ביקור בבית הכנסת העתיק בית אלפא

השרידים נחשפו כבר בשנת 1928 בשטח קיבוץ חפציבה השוכן למרגלות הגלבוע.

אם כך מדוע נקרא בית אלפא? מה נחשף שם מתחת להריסות הרבות ומה נשמר מאז?

סיפורו של בית הכנסת העתיק בית אלפא

בית הכנסת העתיק בית אלפא - צילום: אפי אליאן
בית הכנסת העתיק בית אלפא – צילום: אפי אליאן

הפסיפס נחשף

בתחילת שנת 1928 החלו בחפירת תעלת מים למרגלות הגלבוע אשר היתה אמורה להוביל מים לקיבוץ חפציבה.  במהלך החפירות נתקלו החופרים בשרידי מבנה עתיק בעומק לא רב מפני האדמה. למקום הוזעקו ארכיאולוגים שהמשיכו את החפירה בזהירות יתרה. בחפירה נחשפו שרידים ראשונים של המבנה העתיק ותחתיהם שרידי פסיפס מהמדהימים שנחשפו עד היום בארץ.  את החפירות במקום ניהל הארכאולוג אליעזר ליפא סוקניק עם צוותו מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הנ"ל ביצע את החפירה מתחילת דרכה ועד לסיום התחקיר הראשוני בשנת 1932. לציין כי בסמוך לפסיפס המרשים , נחשפו שרידים של בית התכנסות עתיק יותר, לפיו מעריכים כי הפסיפס ובית הכנסת החדש יותר (הכל יחסי) נבנו על שרידי מבנה עתיק יותר מהמאה החמישית לספירה.  עם זאת הפסיפס עצמו ובית הכנסת החדש יותר תוארכו לתקופה הביזנטית.

גלגל המזלות בפסיפס בית הכנסת בית אלפא - צילום: אפי אליאן
גלגל המזלות בפסיפס בית הכנסת בית אלפא – צילום: אפי אליאן

עד התחקיר הראשוני שפורסם בשנת 1932 , נחשפו עשרות אלמנטים ופריטים שהעידו על זמן פעילותו של בית הכנסת.  באחת מקצוות הפסיפס אף נמצאו מטבעות ברונזה שעליהן הוטבעו דמויותיהם של קונסטנטינוס הגדול ושל הקיסר יוסטיניאנוס הראשון שחיו בתקופות 306 ועד 527 לספירה.  משום כך סברו הארכיאולוגים במקום כי זהו הזמן המשוער לבניית בית הכנסת במקום.  עוד ממצא מעניין שנחשף בתחתית הפסיפס מספר לנו על מריאנוס וחנינא שהיו ככל הנראה האמנים שיצרו את הפסיפס. שמם של השניים מופיע גם בפסיפס דומה בבית כנסת עתיק בבית שאן.  מבנה בית הכנסת על פי השרידים שנמצאו באתר החפירות ככל הנראה היה בנוי בתצורת בזיליקה. גודלו של בית הכנסת היה כ28 מטרים על 14 מטרים כאשר ברוב רובו לא היה סימטרי כלל בקווי הבניה.  החלל המרכזי (היכן שנמצא הפסיפס) חולק לאולמות אורך על גבי עמודי תווך וראשו אפסיס ששימש ככל הנראה כהיכל הקודש של בית הכנסת.

כתובת ביוונית עתיקה ובעברית בכניסה לבית הכנסת - צילום: אפי אליאן
כתובת ביוונית עתיקה ובעברית בכניסה לבית הכנסת – צילום: אפי אליאן

גלגל המזלות

גלגל המזלות כשמו הוא , מפה המכילה את מזלות האסטרולוגיה. המוטיב בלא מעט פסיפסים שנחשפו בבתי כנסת שונים ובכלל במבנים מתקופות זהות היה מפת גלגל המזלות בלב הפסיפס.  במרכז פסיפס בית הכנסת בית אלפא , נמצא גלגל שכזה אשר נשמר בצורה יוצאת דופן. לציין כי בבתי כנסת עתיקים נוספים בישראל נמצאו גלגלי מזלות דומים, למשל בבית הכנסת בעתיק בבית שאן, בית הכנסת העתיק בציפורי ועוד.

ומה היום?

אני יכול להמשיך ולספר את המראות הייחודים שנראים במקום, אך כאמור אין טוב יותר ממראה עיניים. אף על פי שמדובר באתר שנחשב קטן יחסית מבחינת אתרים ארכיאולוגים הנמצאים באיזור בית שאן, אני יכול להצביע עליו כאחד מהאתרים המעניינים ביותר שם. מאז חשיפת השרידים, ועד להוצאת התחקיר השני בשנת 1962 על ידי רשות העתיקות חלו במקום פעילות שימור מדהימות אשר בניהם הוקם מבנה מעל השרידים, זאת על מנת לשמר אותם טוב יותר , כמו כן בית הכנסת נעטף בסוג של היכל המאפשר ביצוע תאורה מיוחדת, הקרנת סרטים בנושא ועוד.

כיצד מגיעים

הגן הלאומי נמצא בתחומי קיבוץ חפציבה, אליו מגיעים דרך כביש 669 בין צומת השיטה לכיוון בית שאן. בתחבורה ציבורית – קו 412 מעפולה / בית שאן. מכיוון שהמקום מתוחם סגור וממוזג, ניתן להגיע בכל ימות השנה.

שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00. בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00. בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 דרכי התקשרות:
טלפון: 04-6532004
 דמי כניסה:

יחיד: מבוגר 22 ₪ , ילד  10 ₪ , אזרח ותיק: 11 ₪

קבוצה(מעל 30 איש): מבוגר 19 ₪ , ילד 8 ₪ .

כניסת בעלי חיים אסורה וישנה גישה לנכים. 

תמונות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.