בית גתות לייצור יין ובית מרחץ נחשפו בתחומי מחנה שנלר

סודות חבויים תחת שטח המחנה הצבאי לשעבר מחנה שנלר. בחפירות הצלה במקום נחשפו עד כה בית גתות לייצור יין ואף בית מרחץ רומי כבן 1600 שנה.

כתב: אפי אליאן | צילומים: גיא פיטוסי, אלכס ויגמן | וידאו: EYECON

 

במהלך חפירות הצלה המתקיימות בחודשים האחרונים בשטח בו פעל במשך שנים רבות מחנה שנלר בירושלים, נתגלו מספר ממצאים ארכיאולוגים נדירים ביופיים שלא היו ידועים לפני כן. 

הממצאים תוארכו עד כה כבני 1600 שנה לפחות והחפירות במקום נמשכות על מנת להכשיר את הקרקע להקמת שכונת מגורים חרדית. את העבודות במקום מממנות חברת "מרום ירושלים". 

צינורות חרס שנחשפו באתר מהווים עדות לקיומו של בית מרחץ עתיק שפעל כאן. צילום: באדיבות רשות העתיקות
צינורות חרס שנחשפו באתר מהווים עדות לקיומו של בית מרחץ עתיק שפעל כאן. צילום: באדיבות רשות העתיקות

לפני הכל , קצת על מחנה שנלר

בית היתומים שנלר התחיל לפעול בירושלים עוד בשנת 1860 ועד לתקופת מלחמת העולם השניה. במהלך ימי שלטונו של המנדט הבריטי בירושלים סולקו ממנו תושביו הגרמנים ובמקום הוקם בסיס צבאי. 

לאחר עזיבתם של הבריטים בסיום תקופת המנדט בשנת 1948 עבר הבסיס לרשות ארגון "ההגנה" ומשם המשיך את דרכו כמחנה צבאי של צבא הגנה לישראל – צה"ל עד לשנת 2008.

שברי כלי חרס וזכוכית עתיקים רבים שנמצאו בתוך בור מטוייח שנחשף באתר, מעידים על אפשרות שבאתר פעל גם בית יוצר, אשר השתמש בבור הקדום לזריקת פסולת. צילום: באדיבות רשות העתיקות
שברי כלי חרס וזכוכית עתיקים רבים שנמצאו בתוך בור מטוייח שנחשף באתר, מעידים על אפשרות שבאתר פעל גם בית יוצר, אשר השתמש בבור הקדום לזריקת פסולת. צילום: באדיבות רשות העתיקות

במהלך החפירה במקום נמצאו בחודשים האחרונים ממצאים מעניינים ומגוונים מעברה העשיר של העיר ירושלים. הממצא העיקרי והבולט הינו בית גתות מרשים ששימש לייצור יין. בית הגתות תוארך לתקופה הרומית או הביזנטית (לפני כ-1600 שנה).

המתקן העצום כולל בשטחו משטח סחיטה מרוצף באמצעות פסיפס לבן , במרכזו בור עיגון למכבש בורג שאף סייע במיצוי מרבי של התירוש מהענבים. מסביב למשטח נבנו כשמונה תאים לאכסון ענפי הגפנים ומשערים שאולי אף לייצור תערובות של תירואלכס ויגמןש עם חומרי טעם נוספים וזאת על ידי כך ייצור יין בטעמים שונים.

הארכיאולוגים שבדקו את הממצאים מעריכים כי בית גתות זה היה בשימושם של בעלי אחוזה גדולה שהיתה במקום. מקום אשר שימש לפרנסת תושבים הן מבחינת גידול הגפנים והן מבחינת ייצור היין.

מנהל החפירה, אלכס ויגמן, מחזיק נר מהתקופה הרומית המאוחרת שנמצא באתר. צילום: באדיבות רשות העתיקות
מנהל החפירה, אלכס ויגמן, מחזיק נר מהתקופה הרומית המאוחרת שנמצא באתר. צילום: באדיבות רשות העתיקות

אך לא תמו כל הממצאים במקום, בסמוך לגת הייחודית נמצאו אף ממצאים המעידים על קיומו של בית מרחץ רומי שפעל במקום. זאת על פי צינורות חרס ששימשו לחימום המרחץ. בסמוך לבית המרחץ נמצאו אף לבני חרס הנושאות טביעות עם שמו של הלגיון הרומי העשירי. ידוע כי לגיון זה היה אחד מארבעת הלגיונות הרומים שהשתתפו בכיבוש ישראל היהודית בתקופתם.

עצם קיומו של בית המרחץ מעיד כי יחידותיו של הלגיון המשיכו לשהות בעיר עד לשנת 300 לספירה הכללית בקירוב. בין מרכזיו העיקריים של אותו לגיון רומי , היה זה ששכן באיזור בנייני האומה – המרוחק מאיזור החפירות במרחק של כ-800 מטר בלבד. שם אף נחשפו בעבר שרידי מרכז גדול לייצור של כלי חרס ולבנים.

הארכיאולוגים מששערים כי האתר במתחם שנלר , במתכונת של בית אחוזה , מהווה נספח יישובי לאתר המרכזי שנחשף בעבר במתחם בנייני האומה. כמקובל בעולם הרומי , גם כן בשנלר , שילבו בוני בית האחוזה – בית מרחץ פרטי.

בית הגתות. צילום אווירי: גיא פיטוסי, רשות העתיקות
בית הגתות. צילום אווירי: גיא פיטוסי, רשות העתיקות

החפירה הנוכחית מהווה למעשה שלב המשך לחפירות ההצלה שנערכו באתר עוד לפני כחצי שנה וכבר אז נחשפו באתר עדויות לקיומו של יישוב יהודי מסוף תקופת ימי הבית השני.

. מנהל החפירה, אלכס ויגמן, לצד בית הגתות המשוכלל. יתכן שהפיקו בו יין בטעמים. צילום: באדיבות רשות העתיקות
מנהל החפירה, אלכס ויגמן, לצד בית הגתות המשוכלל. יתכן שהפיקו בו יין בטעמים. צילום:
באדיבות רשות העתיקות

בשיחה עם אלכס ויגמן , מנהל החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מספר ויגמן כי שוב ירושלים מוכיחה שהיכן שלא נזרוק אבן , נמצא שרידים עתיקים הקשורים לעברה המפואר של ירושלים.

מהממצאים האחרונים שנתגלו במקום מצטיירת תמונתה של ירושלים כעיר תוססת חיה ופעילה עוד מהעת העתיקה ועד לזמן המודרני.

ארכיאולוג מחוז ירושלים – עמית ראם ציין כי זוהי דוגמא מצויינת לשיתוף פעולה רב שנים, עמוק ואף הדוק עם הקהילה החרדית. בדרך כלל הציבור נוטה לשמוע על היריבות והמאבקים בין רשות העתיקות והארכיאולגים אל מול העדה החרדית בייחוד בסוגיית הקברים. אך הוא לא ער לעשייה היום יומית המשותפת עימם. ישנה התעניינות רבה שמגלה המגזר החרדי בתחום וכמו בדומה לשאר המגזרים – רשות העתיקות פועלת להטמעת המורשת התרבותית גם בקרב אוכלוסיה זו.

 


 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.