התל הגבוה ביותר בשפלת החוף הדרומית – תל יבנה

בסמוך לעיר הרועשת וקו הרכבת הצמוד לכביש החוף ניצב לו במשך אלפי שנים תל אבנים ועל ראשו צריח ישן. שכבות התל הינן עדות רבת שנים לתקופות בו התל היה חלק מעיר נמל חשובה בארץ, עיר ששימשה כנקודת מעבר לסחורות ועולי רגל.

ברוכים הבאים לתל יבנה

צריח המינרה ותלי האבנים בתל יבנה
צריח המינרה ותלי האבנים בתל יבנה – צילום: אפי אליאן

תל יבנה מעולם לא נחפר בצורה רשמית, למעשה – כמות השכבות הרבות שחשופות בתל מראות גם ללא חפירה כלשהי את הכמות העשירה של מבנים, אירועים ותקופות שעברו במרוצת השנים באיזור.  

קצת רקע – יבנה היתה אחת מהערים הבולטות ביותר בהיסטוריה המקומית, באיזור התל נחשפו שרידים שתוארכו לתקופת האלף השניה לפני הספירה (תקופת הברונזה התיכונה) ואף נמצאו ממצאים שהעידו על קיומה כחלק מארץ פלישתים. 

גם במקורות מאוזכרת העיר במקומות רבים, בייחוד בתקופת דוד ושאול כאשר בתקופתם היתה העיר מהווה כחלק מארץ פלישתים שהיו מאויבי הארץ דאז. 

כמו כן שמה של העיר נקרא בעבר – יבנאל , איבלין, יבנא , יבנה-ים – על היותה כעיר נמל בולטת בתקופות רבות בקיומה וכמובן יבנה שגם העיר המודרנית השוכנת הסמוך קרויה כך. 

בין התקופות הבולטות שעברו על העיר יבנה העתיקה, היו תקופות בהן היתה מאוכלסת על ידי אוכלוסיה מעורבת, כמו בתקופה הרומית – כאשר האוכלוסיה מנתה תושבים יהודים יחדיו עם שומרונים, ובתקופה הביזנטית הנוצרית , שכנו במקביל גם הערבים – כל זה התחולל בשנת 624 לספירה, עד שבשנת 1099 לספירה נכבשה על ידי הצלבנים , אלו העניקו לה את השם "איבלין". 

בשנת 1141 לספירה, כאשר שלט בעיר הצלבנית הרוזן פולק מאנז'ו (שהיה בכלל רוזן צרפתי) , החליט לבסס את העיר ברמת ביצוריה והקים מצודת ענק על מנת להגן על תושבי עירו מצד האויבים הרבים שהיו פרוסים באיזור הדרומי של הארץ. אך המצודה עמדה בכוחה עד לשנת  1187 כאשר צ'אלח א-דין שהיה בראש הערבים בארץ באותה תקופה , תקף בעוצמה והכניעה את העיר המבוצרת. 

לאחר התקיפה הקשה העיר חדרו לוחמיו של צ'אלח א דין לעיר והחריבו את שארותיה. לאחר שגרשו את תושבי העיר הצלבנים, בנו מחדש את מבני המגורים והציבור שהחריבו והתגוררו במקום למשך תקופה בת 4 שנים בלבד, אז הגיע לארץ ריצ'ארד לב הארי, שהיה מלך אנגליה באותה תקופה וכבש ללא התאמצות מיותרת את העיר מידיהם של הערבים. 

לאחר תקופה קצרה בה היו התנקשויות רבות בין אנשיו של צ'אלח א דין וחייליו של מלך אנגליה , נחתם הסכם בין המעצמות והעיר הועברה חזרה לידיהם של המוסלמים.  העיר שגשגה וגדלה במשך שנים , עד לשנת 1244 לספירה נכבשה לאחר קרב קשה בידי הממלוכים. הממלוכים לעומת קודמיהם לא השמידו את מבני העיר הקיימים אלא הסבו אותם לשימושם האישי, מה שחסך להם לא מעט בצרכים הבסיסיים לאכלוס העיר מחדש. 

במקביל לכך, השאירו הממלוכים את חותמם בעיר למעשה עד לימים הנוכחיים, כאשר בנו את הגשר הממלוכי העובר מעל נחל שורק ואף הקימו את המינרה של המסגד על ראש הגבעה. המינרה הינו המגדל הבנוי בדרך כלל בצמוד למבנה המסגד ומשמש לקריאת המואזין למתפללים להגיע לתפילות היומיות. 

העיר בתקופות האחרונות

בשנת 1517 (התקופה העות'מאנית) החלו הערבים המקומיים להקים מחדש את העיר על ידי ייסוד כפר תחת השם  יִבְּ‏נא , כאמור השם נגזר מהשם העתיק – יבנה, הכפר הוקם בידי פלאחים ערביים שעיבדו את אדמת מישור החוף הדרומי והתפרנסו מגידולים חקלאיים מגוונים שגידלו בסביבת הכפר. 

הכפר פעל במקום עד לשנת 1948 , כאשר החל את דרכו עם אוכלוסיה שמנתה כ1500 איש וגדלה עד לכמות בת 6000 תושבים בשנה זו. 

