בככר דיזנגוף הקרובה

  18. "אחד המבקרים העלה את השאלה מדוע לא מבצעים שימוש במים הללו מאשר להטילם לים, סיפר המדריך כי לפני שנים היו מבצעים שימוש בעודפי המים הללו לשם הפעלת תאי השירותים ברחבי הקניון , פעילות של ניקיון ושטיפה וכל פעולה שאינה כוללת שתיית המים, אך מסיבות אינטרסנטיות של חברת מקורות , נתבע הקניון על שימוש במי תהום ללא אישור. בעקבות תביעה זאת נאלצת הנהלת הקניון לשפוך מדי יום מאות ליטרים של מים לים ולבצע את הפעילות השוטפת של מרכז הקניות במי שתיה בתשלום לחברת מקורות. "

    המים, על פי חוק ( http://www.water.gov.il/Hebrew/about-reshut-hamaim/Pages/Legislation.aspx ), שייכים לכלל הציבור הרחב ולא רק לקניון. מן הסתם זו הסיבה שהקניון נתבע, לא "מסיבות אינטרסנטיות" כפי שמציג את זה המדריך מטעם הקניון.

    לפי הכתבה נשמע שההחלטה לשפוך את המים לים היא של הקניון שמעדיף את הפתרון הזה, מבחינה כלכלית מן הסתם, על הפתרון החוקי של העמדת המים לרשות הציבור. עכשיו שאני חושב על זה, אולי זוהי עבירה בפני עצמה, לא יודע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *