כתובת לא מוכרת מהתקופה הממלוכית התגלתה בעת שימור סביל הקיר ביפו

משמרי רשות העתיקות טיפסו על הפיגום שנבנה לצורת שימור הסביל וגילו להפתעתם לוח שיש עתיק שעליו כתובת – במהלך פרויקט ביוזמת המישלמה ליפו של תל אביב יפו ומשרד התיירות

לוח הכתובת כפי שהתגלה, משולב בחלק העליון של קיר הסביל. צילום: רשות העתיקות
לוח הכתובת כפי שהתגלה, משולב בחלק העליון של קיר הסביל. צילום: רשות העתיקות

כתובת עתיקה מהמאה ה-14 לספירה התגלתה לאחרונה במפתיע במהלך עבודות שימור של רשות העתיקות ב"סביל סולימן" שליד כיכר השעון ביפו.
הכתובת, מתקופת השלטון הממלוכי על ארץ ישראל (המחצית השניה של המאה השלוש עשרה עד שנת 1516 לספירה), שולבה בשימוש משני בסביל, שנבנה בשנת 1810 ע"י מושל יפו, מוחמד אגא "אבו נבוט".

סביל הקיר (מתקן מים ציבורי) – "סולימאן", הצמוד לקיר מסגד מחמודייה ברח' רוסלאן ביפו, משומר ביוזמת המישלמה ליפו של עיריית תל-אביב-יפו, משרד התיירות ורשות העתיקות. הסביל שימש כמקור מים לבאי העיר העתיקה ביפו, בטרם נכנסו לעיר שהייתה מוקפת חומה. עלות השימור עומדת על כ – 350 אלש"ח, והיא כוללת את שימור וניקוי הקיר, השוקת וברזי המים, עד להשמשתם. שימור הסביל מתוכנן לסיום ביולי 2013.

שיפוץ הסביל ביפו - צילום: ניקי דוידוב - באדיבות רשות העתיקות
שיפוץ הסביל ביפו – צילום: ניקי דוידוב – באדיבות רשות העתיקות

נראה  כי לכתובת העתיקה שנחשפה לא היתה כל משמעות במבנה הסביל, ובוניו התעניינו רק בלוח השיש עליו נחקקה. הם שלבו את הכתובת במהופך ואף הסתירו אותה מהבאים בשער העיר הסמוך בכך שמיקמו אותה בחלק גבוה ובלתי נגיש, כשפניה כלפי מעלה. כך, למרות שהיתה למעשה חשופה במשך יותר ממאתיים שנה, לא ניתן היה לראותה ממפלס הרחוב, והיא נותרה בלתי ידועה עד הקמת פיגומי עבודות השימור.

לכתובת שני חלקים מקבילים, הנתונים בתוך מסגרות מסוגננות. על פי פרופסור משה שרון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שקרא את הכתובת, שפת הטקסט ערבית, ותוכנה מספר על בנית מסגד מפואר בידי פקיד ממשל מקומי בימי השליט המצרי הממלוכי אלמלכ אט'-ט'אהר (קרי: אלמלכ  אז-זאהר) סיף אד-דין ברקוק, ששלט בין השנים 1382-1389 ושוב בין 1390-1399. החלקים הגלויים מהווים רק קטע מהכתובת, היות והיא נוּסרה חלקית על ידי מקימי הסביל, ושורות נוספות מוסתרות בתוך נדבכי הבניה של המתקן.

לדברי הארכיאולוג ד"ר יואב ארבל מרשות העתיקות, "בשלהי המאה ה-14, יפו לא היתה קיימת כעיר מיושבת, והסיכוי שהמסגד המדובר היה בתחומה קלוש. מקורות היסטוריים מספרים שאת מרבית פריטי השיש ואבני הבניה הגדולות לשיקום העיר לאחר נסיגת נפוליאון, הביא אבו נבוט מחורבות קיסריה ואשקלון, אלא שגם ערים אלה נחרבו על ידי הממלוכים יותר ממאה שנה לפני תקופת שלטונו של ברקוק, האפשרות שהוקם באחת מהן "מסגד מפואר" אינה סבירה". מיקומו של המסגד הנזכר בכתובת, ומקורה של הכתובת עצמה, נותרו בשלב זה לא ידועים.

שחזור סביל הקיר הינו חלק מתוכנית אב של פרויקט התיירות שהחלה לפני כעשור ובהה הושקעו למעלה ממאה מליון ₪ בשיתוף המישלמה ליפו של עיריית ת"א ומשרד התיירות לשם פיתוח התיירות ביפו.

בנובמבר 2011 עיריית תל-אביב-יפו סיימה את שיפוץ ושדרוג רחוב רוסלן בהשקעה של כ – 11 מיליון ₪ בפיתוח הרחוב, שכלל שחזור סביל נוסף – "אבו נבוט". במסגרת שדרוג הרחוב הוחלפו כל התשתיות התת קרקעיות, הוטמנו רשתות חשמל ומים ורוצפו השבילים והמדרכות בריצוף ייחודי מאבן טבעית.   על גבי כבישי הרחוב שוחזרה החומה ההיסטורית של יפו העתיקה, המהווה חלק משער ירושלים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *