החפירה הארכיאולוגית בצקלג. צילום אוירי-אמיל אלגם

האם נחשפה עיר המסתור של דוד המלך – העיר צקלג המקראית?

האם הצליחו להתחקות אחר צקלג – העיר המקראית מתקופת דוד? חוקרים מהאוניברסיטה העברית, רשות העתיקות ומאוניברסיטת מק-קווארי בסידני סבורים כי הצליחו לחשוף את שרידי העיר בה הסתתר דוד לאחר שנמלט משאול המלך וממנה עלה להימשח למלך בחברון. 

כתב: אפי אליאן | סטילס: משלחת חורבת אל ראעי, וידאו: אמיל אלג'ם

הכלים שנחשפו בחפירות באתר הקדום צקלג צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-רעי
הכלים שנחשפו בחפירות באתר הקדום צקלג צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-רעי

וידאו

על פי הסיפור המקראי, דוד התגורר בעיר הקדומה צקלג לאחר שנמלט משאול המלך. לאחר תקופה עלה ממנה על מנת להימשך למלך בחברון. 

באתר הקדום נחשפו עד כה עשרות כלי חרס במצב שלם. השרידים באתר תוארכו כבני 3000 שנה! 

החפירה הארכיאולוגית בצקלג. צילום אוירי-אמיל אלגם
החפירה הארכיאולוגית בצקלג. צילום אוירי-אמיל אלגם

האם נחשפה העיר המקראית הקדומה צקלג? חוקרי האוניברסיטה העברית, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קווארי אשר מקורה בסידני אוסטרליה מאמינים כי הצליחו לחשוף את שרידי העיר הפלישתית המוכרת מסיפורי המקרא – צקלג. 

שם העיר צקלג מאוזכר מספר רב של פעמים בתנ"ך, בעיקר בהקשר לדוד. בספרי שמואל א' ושמואל ב' – על פי הסיפור המקראי, אכיש מלך גת העניק לדוד את האפשרות להתגורר בעיר צקלג לאחר שנמלט משאול המלך. לאחר תקופה בה שהה בעיר, יצא דוד להימשך למלך בעיר חברון. אירוע נוסף ואף דרמתי התרחש בצקלג הינו כאשר העמלקים (נוודי המדבר) פשטו על העיר תוך שהם לוקחים בשבי ילדים ונשים.

חלק מהכלים שנחשפו באתר הקודם צקלג - צילום-משלחת-החפירות-לחורבת-אל-רעי
חלק מהכלים שנחשפו באתר הקודם צקלג – צילום-משלחת-החפירות-לחורבת-אל-רעי

על החפירה באתר

את החפירות במקום החלו עוד בשנת 2015. החפירות בוצעו לראשונה באתר חורבת אל ראעי אשר בשפלת יהודה – באזור בין קרית גת ללכיש. החפירה בוצעה בשיתוף פעולה של פרופסור יוסף גרפינקל – ראש המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, עם סער גנור מרשות העתיקות ופרופסור קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה. את החפירות במקום מימנו בין היתר ג'ואי סילבר מירושלים, אהרון לוי מניו ג'רסי ומשפחת רוט ויצחק ואקיל מסידני. 

במקום בוצעו עד כה שבע עונות חפירה אשר במהלכן נחפרו שטחים גדולים הנאמדים בכ-1000 מ"ר. במהלך חפירות אלו עולה התגלית החדשה מימי דוד. 

מתנדבות-בחפירה.צילום-משלחת-החפירות-לחורבת-אל-ראעי
מתנדבות-בחפירה.צילום-משלחת-החפירות-לחורבת-אל-ראעי
חפירות באתר הקדום צקלג צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי
חפירות באתר הקדום צקלג צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי
מתנדבות-בחפירה.צילום-משלחת-החפירות-לחורבת-אל-ראעי
מתנדבות-בחפירה.צילום-משלחת-החפירות-לחורבת-אל-ראעי
מתנדבות-בחפירה.צילום-משלחת-החפירות-לחורבת-אל-ראעי
מתנדבות-בחפירה.צילום-משלחת-החפירות-לחורבת-אל-ראעי

צקלג

השם צקלג די יוצא דופן בנוף השמות של ארץ ישראל. זאת מאחר שאינו שם כנעני-שמי מקורי, אלא שם פלישתי. השם ניתן לעיר על ידי אוכלוסיה זרה אשר היגרה לארץ ישראל ככל הנראה מאזור יוון.  עד כה הועלו הצעות לזיהוי צקלג במספר אתרי עתיקות בישראל, לדוגמה תל חליף הסמוך לקיבוץ להב, או תל שרע אשר בנגב המערבי, תל שבע ועוד ועוד. אך לדברי החוקרים עד כה בכל החפירות שבוצעו באתרים הללו לא נמצא רצף יישובי, הכולל גם יישוב פלשתי וגם ישוב מימי דוד. אך בפעם הראשונה הצליחו למצוא החוקרים את השילוב בין השניים בחפירות שבוצעו בחורבת אל ראעי אשר מכילות מאפיינים מובהקים של שתי האוכלוסיות יחדיו. 

