מנזר עמק המצלבה - צילום: אפי אליאן

ביקור במנזר המצלבה – עמק המצלבה ירושלים

מנזר המצלבה אינו מהמקומות בהם מבקרים יותר מדי ישראלים, מדובר באחד מהמנזרים היפים שקיימים בירושלים ובכלל בארץ ישראל. המבנה בעל המראה האגרסיבי בלב עמק מלא צמחיה ופריחה מעניקים למקום מראה מרהיב אשר אליו מצטרפת שלווה ואוירת טבע שאינה קיימת כבר בחלק נכבדים ממנזרים אחרים.

ברוכים הבאים למנזר עמק המצלבה ירושלים

כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן, ארכיון המדינה

מנזר המצלבה בעמק המצלבה ירושלים - צילום: אפי אליאן
מנזר המצלבה בעמק המצלבה ירושלים כיום – צילום: אפי אליאן

מנזר המצלבה הינו מנזר הבנוי כמבצר ושוכן במרכז עמק המצלבה שבירושלים. המנזר כפי שנראה היום הוקם בסביבות המאה ה-11 לספירה הנוצרית וזאת על בסיסו של   מבנה קדום מהתקופה הביזנטית (המאה השישית לספירה). שמו של המנזר והכנסייה הצמודה מתקשר לנצרות אשר לפיה אלו הוקמו במקום בו גדל העץ אשר ממנו יצרו הרומאים את קורת הצלב עליה נצלב ישו. המנזר נמצא בבעלות של הכנסייה היוונית אורתודוקסית ומי שאמונים על תפעול המקום כבר שנים רבות הינם ארבעה נזירים בלבד. 

עמק המצלבה, ירושלים - מקור: ארכיון המדינה  אוסף התצלומים של יהודה איזנשטארק
עמק המצלבה, ירושלים – מקור: ארכיון המדינה אוסף התצלומים של יהודה איזנשטארק

המחלוקת על תארוך הקמתו של המנזר

למעשה, עד היום טרם ידוע מהם הזמנים המדויקים בהם נבנה המנזר המבוצר. ממה שידוע עד כה כנסיית המצלבה הוקמה במהלך המאה ה-6 לספירה הנוצרית, על פי המסורת הנוצרית החלה בנייתה של הכנסייה בידי המלך הגאורגי הנוצרי הראשון "מיריאן השלישי שהיה גם מלך איבריה אשר עלה  לירושלים כעולה רגל וקיבל במתנה מקונסטנטין הראשון (קיסר האימפריה הביזנטית) את העמק שנקרא לימים "עמק המצלבה". 

עם זאת ישנם גורמים נוצרים אחרים אשר מקשרים את בניית הכנסיה בעמק בכלל לפלוויה יוליה הלנה שהיתה אימו של קונסטנטין הראשון אשר ביקרה בירושלים בחיפושיה אחר הצלב האמיתי עליו נצלב ישו על פי המסורת ובמקביל אף היתה אחראית על בנייתם של אתרי נצרות קדושים נוספים. 

מקורות נוספים במסורת הנוצרית מחברות את בניית המבנה לעבודתו של קיסר הרקליוס אשר הקים את מחנהו לאחר החזרת הצלב הקדוש מפרס. כאמור כל מקור טוען אחרת ובהתאם לאמונתו.

אז מי צודק ומה דעת האמונה המודרנית לעומתם?

לפי מאמר שכתב פרופסור אמנון לינדר על הקהילות הנוצריות בארץ ישראל, צוינה האפשרות שהמנזר נבנה בימי גאורגי פורוכי בסביבות שנת 1038 לספירה הנוצרית. גאורגי פרוכי על פי המאמר, הגיע לארץ ישראל מהר אתוס (אי במקדוניה שבצפון יוון) שהה תקופה מסוימת במנזר סבס (מנזר מר סבא ליד נחל קדרון שבמדבר יהודה) ואז החל בבניית מנזר הצלב. מספר שנים לאחר מכן בשנת 1042 הבניה היתה באופן מתקדם למדי אך לא התקרבו להשלמת הבניה והתיעוד הבא למשך בנייתה בשנת 1056 ניכר שעדיין לא הושלמה סופית. על פי המתועד הגיע לכנסיה הנבנית צליין גיאורגי מצט'מידלי אשר התבקש לסייע למנזר / כנסייה במקום. עשור לאחר מכן הלך לעולמו גאורגי פרוכי בשנת 1066 ואת הכנסיה סיימו לבנות והחלו אף להגיע אליה נזירים גיאורגים נוספים מירושלים ומהסביבה, גם ממנזר סבס ולתפעל אותה לפי אמונתם. מהפירוט הנ"ל ניתן לשער כי התארוכים הללו עומדים בצורה טובה יותר מאשר מול הקודמים לה. 

מבנה המנזר הוקם על יסודות קדומים יותר מהתקופה הביזנטית - צילום: אפי אליאן
מבנה המנזר הוקם על יסודות קדומים יותר מהתקופה הביזנטית – צילום: אפי אליאן

במאה השישית לספירה הנוצרית שודרג המבנה המבוצר של הכנסיה והוקם מנזר בתחומיה על ידי יוסטיניאנוס הראשון (קיסר האימפריה הביזנטית). 

אוצרות בית המקדש בעמק המצלבה?

על פי המסורת, בליסארסיוס שהיה מגדולי המצביאים בתקופה הביזנטית הצליח לתפוס את אוצרות בית המקדש שהיו שמורים ברומא ואף להחזירם לירושלים ולהציבם בכנסיית הניאה (הכנסייה החדשה על-שם מרים אמו של ישו) בירושלים הקדומה.

על פי אותה מסורת מציין פרוקופיוס שהיה היסטוריון ביזנטי , על יוסטיניאנוס אשר בנה מבנה עצום מבוצר ומפואר לשם אכסון של אוצרות בית המקדש שנחרב כ-470 שנה לפני כן, אך לאחר לחץ צבאות המוסלמים הועברו האוצרות למנזר בעמק המצלבה ושם נקברו לפי האגדה במקום מסתור ועל פי הסיפור קבורים עד היום. מקום קבורת האוצרות אינה ידוע מסיבה שבעת התקפות מוסלמיות בתקופה ההיא הובילה לאירוע חריג וקשה בשנת 796 אשר בו פרצו חיילים לתוך המנזר בשנת ורצחו את כל הנזירים – חלקם אשר ידעו על מקום המטמון של אוצרות המקדש. 

מדובר באחד מהאירועים הקשים שידע המנזר, המבקרים במקום יוכלו לבחון את הרצפה ולראות את הכתמים הכהים בכנסיה אליה ברחו אנשי המנזר כך שהאירוע אמיתי אך לגבי אוצרות בית המקדש, כנראה שלעולם לא נדע. 

כנסיית המצלבה - מנזר המצלבה ירושלים - מקור: ארכיון המדינה אוסף התצלומים של יהודה איזנשטארק
כנסיית המצלבה – מנזר המצלבה ירושלים – מקור: ארכיון המדינה אוסף התצלומים של יהודה איזנשטארק
כנסיית המצלבה - עמק המצלמה - מקור: Yosarian  CC BY-SA 4.0
כנסיית המצלבה – עמק המצלמה – מקור: Yosarian CC BY-SA 4.0

בעת שלטון הצלבנים בארץ ישראל המנזר שגשג ואליו הגיעו גאורגים רבים אשר תפעלו והתגוררו במקום. הכנסיה אף אוזכרה מתקופה זו במספר כתבים של עולי רגל צלבנים אשר תיארו את עמק המצלבה כמקום משגשג ופורה אשר בליבו כנסיה יפה מבוצרת היטב בחומות ומגדלים במיקום בו צמח העץ ממנו נעשה הצלב. 

מבני מנזר המצלבה - מקור: ארכיון המדינה אוסף התצלומים של יהודה איזנשטארק
מבני מנזר המצלבה – מקור: ארכיון המדינה אוסף התצלומים של יהודה איזנשטארק

המנזר בידיים זרות

כמה שנים טובות לאחר מכן, תבוסתם של הצלבנים לממלוכים ואובדנה של ירושלים הפכו את אורח החיים במנזר עמק המצלבה לקשה מאוד, השליטים הנוכחיים בארץ – הממלוכים ניסו בכל דרך להמעיט את הפעילות הנוצרית בירושלים וגם במנזר זה, הצליחו להשתלט ולסלק את בעליו.  הסולטאן ביברס הקים באמצעות אנשיו מסגד ומעון בתחומי המבנה המבוצר, אך בשנת 1303 הוחזר המנזר לבעליו המקוריים לאחר הגעת משלחת גאורגית לסולטאן הממלוכי יחד עם מתנות יקרות ומכתב בו ביקשו להחזיר את המנזר לידי הכנסיה הגאורגית מאחר וזו הסכימה לקבל את חסות הסולטאן. אין ספק שהמתנות שהעניקו לסולטאן עשו את שלהם והמנזר חזר לידי הבעלים המקוריים. 

מבנה מנזר וכנסיית עמק המצלבה - צילום: אפי אליאן
מבנה מנזר וכנסיית עמק המצלבה – צילום: אפי אליאן

אך גם זאץ לא לאורך זמן,

במאה ה-16 לספירה הנוצרית חזרו המוסלמים לארץ, כעת במסגרת שלטון האימפריה העותמאנית ואלו דורשים את המבנה משום שבעבר פעל בו מסגד. אך הנזירים במקום הספיקו מאז לנקות כל זכר לנוכחות הערבית הזמנית שהיתה לפני כן, הסירו את הכתובות בערבית ואף ריסקו את המיחרב שבנה בו הסולטן ביברס. לאחר דין ודברים נשאר המנזר כפי שהוא בידי בעליו המקוריים – הנוצרים. 

המנזר בתקופת מדינת ישראל

פרוץ מלחמת העצמאות בישראל זמן קצר לאחר הכרזתה של מדינת ישראל, המנזר מאויש בידי נזיר בודד שחי במקום. בשל הקרבות הרבים בסביבת המבנה הנזיר נמלט מהמקום והמנזר ננטש.  זמן קצר לאחר מכן המנזר הופך למעין בסיס גדנ"ע ובסמוך לו אף מוקם מנחת עמק המצלבה. על מנחת זה ביצעו אגב מטוסי האוסטר  (פרימוס) של ההגנה נחיתות והמראות לאחר שנבנו מגרוטאות שהותירו אחריהם האנגלים. לאחר תום המלחמה הוחזר המנזר המבוצר לפטריארכיה היוונית. 

מטוס אוסטר (פרימוס) במוזיאון חיל האויר חצרים - צילום: אפי אליאן
מטוס אוסטר (פרימוס) במוזיאון חיל האויר חצרים – צילום: אפי אליאן

מה נראה בכנסיה?

הכניסה למנזר הינה כדרך פתח צר נמוך ובודד, יש הטוענים כי נבנה בצורה זו כאמצעי הגנה כנגד אזרחים לא קרואים. כדרך הפתח מגיעים למבואה קטן בו קיימת כתובת בשפה הגאורגית בנוסח "יסלח האלוהים לנשמתו של בונה קשתות אלה שלוה שוביסשבילי הוריו ואחיו. משם מגיעים לחצרות הפנימיות של המנזר עצמו כאשר זה בנוי ממכלול חדרים רבים ששמשו את דיירי המעון. 

פצי הכניסה צר ונמוך על מנת להקשות על כניסת אורחים לא רצויים - מנזר המצלבה - צילום: אפי אליאן
פצי הכניסה צר ונמוך על מנת להקשות על כניסת אורחים לא רצויים – מנזר המצלבה – צילום: אפי אליאן

הכנסייה עצמה בנויה בסגנון די כללי המאופיין עם כנסיות מהתקופה הצלבנית בישראל. הנ"ל בנויה מבזיליקה עם אולם תווך ושתי סיטראות. בשטח הכנסייה קיימים שרידי פסיפסים המתוארכים למאה השישית והמאה ה-11 לספירה הנוצרית אשר נשתמרו בצורה יוצאת דופן עד ימינו אלו. 

מאולם הכנסיה ישנו פתח המוביל אל מקומו בו צמח העץ הקדוש אשר מסומן בפתח ברצפת החדר ומעליו מתקן נחושת מעוטר. על קירות החדר תמונות המתארות את המסורת הנוצרית של תולדות העץ. 
כידוע מדובר בעץ בעל שלוש הצמרות – צמרת ברוש, צמרת ארז וצמרת אורן כמוזכר בפסוק ברוש תדהר ותאשור יחדיו. 

ומה נראה במנזר?

מסביב לכנסייה קיימים חדרי הנזירים אשר נבנו במהלך שנות הפעילות של המבנה.  במרכז המנזר ניצב מגדל פעמונים מרובע אשר נבנה ככל הנראה במאה ה-19 לספירה הנוצרית. בקומה העליונה קיים המטבח ולצידו הרפקטוריום של המנזר.  (רפקטוריום הינו חדר האוכל הקיים בפנימיות ומנזרים רבים, חדר אוכל הבנוי בניסיון לשחזר את מיקום "הסעודה האחרונה" שהם יושבים על ספסלים ארוכים ובעלי המעמד הגבוה יותר במנזר יהיו על במות ישיבה גבוהות יותר. 

בקומה התחתונה ישנו מוזיאון קטן ובו מספר פריטים הקשורים במנזר ובכנסיה ונאספו עם השנים, בניהם הטלסקופ העתיק של המבנה, חלקי עץ מעוטרים שפורקו במהלך השנים, גלימות של כמרים, כלי קודש ופריטים נוספים הקשורים.

פעמון על קיר הכניסה מנזר המצלבה - צילום: אפי אליאן
פעמון על קיר הכניסה מנזר המצלבה – צילום: אפי אליאן
מעל הכניסה הנמוכה למנזר המצלבה - צילום: אפי אליאן
מעל הכניסה הנמוכה למנזר המצלבה – צילום: אפי אליאן
שביל גישה במנזר המצלבה - צילום: אפי אליאן
שביל גישה במנזר המצלבה – צילום: אפי אליאן

פעילות המקום ושעות פתיחה

שעות פתיחה בשגרה  
יום ראשון סגור
יום שני 10:00–16:00
יום שלישי 10:00–16:00
יום רביעי 10:00–16:00
יום חמישי 10:00–16:00
יום שישי 10:00–16:00
יום שבת 10:00–16:00

שילוט על קיר חיצוני במנזר המצלבה - צילום: אפי אליאן
שילוט על קיר חיצוני במנזר המצלבה – צילום: אפי אליאן
דגל על מגדל הפעמונים במנזר המצלבה - צילום: אפי אליאן
דגל על מגדל הפעמונים במנזר המצלבה – צילום: אפי אליאן

 

מיקום מנזר עמק המצלבה בעמוד ענן – לינק

 

 

 

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.