החריטות שנחשפו בפנים התא הבנוי. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי

תגלית נדירה וייחודית נמצאה בגליל – דולמן עתיק ומסתורי כבן 4000 שנה

תגלית ארכיאולוגית עתיקה ונדירה נחשפה בגליל! דולמן כבן 4000 שנה נחשף במרכז שדה הסמוך לקיבוץ שמיר שבגליל העליון

כתב: אפי אליאן | צילומים: פרופ' גונן שרון  , שמואל מגל 

צילום אווירי – שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות
צילום אווירי – שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

וידאו:

הצטרפו לעדכונים חדשים  בדף היסטוריה על המפה בפייסבוקקישור

הדולמן בן 4,000 השנה. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי
הדולמן בן 4,000 השנה. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי

תגלית ארכיאולוגית מרהיבה נחשפה לאחרונה בגליל העליון. דולמן עתיק ומסתורי כבן למעלה מ4000 שנה נחשף בשדות הגידולים של קיבוץ שמיר בצפון הארץ.  החלק הייחודי בדולמן זה : עיטורים באומנות סלע קדומה. החוקרים שבחנו את הממצא הנדיר העידו כי מדובר במקרה ראשון של המצאות אומנות על גבי דולמן במזרח התיכון. 

בעקבות חשיפתו של הדולמן בשדות קיבוץ שמיר בצפון הארץ הגיעו ארכיאולוגים מטעם המכללה האקדמית תל-חי, רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בירושלים. הדולמן , מבנה גדול מימדים דמוי שולחן אבן מתוארך כבן 4000 שנה ונמצא בתוך שדה גדול של דולמנים מסוגים שונים.  ייחודו של הדולמן לעומת האחרים הינו העיטורים האומנותיים שנמצאו חרוטים בתקרתו.  

 

החריטות שנחשפו בפנים התא הבנוי. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי
החריטות שנחשפו בפנים התא הבנוי. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי

מי שגילה במקרה את החריטות הינו פרופסור גונן שרון מהתוכנית ללימודי הגליל במכללה האקדמית תל חי. הגילוי התרחש בעת ביקור מקרי של גונן בשדה הדולמנים בסמוך לקיבוץ שמיר שבגליל העליון. השדה שכולל מעל 400 מבני אבן עתיקים המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית (לפני כ-4000 שנה). כאשר נכנס גונן לתא הבנוי תחת הדולמן גילה להפתעתו ציורי סלע חרוטים על תקרת כיסוי האבן. 

בעקבות גילוי החריטות, נפתח פרויקט מחקר של הדולמן המדובר וסביבתו. במהלך התחקיר עלו גילויים חדשים אודות תופעת הדולמנים בארץ ישראל. 

הדולמן – מבט מבפנים. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות
הדולמן – מבט מבפנים. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

אורי ברגר , ארכיאולוג רשות העתיקות ושותף למחקר הדולמן הייחודי מספר: הצורות החרוטות מציגות קו ישר הניגש למרכזה של קשת. בתקרת הדולמן תועדו כ-15 חריטות שכאלה, הפזורות במעין קשת לאורך התקרה. אין לצורות אלו מקבילות באומנות חריטות הסלע במזרח התיכון ומשמעותן עדיין בגדר תעלומה עבורנו. 

משמאל לימין: פרופ' גונן שרון מהמכללה האקדמית תל-חי ואורי ברגר מרשות העתיקות, ליד הדולמן. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות
משמאל לימין: פרופ' גונן שרון מהמכללה האקדמית תל-חי ואורי ברגר מרשות העתיקות, ליד הדולמן. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

פאנל סריקה המציג את האומנות החרוטה נסרק בשטח עצמו על ידי המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת של האוניברסיטה העברית. הסריקה בוצעה באמצעות טכניקה חדשנית והופק מודל תלת-מימדי של החריטה. פרופסור ליאור גרוסמן מנהלת המעבדה מספרת כי אופן הסריקה התלת מימדית מאפשרת לזהות חריטות שכמעט ואינן ניתנות לזיהוי בעין רגילה. 

בתוך הדולמן

בתוך חדר הדולמן אשר על תקרותיו נמצאו החריטות האמנותיות נפרש שטח של כ3X2 מטרים. האבן המכסה את החדר הינה עצומה בגודלה ועשויה כמקשה אחת. משקל האבן העליונה המשוער הינו כחמישים טון! זו אחת האבנים הגדולות ביותר ששימשו להקמת דולמנים במזרח התיכון. 

הדולמן מוקף גל אבנים (טומולוס) אדיר בקוטר של כעשרים מטרים ומשקל כולל של אבניו נאמד בכ-400 טון. במסגרת גל האבנים זוהו עד כה לפחות עוד ארבעה דולמנים קטנים יותר אשר ממוקמים למרגלות הדולמן המעוטר. מכך ניתן להבין כי מדובר בשרידי מבנה מונומנטלי ענק הבנוי בצורה היררכית (תא מרכזי ותאי משנה סביבו). זו הפעם הראשונה שמזוהה דולמן מסוג שכזה במזרח התיכון כולו. 