בערב פרוץ מלחמת העצמאות על מדינת ישראל הצעירה, הגיעו במהרה למקום כוחות צבא ההצלה, שהיו מעין ארגון שנועד להתנגד להקמת היישוב היהודי בארץ ישראל. כוחות אלו ביססו את מקומם בתחנת הרכבת המקומית, שם חלשו על הסביבה וניסו להגן על הכפר. 

בתאריך 31/05/1948 , הצליח כוח לוחמים ישראלי הבנוי מאנשי האצ"ל, גדוד 51 וגדוד 54 של חטיבת גבעתי להשתלט על הכפר ותחנת הרכבת בכפר. כל התושבים המקומיים העדיפו שלא להתנגד לכוחות הישראלים ועזבו את הכפר על מיטלטליהם דרומה לרצועת עזה. כיום רוב צאצאיהם מאכלסים את מחנה הפליטים רפיח שברצועה. 

בעקבות הלחימה באיזור ובמקביל נסיון איכלוס העיר מחדש בתושבים ישראלים, נהרסו רוב בתי הכפר והגבעה הקטנה הפכה לתל גבוה של אבנים, סלעים וחרסים רבים. 

על ראש הגבעה עמד לו מסגד ששימש בזמנו את מתפללי הכפר והסביבה לתפילות, לאחר שרוב הכפר נהרס, הוחלט על ידי אלוף פיקוד הדרום – משה דיין להרוס את המסגד שהיוה כנגודת איום אסטרטגית על הסביבה, לאחר שפוצץ המסגד , נותר המגדל על תילו עד לימים אלו. 

העיר יבנה כיום

העיר המודרנית יבנה , לעומת העבר לא נבנתה על שרידי העבר אלא ממערב ומזרח להם, כיום התל מתפרס של שטח של כ-150 דונמים אדמה , כאשר רובה לא נחפרה מעולם מבחינה ארכיאולוגית. מסביב לתל נסללו כבישי מפתח באיזור הדרום , כביש 42 וכביש 410, התל שוכן בסמוך למסילת הרכבת המחברת בין יישובי המרכז ליישובי השפלה הדרומית עד לאשקלון. 

במהלך חפירות קטנות של רשות העתיקות בשנת 2000 נחשפו לא מעט ממצאים מתקופות רבות בהם היה התל מאוכלס. במקום נמצאו חרסים רבים , קנקנים , מטבעות , ארונות קבורה מסוגים שונים ואף שרידי אשפה ישנה. 

מקביל לחפירות הללו ביצעו אנשי רשות העתיקות בשיתוף עם עיריית יבנה שיפוץ נרחב במינרה שנותרה שריד למסגד שפוצץ 60 שנה לפני כן. במהלך החפירות שבוצעו בסמוך לאותו מגדל , נחשפו ממצאים המעידים כי בתקופה הצלבנית היה על ראש הגבעה מבנה ששימש ככל הנראה ככנסייה. בעת כיבוש העיר על ידי הממלוכים הפכה הכנסייה ככל הנראה למסגד שלפי המקורות כונה אל ג'מעה אל כבירה, שפירושו "המסגד הגדול". המגדל שנראה היום על ראש התל נבנה כ-100 שנה לאחר מכן על ידי הממלוכים וזהו המבנה האחרון שנותר על תילו עד ימים אלו. 

בעת שימור המינרה תוחזקה הכתובת שרשומה בחלקו הצפונית. הנ"ל פורשה לכתובת הבאה: ""בשם אללה הרחמן והרחום, ציווה לבנות את המגדל המבורך הזה הוד מעלתו הסולטאן המלומד והאמיר הגדול א-סייאפי בשתאך א-נאצרי בראשית חודש רביע שנת שבע מאות שלושים ושמונה"" 

התאריך בה נכתבה הכתובת תוארך לשנת 1337.

 

במקביל לתל ומסביבו נבנית עד היום העיר יבנה ומתפתחת, קירבתה לעיר אשדוד ומצד שני לערים רחובות, ראשון לציון הופכת את העיר לנקודת מגורים מרכזית מערים אלו עבור תושבים רבים שמחפשים את העיר הקטנה והשקטה יחסית. 

בעיר ישנו איזור תעשיה גדול ואף תחנת רכבת נוספת שנבנית בימים אלו במערב העיר בסמוך לכביש 4. 

מעניין אותי ! איך מגיעים?

תל יבנה מתפרס על שטח רב , כך שלפספס יהיה קשה מאוד. התל והדרך העולה אל ראשו מתחילה בכביש 42, צפונית לחניון תחנת הרכבת הישנה. ישנו מעלה בדרך עפר עד למגדל עצמו ומשם תצפית נהדרת אל יישובי הסביבה. 

 

גלריית תמונות

 

 

14 תגובות בנושא “התל הגבוה ביותר בשפלת החוף הדרומית – תל יבנה”

  1. מה היו הנסיבות שהעיר יבנה הנוכחית לא נבנתה על שאריות הכפר הותיק?

  2. חבל שלא מפתחים את המקום. לפי התמונות נראה כי יש ונדליזם רב שם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *