העיט – סמל הקיסרות הביזנטית. צילום: אסף פרץ

תעלומה – מי היה המרטיר המהולל אשר צוין בפסיפס מרהיב בכנסיה ליד בית שמש?

לשאלה זו מחפשים כעת תשובה הארכיאולוגים ברשות העתיקות, לאחר שנמצאה כתובת פסיפס יפהפייה אשר שולבה ברצפת כנסייה ברמת בית שמש. 

שרידי הכנסייה תוארכו כבני 1,500 שנה ומעוטרת ברצפות פסיפס מרהיבות בשפה היוונית. 

כתב: אפי אליאן 
צילומים: איל מרקו, אסף פרץ, יולי שוורץ | וידאו: היילייט סרטים

פסיפסים שנחשפו ברצפת הכנסיה. צילום: אסף פרץ
פסיפסים שנחשפו ברצפת הכנסיה. צילום: אסף פרץ

מי הוא "המרטיר המהולל" אשר זכה להנצחה בכתובת יוונית בכנסייה גדולה ומפוארת שנבנתה לזכרו? מדובר בכנסייה שאף הורחבה במימון קיסר האימפריה הביזנטית טיבריוס השני , דבר שכלל לא מובן מאליו! 

כתבת וידאו:

כתובת פסיפס בעל כתובת יוונית נמצאה באתר חפירות של רשות העתיקות באזור בית שמש. בכתובת היוונית מצוין "מרטיר מהולל" אשר לכבודו הוקמה הכנסייה המפוארת שפעלה במקום. בכנסיה, שלל רצפות פסיפס מדהימות ביופיין אשר נשתמרו בצורה יוצאת מהכלל. 

באחת הרצפות פסיפס שולבה  אף כתובת מטעם הקיסר טיבריוס השני אשר היה זה גם שהיה אחראי על הרחבת הכנסייה העתיקה כאשר פעל כקיסר האימפריה הביזנטית. 

במהלך החפירה באתר, נחשף אגן טבילה ייחודי מסוגו אשר בנוי בצורת צלב.

אגן טבילה בצורת צלב. היחיד המוכר מסוגו
אגן טבילה בצורת צלב. היחיד המוכר מסוגו

החפירה המדוברת הינה הגדולה ביותר שמתבצעת בידי רשות העתיקות וזאת במסגרת הרחבת העיר בית שמש בשכונת המגורים החדשה "נווה שמיר 2". את התוכנית יזמו משרד הבינוי והשיכון ועד כה השתתפו בחפירות הארכיאולוגית אלפי בני נוער מכל רחבי הארץ. 

מתחם הכנסיה שנחשף ברמת בית שמש. צילום: אסף פרץ
מתחם הכנסיה שנחשף ברמת בית שמש. צילום: אסף פרץ

התעלומה "מי הוא המרטיר המהולל" בהחלט מעסיקה את אנשי רשות העתיקות אשר מנהלים זה מכבר 3 שנים חפירה ארכאולוגית באחת מההרחבות של שכונת מגורים חדשה ברמת בית שמש. את החפירות במקום מממנים משרד הבינוי והשיכון מחוז ירושלים ובניהול קבוצת CPM. עד כה השקיע משרד הבינוי והשיכון כ-70 מליון ש"ח במימון החפירות, שימור ואף פיתוח פארקים ארכיאולוגים במסגרת בניית השכונה החדשה. לחפירה המדוברת הוקצו כ-7 מליון ש"ח. 

אלפי בני נוער השתתפו בחפירה במהלך 3 השנים האחרונות. צילום: יולי שוורץ
אלפי בני נוער השתתפו בחפירה במהלך 3 השנים האחרונות. צילום: יולי שוורץ

בתחומי החפירות נחשפו שרידיה של כנסיה מהתקופה הביזנטית. מדובר בכנסייה גדולה מאוד ומפוארת אשר נוסדה במקום לפני כ-1,500 שנה. 

הכנסיה מעוטרת ברובה ברצפות פסיפס מרהיבות ביופיין, עשירות בדגמים של עלים, פירות ואף ציפורים. כמו כן דגמים גאומטריים ייחודיים בחלקים נרחבים ברצפתה. 

לפי הממצאים במקום ניכר שקירות הכנסיה היו בעלי חיפוי ציורי קיר צבעוניים ובתוך חלל המבנה שולבו עמודים אשר בראשם כותרות מרשימות אשר חלקן עשויות שיש מיובא. 

פסיפסים שנחשפו ברצפת הכנסיה. צילום: אסף פרץ
פסיפסים שנחשפו ברצפת הכנסיה. צילום: אסף פרץ

בנוסף, במהלך החפירות נחשף אף מכלול אדריכלי מורכב אשר שטחו על פני כ-1.5 דונם אדמה, במרכז השטח נחשף מבנה של כנסיה בתבנית של בסיליקה – מבנה מאורך, אשר לאורכו ניצבו שני טורים מקבילים של עמודים אשר חילקו אותו לשלושה: אולם תווך מרכזי, ושני אולמות מצידיו. לפני חזית הכנסיה משתרעת חצר רחבת ידיים – משמעו: אטריום. 

לאחר בחינת הממצאים במקום עולה כי שלב הבניה העיקרי של הכנסייה היה בימיו של הקיסר יוסטימיאנוס, מדובר על המאה השישית לספירה (527-565 לספירה הנוצרית). 

מאוחר יותר, בימיו של טיבריוס השני קונסטטינוס נוספה לכנסיה קפלה צדדית מפוארת ובה למעשה הכתובת המסקרנת אשר נחשפה במלואה המייחסת את המקום ל"מרטיר המהולל" עימו פתחנו את הכתבה. 

פסיפסים שנחשפו ברצפת הכנסיה. צילום: אסף פרץ
פסיפסים שנחשפו ברצפת הכנסיה. צילום: אסף פרץ

בשיחה עם בנימין סטורצ'ן – מנהל החפירה במקום מטעם רשות העתיקות מספר: זהותו של המרטיר אינה ידועה לנו כלל, ואולם, פארו יוצא הדופן של המבנה לרבות הכתובות שהתגלו בו, מעידים על כך שמדובר בדמות מאוד חשובה בתקופתה. עוד מוסיף כי בארץ התגלו עד כה כנסיות בודדות מאוד אשר בהן קריפטה ששרדה בשלמותה. הקריפטה הינה חלל תת קרקעי אשר בו ככל הנראה נשמרו שרידיו (רלקיות) של הקדוש. 

גרם המדרגות של הקריפטה – מבט מבפנים. צילום: יולי שוורץ

גרם המדרגות של הקריפטה – מבט מבפנים. צילום: יולי שוורץ

אל הקריפטה הובילו שני גרמי מדרגות מקבילים, מהאחד ירדו אל החלל התת-קרקעי ואילו מהאחר עלו חזרה אל אולם התפילה. בצורה זו יכלו קבוצות רבות של צליינים נוצרים להתפלל במקום. 

בשרידים שנמצאו במקום נראה כי קירות הקריפטה חופו באמצעות לוחות שיש אשר העניקו לה חזות מפוארת. 

לדברי סטורצ'ן, חשיפתו של האתר העתיק מקבלת משנה תוקף לאור ההרחבה שבוצעה בחסות הקיסר טיבריוס השני קונסטנטינוס, מימון ההרחבה על ידי הקיסר מתועד בכתובת שנמצאה אף היא בתחומי הכנסיה העתיקה, מקורות כתובים רבים מעידים על מימון אימפריאלי של כנסיות בארץ ישראל, אולם במחקר הארכיאולוגי ידועות מעט מאוד כתובות כזו שנמצאה בכנסייה הנוכחית. עוד מוסיף כי המעורבות הקיסרית בהרחבת המבנה באה לידי ביטוי גם בדמות עיט גדול פרוס כנפיים – אשר מהווה כסמלה של הקיסריות הביזנטית. עיט זה מופיע באחד הפסיפסים ברצפת הכנסיה מרמת בית שמש. 

העיט – סמל הקיסרות הביזנטית. צילום: אסף פרץ
העיט – סמל הקיסרות הביזנטית. צילום: אסף פרץ
כתובת. צילום: אסף פרץ
כתובת. צילום: אסף פרץ
כתובת. צילום: אסף פרץ
כתובת. צילום: אסף פרץ

מאחורי החפירות

החפירות הארכאולוגיות באתר התבססו ברובו המוחלט על עבודתם של אלפי בני נוער אשר הגיעו למקום כחלק מפרויקט חזון חינוכי של רשות העתיקות. הפרויקט – מבקש לחבר את הנוער למורשת אשר שייכת לו ולעמו. בין השאר חפרו במקום תלמידי מכינות ושנות-שירות. בני נוער תושבי העיר בית שמש והסביבה, משצ"ים, תלמידי מגמות לימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה אשר הגיעו למקום לחפור כחלק מלימודי הבגרות שלהם, תלמידי תיכון שבאו במטרה לממן את המסע לפולין. 

אלפי בני נוער השתתפו בחפירה במהלך 3 השנים האחרונות. צילום: אסף פרץ
אלפי בני נוער השתתפו בחפירה במהלך 3 השנים האחרונות. צילום: אסף פרץ

אין ספק כי כל המשתתפים בחפירות עברו חוויה יוצאת דופן של היכרות עם עברה העשיר של הארץ. עבודת צוות ומאמץ פיזי מתגמל. למעשה, מרבית הממצאים בחפירה התגלו על ידי אותם בני נוער חרוצים אשר למדו על בשרם את הפתגם "יגעת ומצאת – תאמין". 

במהלך כל החפירות שהתקיימו במקום נחשפו אלפי פריטים ומה שנראה כאוסף השלם ביותר של חלונות ומנורות זכוכית ביזנטיים אשר נמצא עד כה באתר בודד בארץ ישראל. בנוסף, התגלה באחד מחדרי הכנסייה אגן טבילה יחיד במינו אשר בנוי בצורת צלב ונוצר מאבן קלצית – אבן אשר נפוצה במערות נטיפים. 

פסיפסים שנחשפו ברצפת הכנסיה. צילום: אסף פרץ
פסיפסים שנחשפו ברצפת הכנסיה. צילום: אסף פרץ

אמנדה וייס – מנהלת מוזיאון ארצות המקרא: חזון מוזיאון ארצות המקרא הוא להוות כמרכז תרבותי, חינוכי וחווייתי המחבר את הבאים בשעריו אל שורשי העבר. אנו שמחים על שיתוף הפעולה יחד עם רשות העתיקות המאפשר לנו להציג את הממצאים המרשימים שנחשפו בכנסיית המרטיר המפואר בעזרתם של אלפי מתנדבים ובני נוער. 

וכדברי מייסד המוזיאון, ד"ר אלי בורובסקי: "עתיד האנושות יונק משורשי העבר, רק אם נבין את ההיסטוריה שלנו נוכל לבנות עתיד טוב יותר." 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.