מחקר חדש גילה פתילה נדירה בת 1500 שנה מהנדירות בעולם

מחקר חדש אשר נערך לאחרונה ברשות העתיקות הוביל לזיהוי פתילה להדלקת נר שמן יחידה מסוגה בת כ-1500 שנה!. יצויין כי הפתילה עצמה נמצאה עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת באתר עתיקות בשבטה ורק לאחרונה נחקרה וזוהתה. 

כתב: אפי אליאן | צילומים: קלרה עמית

ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה  צילום: קלרה עמית
ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה צילום: קלרה עמית

עשרות שנים מאז נמצאה בחפירות ארכאולוגיות בשבטה שבנגב שכבה הפתילה ללא תחקיר על מהותה הייחודית. כעת בזכות מחקר חדש שנערך ברשות העתיקות זיהו חוקרי הרשות כי מדובר בפתיחה יחידה מסוגה אשר שימשה להדלקת נרות שמן למאור. הפתילה הנדירה מתוארכת לתקופה הביזנטית – לפני כ-1500 שנה. 

ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה  צילום: קלרה עמית
ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה צילום: קלרה עמית
ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה  צילום: קלרה עמית
ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה צילום: קלרה עמית

הפתילה הנדירה נבדקה לראשונה במסגרת מחקר מקיף אשר עורכת בימים אלו אוניברסיטת חיפה. את המחקר מובילים פרופסור גיא בר עוז וד"ר יותם טפר. המחקר מתבסס על חומרים מהיישובים הביזנטיים בנגב.

את תחילת הדרך במחקר הניעו לאחר שד"ר טפר איתר ממצאים שטרם פורסמו מחפירות המשלחת האמריקנית בראשות קולט אשר התקיימו עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת. החפירות התקיימו בעיקר בשבטה שבנגב. בעקבות איתור מידע חיוני זה נדרשה הפתילה וזו הועברה לבדיקה במעבדות רשות העתיקות בישראל. 

ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה  צילום: קלרה עמית
ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה צילום: קלרה עמית

בשיחה עם ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות לאחר שחקרה את הפתיחה מספרת נעמה: נראה כי הממצא הנדיר השתמר היטב הודות לאקלים היבש השורר באזור הנגב. נרות השמן מסוג זו שנמצאה ודומות לה שיחקו תפקיד מרכזי בחיי היום יום בעת העתיקה ואיפשרו את המשך החיים לאחר רדת החשיכה. נרות אלו שימשו להארת מבני מגורים ומבנה ציבור גם בשעות החשיכה.

הנרות היו עשויים חרס או זכוכית, לעתים קרובות נמצאים כאלה מסוגים שונים בחפירות ארכאולוגיות שונות. אך למצוא פתילות מהעת העתיקה זה כבר נדיר יותר. הסיבות לכך טמונות כנראה בעבודה כי מדובר בפריט העשוי מסיבים צמחיים אשר בדרך כלל יתפרקו במהירות ויעלמו באדמה. כמו כן מדובר בפריט קטן מימדים אשר כמו ייעודו גם מתכלה בסופו של דבר כאשר מבעירים אתו באש. 

ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה  צילום: קלרה עמית
ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה צילום: קלרה עמית

הפתילה הנדירה נמצאה בתוך בית הפתיל שלה. מעין צינור קטן מנחושת אשר בתוכו הונחה הפתיחה בעת הדלקתה. בעת בדיקה מיקרוסקופית שביצעה ד"ר סוקניק, עלה כי הפתילה הוכנה מסיבי פשתן אשר הופקו מצמח הפשתה. סוג זה של פשתן היה מוכר מתעשיית האריגים והלבוש אשר סיביו התאימו בין השאר גם לבערה בנר והפצת אור. 

אם ניקח את הדברים ונבחן אותם מול המקורות, הרי שבפרק שהוקדש לנושא במסכת שבת אשר במשנה "במה מדליקין" קיימים דינים על חומרי בערה וסוגי פתילות אשר ניתן להדליק בהם נר של שבת. גם שם מוזכר הפשתן כחומר גלם איכותי עבור הכנת הפתילות כמו זאת שנמצאה, אשר היה ידוע באיכותו ובזמן בעירתו הרב. 

ד"ר סוקניק מספרת כי בפתילות אחרות המוזכרות במשנה נעשו מסיבים שונים אשר איכותם ירודה ועל כן נפסלו. בניהם מוזכרים הסיבים שהופקו מצמח "פתילת המדבר" אשר עד היום עוד גדלים באזור ים המלח. ניכר כי תושבי שבטה בחרו אז להאיר את מבני הציבור שלהם בפשתן. כיוון שצמח הפשתן אינו גדל בנגב, סביר להניח שהגיע למקום מחלקיה הצפוניים יותר של הארץ בדרכי מסחר. 

ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה  צילום: קלרה עמית
ד"ר סוקניק בוחנת את פתילת הפשתן משבטה צילום: קלרה עמית

על פי הבדיקות שנעשו ואיכות הסיבים של הפתילה סבורה ד"ר סוקניק כי תושבי שבטה בתקופה הביזנטית קנו פשתן פחות איכותי עבור הכנת הפתילות ואילו את הפשתן האיכותי יותר שמרו עבור תעשיית הלבוש. 

באשר לפתילה הנוכחית, זו נבדקה וניכר ששייכת לטיפוס נר זכוכית האופייני לתקופה הביזנטית – מעין כוס או קערת זכוכית שמולאה בשמן ואפשרה באמצעות פתילת הפשתן תאורה ארוכה גם בשעות החשיכה. 

אף על פי גודל המזערי של הממצא הייחודי משבטה, אשר אורכו לא עולה על סנטימטרים בודדים. הפריט מציג את אחד מהחפצים החיוניים והשכיחים ביותר בעת העתיקה אשר כמעט ונעלמו מן העולם אך שרד בשבטה. 

הפתילה וחפצים נוספים מחפירות קולט בשבטה יוצגו החל מה 24.1.2019 בתערוכה במוזיאון הכט בחיפה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.