בולה לנתנמלך עבד המלך צילום אליהו ינאי

חותם אבן וטביעת חותם נושאי שמות עבריים בני 2600 שנה נמצאו בירושלים

"מי אתה נתנמלך עבד המלך?…" טביעת חותם בעלת שם המופיע בתנ"ך נמצאה בחפירות עיר דוד שבירושלים. התגלית הנדירה נמצאה בתוך שרידי מבנה ציבור אשר חרב בחורבן בית ראשון

כתב: אפי אליאן | סטילס: קובי הראתי , יונית שילר , | וידאו: אליהו ינאי

חותם לאכר בן מתניה. צילום: אליהו ינאי
חותם לאכר בן מתניה. צילום: אליהו ינאי

וידאו

 

תגלית מרגשת ונדירה נחשפה בחפירות ארכאולוגיות בעיר דוד שבירושלים. בולה וחותם הנושאים שמות עבריים נחשפו בתוך תחומי שרידי מבנה ציבור אשר חרב במהלך חורבן בית ראשון. השרידים והממצאים נחשפו במהלך חפירה שמנהלת רשות העתיקות בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב בתוך חניון גבעתי שבעיר דוד גן סובב חומות ירושלים. 

חפירות חניון גבעתי בעיר דוד,  צילום: קובי הראתי
חפירות חניון גבעתי בעיר דוד, צילום: קובי הראתי

חותם אבן וטביעת חותם (המוכר תחת השם "בולה") , אשר תוארכו לתקופת סוף ימי ממלכת-יהודה ואשר עליהם חרותים שמות בכתב עברי קדום התגלו בחפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות. החפירות במקום מבוצעת בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב בחניון גבעתי שבתחומי עיר-דוד בגן לאומי סובב חומות ירושלים. 

חפירות חניון גבעתי בעיר דוד,  צילום: יונית שילר
חפירות חניון גבעתי בעיר דוד, צילום: יונית שילר

מנהלי החפירה באתר – פרופסור יובל גדות מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות מספרים בקשר לממצאים הנדירים: 

הממצאים המיוחדים נמצאו בתחומי מבנה גדול אשר ככל הנראה שימש כמבנה ציבור. המבנה היה בשימוש לפי ההערכות במהלך המאה השישית לפני הספירה הנוצרית – וככל הנראה במהלך החורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפני הספירה הנוצרית נחרב. 

העובדת סבטה פניק לאחר מציאת הבולה. צילום אליהו ינאי
העובדת סבטה פניק לאחר מציאת הבולה. צילום אליהו ינאי

במהלך סקירת הממצאים במבנה הציבור העתיק נתגלו מפולות אבן גדולות אשר משולבות יחד עם קורות עץ שרופות ואף מבנה חרס רבים. ממצאים אלו מעידים על שריפה גדולה שהתחוללה בו. לגבי המבנה – ניתן להבין את חשיבותו בין היתר בשל גודלו ואבני הגזית המסותתות מהן נבנה. מעבר לכך איכות הפריטים הארכיטקטוניים אשר נמצאו בתוך שכבת החורבן – לדוגמה: שרידי רצפת טיח ממורקת אשר קרסה מן הקומה השניה. 

החותם והבולה שנמצאו בין שרידי המבנה העתיק, הועברו לפענוח אצל ד"ר ענת מנדל-גברוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז לחקר ירושלים הקדומה. על פי הכתב שעל גבי הפריטים, תוארכו לאמצע המאה השביעית וראשית המאה השישית לפני הספירה הנוצרית. 

בולה לנתנמלך עבד המלך צילום אליהו ינאי
בולה לנתנמלך עבד המלך צילום אליהו ינאי
חותם לאכר בן מתניה. צילום: אליהו ינאי
חותם לאכר בן מתניה. צילום: אליהו ינאי

 

על טביעת החותם – המתוארכת לתקופת ימי בית ראשון מופיעות המילים "לנתנמלך עבד המלך…" , השם נתן-מלך מופיע בכל המקרא רק פעם אחת. את התיעוד ניתן לראות בספר מלכים ב' ב-פרק כג' פסוק י"א:

"כסריס בחצר המלכות של יאשיהו אשר נטל חלק ברפורמה הדתית שחולל המלך"

"ויַּשְׁבֵּת אֶת-הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ מִבֹּא בֵית-יְהוָה אֶל-לִשְׁכַּת נְתַן-מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים וְאֶת-מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ.." (מלכים ב', כג:יא')

חותם לאכר בן מתניה. צילום: אליהו ינאי
חותם לאכר בן מתניה. צילום: אליהו ינאי

התואר "עבד המלך" מוכר היטב מהמקרא. התואר מציג פקיד בעל מעמד גבוה אשר היה גם מקרוב למלך. 