החפירה הארכיאולוגית בצקלג. צילום משלחת החפירות לחורבת אל-רעי
החפירה הארכיאולוגית בצקלג. צילום משלחת החפירות לחורבת אל-רעי
מתנדבות-בחפירה.צילום-משלחת-החפירות-לחורבת-אל-ראעי
מתנדבות-בחפירה.צילום-משלחת-החפירות-לחורבת-אל-ראעי

בשלל החפירות שבוצעו בחורבת אל-ראעי נמצאו עדויות רבות להתיישבות מתקופת הפלשתים, מהמאות ה-11-12 לפני הספירה הנוצרית, כמו כן נחשפו מבני אבן רחבי ידיים שנבנו בתקופתם ברמה מאסיבית ביותר. בתוך מבני אבן אלו נמצאו ממצאים האופייניים לתרבות הפלשתית. אחד הממצאים המיוחדים שנמצאו הן קערות ונר מנחות אשר הונחו מתחת לרצפות המבנים מתוך אמונה שאלה יביאו מזל טוב בהקמת המבנה. בנוסף, נמצאו כלי אבן וכלי מתכת. נציין כי ממצאים דומים לאלה ומתקופה זו התגלו כבר בעבור בחפירות באשדוד-ים, אשקלון, עקרון וגת – ערים המזוהות עם סרני הפלישתים.

הכלים שנמצאו באתר הקדום צקלג - צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-רעי
הכלים שנמצאו באתר הקדום צקלג – צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-רעי

בחלק הנמצא מעל שרידי היישוב הפלשתי התגלו שרידי ישוב כפרי מתקופת המלך דוד – דהיינו תחילת המאה ה-10 לפני הספירה הנוצרית. לאחר בחינת החוקרים עולה כי היישוב הגיע לקיצו בשריפה עזה אשר החריבה את המבנים לגמרי. עשרות כלי חרס שלמים נמצאו בין קירות החדרים השונים. כלים אלה – זהים לאלו שנמצאו בעיר היהודאית המבוצרת של חורבת קיאפה אשר התגלתה בשפלת יהודה ומזוהה עם שעריים המקראית. החוקרים אשר ביצעו בשרידים בדיקת פחמן 14 מצאו כי תוצאות הבדיקה מתארכות את אתר חורבת אל -ראעי לתקופת דוד המלך. 

חפירות באתר הקדום צקלג צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי
חפירות באתר הקדום צקלג צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי

המגוון הגדול של כלי החרס שנמצאו באתרים מעידים על אורך החיים ביום יום במשך תקופת דוד. בעת החפירה התגלו כמויות עצומות של קנקנים בינוניים וגדולים אשר שימשו ככל הנראה לאגירת שמן ויין, בצמוד אליהם נמצאו כלים להגשת מזון, פכים וקערות אשר היו מעוטרים היטב בגוון אדום ובסגנון שנקרא "מירוק פרוע" אשר היה מאופיין לימי דוד. 

חפירות באתר הקדום צקלג צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי
חפירות באתר הקדום צקלג צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי
חפירות באתר הקדום צקלג צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי
חפירות באתר הקדום צקלג צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי

לאחר המחקר הארכיאולוגי בכלל האזור של שפלת יהודה ונמשך כ-12 שנים תחת ניהולם של פרופסור גרפינקל וגנור מתחילה להצטייר התמונה היישובית של יהודה בראשית תקופת המלוכה. שני היישובים – צקלג וחורבת קיאפה הממוקמים בגבול המערבי של הממלכה, יושבים על גבעה הצופה אל הדרך הראשית שעוברת בין ארץ פלשתים אל יהודה. 

חורבת קיאפה שבעמק האלה יושבת אל מול גת פלשתים ואילו חורבת אל-ראעי המזוהה גם כצקלג יושבת אל מול אשקלון. תיאור גיאוגרפי זה מהדהד אל קינת דוד אשר בה התאבל על נופלם של שאול ויהונתן בקרב עם פלשתים ומפה המשפט המוכר: 

"…אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון…" 

הכלים שנחשפו בחפירות באתר הקדום צקלג צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-רעי
הכלים שנחשפו בחפירות באתר הקדום צקלג צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-רעי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.