הדולמן בן 4,000 השנה. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי
הדולמן בן 4,000 השנה. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי

הדולמן הענק בשדות קיבוץ שמיר הוא רק אחד ממאות מבנים ענקיים הפזורים בצפיפות באיזור זה. הדולמן מעיד על קיומה של מערכת שלטונית משמעותית ואף מבוססת באיזור הזמן "ימי הביניים" של תקופת הברונזה. הארכיאולוגים נוטים לפרש את העבר על סמך ממצאים חומריים. היעדרן של ערים, ישובים גדולים ומבנים מונומנטליים מעיד על התמוטטות המערכות השלטוניות והכלכליות במהלך "תקופה רעה" בהיסטוריה המקומית. לעומת זאת הדולמנים מספרים סיפור אחר על תקופה או חברה שיש לה סוג של מערכת שלטונית וכלכלית מורכבת, אשר ביכולתה להוציא לפועל מפעלים הנדסיים מונומנטליים אך בניגוד לכך לא משאירה אחריה עדויות ארכאולוגיות אחרות. 

מודל תלת מימדי של החריטות: המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת של האוניברסיטה העברית בירושלים
מודל תלת מימדי של החריטות: המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת של האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופסור גונן שרון מוסיף על הדולמן הענק בשמיר כמבנה שמעיד ללא ספק על בניה ציבורית. הקמתו דרשה לבטח כוח אדם משמעותי במשך תקופה לא מבוטלת. במהלך זמן זה היה צורך לשכן ולהאכיל את כל האנשים העוסקים במלאכה. הקמת מבנה ענק כמו זה דורשת ידע הנדסי וארכיטקטוני שלא מצוי בדרך כלל בידיהן של קבוצות נוודים קטנות ואף יתרה מכך דרושה כאן מערכת שלטונית חזקה שתוכל לאסוף כוח אדם משמעותי ולכלכל אותו ובעיקר לצוות על ביצוע ולשלוט בפרויקט גדול וממושך. 

עם זאת  , למרות הכל – נסיבות הקמתם של הדולמנים ולרבות הטכנולוגיה הכרוכה בתרבותם של האנשים שהקימו אותם עדיין מהוות את אחת התעלומות הגדולות בארכאולוגיה של ארץ ישראל ובכלל. 

הדולמן בן 4,000 השנה. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי
הדולמן בן 4,000 השנה. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי

ואחרי הכל? מהו הדולמן?

דולמן – ובלעז : DOLMEN , הינו מבנה עתיק העשוי בדרך כלל מאבנים גדולות אשר מקורו לרוב יהיה בתקופות עתיקות ופרה-היסטוריות. 

דולמנים יכולים להופיע בשלל וארסיות וצורות , כאשר הפשוטה בניהם יכולה להיות אף כיסוי אבן המונח על שתי אבנים מאוזנות ולעומת זאת יהיו כאלו הבנויים מעשרות ומאות סלעים בגדלים שונים ובמשקל רב. 

דולמנים רבים נמצאו עד כה בכל רחבי העולם וכמותם נאמדת באלפים! עיקר כמות הדולמנים הינה בארצות צפון אירופה כמו גרמניה ,אירלנד, הולנד ואף בקוריאה. כמות הדולמנים למשל בקוריאה הינה כ-40% מכלל הדולמנים בעולם ואלו נבנו במהלך האלף הראשון לפני הספירה הנוצרית.  בישראל לעומת זאת קיימים כמה מאות דולמנים ברמת הגולן, ישנו שדה עצום המכיל כ-700 דולמנים ונמצא בסמוך לעיר העתיקה גמלא. דולמנים נוספים נמצאים בסמוך ואף בתוך קיבוץ שמיר. 

הדולמן המוכר והמרהיב ביותר בארץ ישראל הינו זה שנמצא במרכז "גלגל רפאים" שברמת הגולן. 

פירוש השם דולמן אגב, הינו "שולחן אבן. – דול=שולחן, מן= אבן, מילים מהשפה הברנוטית העתיקה. כאשר מתייחסים באירופה למבנים מסוג זה ישנה רמיזה כי דולמנים שימשו למיטותיהם של "ענקים" 

עיקר פעילות הקמתם של הדולמנים מיוחסת בעיקר לתקופה הנאוליתית באירופה והיו בשימוש עד לתקופת הברונזה. 

חרוזים צבעוניים שנחשפו בחפירה ארכיאולוגית בדולמן. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות
חרוזים צבעוניים שנחשפו בחפירה ארכיאולוגית בדולמן. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.