תואר שכזה מופיע על חותמות וטביעות נוספות שנמצאו עוד בעבר, אך ייחודה של טביעת חותם זו הוא בהופעת עדות ארכאולוגית ראשונה לשם "נתנמלך" מחוץ למקרא. 

ד"ר מנדל גברוביץ אשר פענחה את הפריטים מציינת את העובדה כי הפריט מציג את שמו של הפקיד בשמו הפרטי בלבד, מה שמעיד כי היה ידוע לכל ולא היה כל צורך להוסיף את הייחוס המשפחתי.  עוד מוסיפה ד"ר מנדל גברוביץ "אמנם לא ניתן לקבוע בוודאות שנתנמלך המוזכר בתנ"ך הוא אכן בעל החותם שנמצא, אך לא ניתן להתעלם מכמה דברים הקושרים בין השניים. 

השם "נתנמלך" נחשב נדיר גם במקרא וגם בממצא הארכאולוגי, בשניהם התואר מתייחס לאדם אשר היה מקורב למלך – עבד המלך וסריס ושניהם מתוארכים לאותה תקופת זמן. אמצע המאה השביעית לספירה הנוצרית – ימיו של יאשיהו המלך. 

חותם לאכר בן מתניה. צילום: אליהו ינאי
חותם לאכר בן מתניה. צילום: אליהו ינאי

קצת על טביעות החותם – הבולות

הבולות היו פיסות עשויות טין קטנות אשר היו בשימוש במהלך תקופות קדומות לשם חתימת מכתבים. המטרה העיקרית היתה לשם שמירת המכתבים סגורים בדרך ליעדם. מכתבים אמנם לא שרדו את השריפה האדירה אשר התחוללה בירושלים בעת החורבן, אך הבולות שעשויות

מחומר הדומה מאוד בהרכבו לקרמיקה – הצליחו להשתמר בצורה יוצאת דופן. בזכות כך נותרה עדות מסוימת לקיומם של מכתבים ואף על האנשים שעמדו אחריהם. 

לגבי החותם שנתגלה, מדובר בפריט עשוי אבן אגת כחלחלה אשר עליה חרות השם "לאכר בן מתניהו" ד"ר מנדל גברוביץ אשר פענחה את החותם מספרת כי השם "מתניהו" מוכר הן מן המקרא והן מחותמות ובולות נוספות, אך זהו האזכור הראשון לשם "אכר" אשר לא היה מוכר עד המצאות חותם זה. גברוביץ מעריכה כי אין מדובר במקצועו של האדם – איכר, אלא בשמו הפרטי שמקורו אינו ברור. 

חותמות אישיות שימשו לחתימה על מסמכים ואף פעמים רבות שובצו כחלק מטבעת שנשאו איתם בעליהם. בעת העתיקה ציינו את זהותם, ייחוסם ואף מעמדם של בעלי החותם. 

חותם לאכר בן מתניה. צילום: אליהו ינאי
חותם לאכר בן מתניה. צילום: אליהו ינאי\

בשיחה עם מנהלי החפירה באתר – ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופסור יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב מספרים על הממצאים: 
מאחר ורבים מהבולות והחותמות אשר מוכרות למחקר לא הגיעו מתוך חפירה ארכאולוגית מסודרת אלא מתוך שוק עתיקות, מציאת שני הפריטים הללו בהקשר ארכאולוגי ברור אשר ניתן לתארך משמחת יותר. 

הבולות שנמצאו מצטרפות לבולות וחותמות נושאי שמות הכתובים בכתב עברי קדום, אשר התגלו בחפירות השונות שנערכו עד כה בתחומי עיר דוד. בממצאים אלו, יש בכדי להעיד על מערכת המינהל המפותחת בממלכת יהודה והם מוסיפים מידע רב להבנה על מצבה ומעמדה הכלכלי של ירושלים באמצעות מערכת המינהל שלה בתקופת ימי בית ראשון. כמו כן מידע שכזה בגין הפקידים ואנשי המינהל הקרובים ביתר למלך אשר חיו ופעלו בעיר. 

בולה לנתנמלך עבד המלך צילום אליהו ינאי
בולה לנתנמלך עבד המלך צילום אליהו ינאי

יתרה על כך, מציאותו של מבנה ציבור שכזה במדרון המערבי של גבעת עיר-דוד מוסיפה מידע רב אודות מבנה העיר בתקופה זו ואודות גודלו של אזור המינהל שבה. חורבנו של המבנה בשריפה ככל הנראה  בוצע בזמן כיבוש העיר על ידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה הנוצרית, מחזק את ההבנה לגבי עוצמת החורבן בעיר. 

שני הפריטים החדשים שנמצאו במקום, יבואו לפרסום מלא בכתב העת הארכאולוגי Israel Exploration Journal היוצא לאור על-ידי החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.