בלב העיר ירושלים, בסמוך לכמות מכובדת של מבני ממשל וציבור גדולים, שוכנת ריאה ירוקה נדירה ביופיה המתפרשת על שטח שנאמד בכ-75 דונמים שלמים. המקום – גן טבעי ייחודי בלב העיר הסואנת, מכיל כ-15000 שיחי ורדים מכ-400 זנים שונים שנאספו במשך השנים מרחבי העולם כולו.

גן וואהל לוורדים הינו מבין נקודות טבע המלאכותיות שנראו אי פעם בירושלים.

בראשית הגן

גן מאהוול לורדים, החל את דרכו אז לפני כשישים שנה כאשר באמצע שנות החמישים הוחלט להקים גן ייעודי, לשם קיום אירועים וטקסים ממשלתיים. בעת תכנון הגן הגדול, התבקשו אדריכלי הנוף – יחיאל סגל ומאיר ויקטור, לשרטט את תוכניות הגן , אך לשמור בתוואי הסמוך שטחים נרחבים לשם הקמת מבני ממשל בסמוך.  האדריכלים, שקדו על תוכנית הגן במשך השנה ויצרו תוצאה מרשימה למדי, גן פרחים ייחודים שיתפרס על גבעה בשטח שנאמד בכ-75 דונמים שלמים. 

זמן קצר לאחר תכנון הגן, החלו ביצירתו. למקום הובאו כמויות גדולות של שתילי ורדים , עצים ופרחים נוספים בגוונים ומינים מרובים, והחלו בנטיעתם בתחומי הגן. לאחר שבועות קצובים, החל הגן לקבל את הצורה הייעודית לו והמקום נפתח לקהל – אבל: לא הקהל הרחב. 

הגן – לתועלת הציבור או הממשל?

הקמת הגן נוצרה בתחילה לשם שטח שיהיה סמוך למבני הממשל (לימים – קרית הממשלה בירושלים) , ונועד בעיקרו לקיום טקסים ואירועים ממשלתיים אשר לא  היו מיועדים לקהל האזרחים במדינה.  הגן נקרא דאז – גן הנשיא, ושימש לאכלוס מבקרים במהלך טקסים ייצוגים של מדינת ישראל. 

בעקבות כך, קמה סערה במדינה בשנות השישים , בה התקוממו האזרחים על שום האיסור כניסה כלפיהם למתחם. לאחר דין ודברים הוחלט לפתוח את את הגן לקהל הרחב ומפה עבר שינויים רבים במראהו. 

ברחבי הגן נסללו שבילים רבים, הועמדו ספסלים ופינות ישיבה עבור המבקרים במקום. בתחילת שנות השבעים, הועמד במקום העתק של פסל החירות האמריקאי, אך זה הועבר לאחר מספר שנים לגן הפעמון הסמוך אשר הוקם בשנת 1978. 

עתיקות בגן מאהוול לורדים

במהלך הקמת הגן והתאמתו לקבלת הקהל הרחב, נמצאו בתחומי הגן 3 מערות קבורה יהודיות, אשר היו חצובות בסלע הגבעה עליה שוכן הגן. בתחקיר ארכיאולוגי שביצעו אז אנשי רשות העתיקות, תוארכו המערכות לתקופת ימי בית שני , מה שהעיד על קיום יישוב יהודי באיזור באותם הזמנים . 

בנוסף למערות אשר שכנו במקום מאז ומעולם, הובא שחזור נדיר של פסיפס גדול אשר נחשף במהלך חפירות שבוצעו בקיבוץ שדה נחום. רצפת הפסיפס מוצגת לצד הדרך המובילה את הכנסת מהגן. 

מגן הנשיא לגן מאהוול לורדים

במהלך שנת 1978 הגיע דוד גלעד לגן, לשם בחינתו למיקום תערוכת הורדים שהיתה אמורה להתקיים בשנת 1981 לאחר מכן בישראל. הגן המדובר נבחר כמתאים לדרישה והוחלט על קיום התערוכה בגן הנשיא. 

גלעד דוד , שהיה חבר במועצת הפרחים של ישראל ואף חובב ורדים מושבע, פנה לאדריכל יוסף סגל – בנו של האדריכל נוף שיצר את תוכנית הגן המקורית, וביקש לשקול את שינוי שמו של הגן מגן הנשיא לגן הורדים. ההצעה התקבלה בחיוב בתמיכה של ראש העירייה דאז בירושלים – טדי קולק ז"ל. 

שדרוג הגן

ההצעה לשדרוג הגן ושתילת אלפי שיחי ורדים חדשים התקבלה בברכה ובסיוע מתרומות של ויויאן ומוריס וואהל והקרן לירושלים, הגן תוכנן על ידי יוסף סגל, אורי מילר, מאיר ויקטור ומאיר דקל. הגן נפרש מחדש על תוואי הגבעה בשטח המכיל כ-75 דונמים. ברחבי הגן נשתלו כ-15000 שיחי ורדים אשר מכילים מעל כ-400 מינים שונים וייחודים. 

הגן אורגן מחדש ונסללו בו שבילים רבים. הורדים פוזרו ברחבי הגן לפי חלקות על שמות המדינות ומפוזרים בסמוך שלטי הסבר על השיחים, הפרחים ומידע נוסף. 

בגן המחודש, נוצר אגם מלאכותי יפייפה, המכיל מפל גבוה, בריכת דגים שניתן לראות בה אף צבי ים שמתחממים בשמש הנעימה של ירושלים. 

הגן מהווה בכל שעות היממה כאתר מלא אטרקציות ובילוי למשפחה, זוגות ואף תיירים שמבקרים בעיר. 

איך מגיעים ?

בסמוך למשכן הכנסת, בחלקו המזרחי שוכן הגן הגדול.

האתר מוכר בתוכנות הניווט השונות ומסומנות במלואן בתוכנות:

• עמוד ענן
• WAZE
• I GO