בן שבע מצא פסלון בן 3400 שנה בעמק בית שאן

במהלך טיול שקיים ילד בן שבע עם חבריו בתל רחוב שבעמק בית שאן, חשף פסלון עתיק בן כ-3400 שנה.

כתב: אפי אליאן | צילומים: מיקי פלג, קלרה עמית, מוריה גרינהוט

הפסלון בת ה-3400 שנה. צילום: קלרה עמית, האדיבות רשות העתיקות
הפסלון בת ה-3400 שנה. צילום: קלרה עמית, האדיבות רשות העתיקות

במהלך טיולו של אורי , ילד בן שבע תושב היישוב תל תאומים שבבקעת בית שאן , חשף צלמית (פסלון) העשויה חרס בתל רחוב. אורי לקח את הפסלון עימו לבית על מנת להראות להוריו ואלו מסרו אותו תוך זמן קצר לידי נציגי רשות העתיקות. 

את הפסלון חשף אורי כאשר יצא עם חבריו לטיול בתל רחוב, כאשר הם מלווים באביו של אחד מחבריו.

כאשר טיפסו על התל הארכיאולוגי שבתל רחוב, נתקל אורי באבן שזזה ממקומה ולפתע ראה דמות מכוסה אדמה, כאשר שפשף אותה מעט על מנת לנקותה מהבוץ שעטף אותה, הבחין כי מדובר בפסלון העשוי חרס.

אורי גרינהוט והפסלון שמצא. צילום: מוריה גרינהוט
אורי גרינהוט והפסלון שמצא. צילום: מוריה גרינהוט

מוריה גרינהוט , אמו של מוצא הצלמית מספרת כי כאשר אורי חזר לבתו עם הפסלון הייחודי, ההתרגשות היתה גדולה בעקבות החשיפה. הוריו הסבירו כי מדובר בחפץ מאוד עתיק ורשות העתיקות הינה ששומרת על הממצאים עבור כלל הציבור.

המשפחה יצרה קשר עם רשות העתיקות ונציגי הרשות אף הגיעו לבית הספר היסודי שקד אשר בקיבוץ שדה אליהו, שם העניקו לאורי תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה וכמובן – לספר את הידוע עד כה על הפסלון שנחשף.

אסתר לדל  – מחנכת הכיתה מספרת כי המעמד היה מדהים בעת כניסתם של הארכיאולוגים לכיתת הלימוד, וזאת במהלך שיעור תורה , כאשר לימדו על כך שרחל גנבה את התורפים של לבן אביה (ספר בראשית פרק ל"א) , לדל הסבירה כי התרפים היו פסלים ששימשו כפולחן לעבודה זרה והנה פתאום – אותם תרפים ממש בתוך כיתתה.

אורי גרינהוט והפסלון שמצא. צילום: מיקי פלג, באדיבות רשות העתיקות
אורי גרינהוט והפסלון שמצא. צילום: מיקי פלג, באדיבות רשות העתיקות

צלמית החרס שנמצאה הינה דמות של אישה עומדת עירומה , אשר הוכנה ככל הנראה על ידי לחיצת טין רך אל תוך תבנית בדמותה.

בשיחה עם עמיחי מזר – פרופסור אמריטוס מהאוניברסיטה העברית וראש משלחת החפירות הארכיאולוגיות לתל רחוב , מספר כי בחן את הצלמית וציין כי הינה אופיינית לתרבות הכנענית של המאות ה-15 עד ה- 13 לפני הספירה הנוצרית.

ישנם חוקרים המאמינים כי הדמות המתוארת כאן הינה אישה בשר ודם ואילו אחרים רואים בה את אלת הפריון עשתורת – המוכרת מהמקורות הכנענים ומהתנ"ך.

קיימת סבירות גבוהה שהמונח "תרפים" אשר מוזכר במקרא, אכן מתייחס לצלמיות מהסוג הזה.

עוד הוסיף מזר כי נראה שהצלמית היתה שייכת לאחד מתושבי העיר רחוב אשר אז היתה כפופה לשלטון המרכזי של פרעוני מצרים.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.