תגלית נדירה וייחודית להיסטוריה היהודית בארץ ישראל! מחצבה מתקופת בית שני אשר שימשה לייצור כלי אבן נחשפה בכפר ריינה שבגליל. בחפירה נחשפו אלפי חלקי פסולת של בית היוצר שפעל במקום
כתב: אפי אליאן | צילומים: שמואל מגל | וידאו: שמואל מגל
וידאו
תגלית יחודית נחשפה לאחרונה בחפירות הצלה שמתקיימות בכפר ריינה שבגליל. בית מלאכה נדיר לייצור כלי אבן מסלע הקירטון נחשף ובו אלפי גרעינים (גושים) של אבן קירטון. על פי הממצאים הראשונים עולה כי מדובר במחצבה ובית יוצר שפעלו במקום בתקופת בית שני ואלפי הממצאים הינם למעשה פסולת של בית היוצר. במקום נמצאו בנוסף פריטים נוספים כגון ספלים, קערות וכלי אכסון שונים בתהליכי ייצור מגוונים. האתר עצמו נחשף במהלך עבודות פיתוח של המועצה המקומית ריינה לקראת הקמת אולם ספורט בכפר.
את שרידי בית המלאכה גילו לראשונה כאשר גרעיני אבן הגיר החצובים צצו על פני השטח. בית המלאכה הינו הרביעי מסוגו שנתגלה בארץ עד כה. בית מלאכה נוסף נחשף ממש בימים אלו בעינות אמיתי – מרחק של קילומטר אחד מבית המלאכה הנוכחי. שתי בתי מלאכה נוספים נמצאו בעבר באיזור ירושלים לפני כמה עשרות שנים.
ד”ר יונתן אדלר , מרצה בכיר מטעם אוניברסיטת אריאל ומנהל החפירה במקום מטעם רשות העתיקות אשר חקר את השימוש היהודי בכלי האבן בעת התקופה הרומית מספר כי התגלית החדשה מאששת את הידע על החשיבות הגדולה שייחסו יהודי הגליל לשמירת ההלכות בתקופה בה פעל בית המקדש בירושלים. כלי האבן שהיו בשימוש הם מאפיין ברור המעיד על אוכלוסיה יהודית, משום שהם אלו אשר נחשבו שאינם מקבלים טומאה. הופעת כלי האבן ביישובים היהודים בולטת, על רקע העובדה שנוהג הרווח בעת העתיקה את כלי השולחן והאכסון מחרס. עוד מוסיף ד”ר אדלר כי בניגוד לכלי החרס שנחשפו לטומאה , היה צורך לשבור אותם ולהוציא מכלל שימוש. כלי האבן לעומתם נשארו טהורים ולכן היהודים הקפידו להחזיק כמה כלי אבן מיוחדים בבית. כלים אלה מוכרים באתרים יהודיים רבים ואולם למצוא את המקום שבו יוצרו הכלים הללו – זהו דבר נדיר ביותר.
בימים אלו נחשפים שרידי בית מלאכה נוסף באתר עינית אמיתי – מרוחק כקילומטר בלבד מהאתר הנוכחי. עד כה הכירו רק שני בתי מלאכה מסוג זה ושניהם נחשפו באיזור ירושלים. כעת אנו מגלים את עוצמת שמירת הלכות הטומאה והטהרה גם באיזור הגליל.
בחפירה נחשפה באתר מעין מנהרה מלאכותית אשר נחצבה בידי סתתי אבן. במחצבה זו הופק חומר הקירטון לשם ייצור הכלים באמצעות אזמלי ברזל. על דפנות המנהרה הקטנה ניכרים סימני חציבה. על פני השטח פזורים אלפי גרעיני אבן שהם למעשה פסולת של הכלים שיוצרו במקום. כן נמצאו כלים רבים לא גמורים שנזרקו בשטח , ככל הנראה לאחר שנפסלו בהליך הייצור. לדברי ד”ר אדלר ניתן להבין שעל פי הפסולת שהושלכה במקום ייצרו בעיקר ספלים רבים עם ידיות וקערות בגדלים שונים. הכלים המוגמרים שווקו לכל יישובי הגליל , שם הקפידו התושבים היהודים על כללי הטהרה.
השמירה על הטהרה היתה מאוד נפוצה אצל היהודים בירושלים ובארץ יהודה בתקופת בית שני. זאת לפחות עד כשלון מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה הנוצרית. התגלית החדשה עשויה לספק פתרון לשאלה – עד מתי נשמרו כללי הטהרה בקרב יהודי הגליל.
ירדנה אלכסנדר , ארכאולוגית רשות העתיקות אשר חוקרת את הגליל בתקופה הרומית מוסיפה ביחס לממצאים כי לאורך השנים אנו מוצאים בחפירות חלקים של כלי האבן הללו לצד כלי חרס בחפירות של בתים בכפרים ובערים היהודיים מהתקופה הרומית – למשל כפר כנא, בציפורי ואף בנצרת. כעת לראשונה יש אפשרות יוצאת דופן לחקור את מקום הייצור שלהם בגליל. עוד מוסיפה ירדנה כי עדויות לחשיבות שמירת הלכות הטהרה נזכרת במשנה ובתלמוד, ובגם בנצרות. בבשורה על פי יוחנן בברית החדשה מסופר שישו ואמו מרים הוזמנו לחתונה יהודית ב”כנה אשר בגליל” , שם הגישו יין. כאשר השתייה אזלה הורה ישו למלא במים שישה כדים עשויים אבן על פי מנהגי הטהרה של היהודים והמים בהם הפכו ליין משובח. על פי הברית החדשה כך הבחינו לראשונה בסגולותיו של ישו.
שני בתי המלאכה שנחשפו בחודשים האחרונים נמצאים קרוב מאוד לכפר כנא. המקום המזוהה על ידי רבים עם “כנה אשר בגליל” מהמסורת הנוצרית. ייתכן מאוד שכלים גדולים מאבן מהסוג המתואר בסיפור הנוצרי יוצרו בבית מלאכה הדומה לאלו שנתגלו עתה.
