מסר נדיר נתגלה במקווה עתיק בשכונת ארנונה בירושלים

בשבועות האחרונים הותר לפרסום כי נמצא מסר עתיק נדיר על קירות מקווה טהרה שנחשף במקרה בשכונת ארנונה בירושלים. ברשות העתיקות מכנים את המקווה "מערת הכתובות"

כתב: אפי אליאן | צילומים: שי הלוי , באדיבות רשות העתיקות

חזית המערה כפי שנחשפה בחפירה - צילום: שי הלוי
חזית המערה כפי שנחשפה בחפירה – צילום: שי הלוי

במהלך החודשים האחרונים מבצעת עיריית ירושלים ביצוע עבודות תשתית להקמת גן ילדים בשכונת ארנונה בעיר. לפני מספר שבועות התגלו ממצאים יוצאי דופן אשר הציתו את דמיונם של ארכאולוגים מטעם רשות העתיקות שביצעו עבודות פיקוח שגרתיות במקום. 

במהלך החפירות במקום, נמצא פיר אשר הוביל לחזית מערה עתיקה, אנשי הרשות אשר עצרו את העבודות במקום החלו לחפור לתוך הפיר וגילו פתח כניסה מלבני צר המוביל לתוך מקווה טהרה מרשים מתקופת בית שני, השוכן בתוך מערה תת קרקעית. 

הכניסה למערה כפי שהתגלתה במהלך עבודות ההכנה לבניין גן ילדים - צילום שי הלוי
הכניסה למערה כפי שהתגלתה במהלך עבודות ההכנה לבניין גן ילדים – צילום שי הלוי

בעת חפירת הדרך המובילה אל המערה, הגיעו החוקרים אל מבואה אשר בהקיפה לצד מקווה הטהרה נחפרה גת להפקת יין, קירותיו של המקווה מכוסים בטיח קדום אשר עליו כמות גדולה של ציורי קיר וכתובות עתיקות אשר נכתבו באמצעות בוץ, פיח ואף חריטות באמצעות כלים שונים. 

עיקר שפת הכתובות הינה ארמית ולצידן מספר כתובות בכתב יהודי רהוט אשר היה נהוג בסוף ימי בית שני. בין הסמלים שנמצאו במקום – סירה , עצי דקל , מיני צמחים ואף כלי שנראה כמנורה. 

פתח המקווה - מבט מבפנים - שי הלוי
פתח המקווה – מבט מבפנים – שי הלוי
חפירות לחשיפת מדרגות המקווה - צילום: שי הלוי
חפירות לחשיפת מדרגות המקווה – צילום: שי הלוי

בשיחה עם אלכס ויגמן ורועי גרינולד , מנהלי החפירה במקום מטעם רשות העתיקות מספרים השניים כי "אין ספק שמדובר בתגלית משמעותית", ריכוז שכזה של כתובות וסמלים מתקופת בית שני באתר ארכאולוגי אחד – וברמת השתמרות שכזו הוא נדיר וייחודי , שלא לדבר על מסקרן ביותר. 

בשלב זה מספריים כי הכתובות עדיין נחשבות כחידה, ייתכן שחלק מהכתובות מציינות שמות, הסמלים המתוארים על הקירות שכיחים יחסית באומנות החזותית של ימי בית שני, אך בתוך כך הציור שניתן אולי לפרשו כמנורה הינו חריג. מאחר שבימים אלו המעיטו בתיאור חפץ מקודש זה. את הסמלים ניתן לפרש כסמלים בעלי תוכן חילוני ומאידך כסמלים בעלי משמעות דתית ורוחניות עמוקה. 

רועי גרינולד מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות בוחן את הכתובות - צילום: שי הלוי
רועי גרינולד מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות בוחן את הכתובות – צילום: שי הלוי
תמונות הכתובות על קירות המקווה - צילום: שי הלוי
תמונות הכתובות על קירות המקווה – צילום: שי הלוי
תמונות הכתובות על קירות המקווה - צילום: שי הלוי
תמונות הכתובות על קירות המקווה – צילום: שי הלוי
תמונות הכתובות על קירות המקווה - צילום: שי הלוי
תמונות הכתובות על קירות המקווה – צילום: שי הלוי
תמונות הכתובות על קירות המקווה - צילום: שי הלוי
תמונות הכתובות על קירות המקווה – צילום: שי הלוי
תמונות הכתובות על קירות המקווה - צילום: שי הלוי
תמונות הכתובות על קירות המקווה – צילום: שי הלוי
תמונות הכתובות על קירות המקווה - צילום: שי הלוי
תמונות הכתובות על קירות המקווה – צילום: שי הלוי

כעת עומדות מספר שעות לפתחם של החוקרים: מה הקשר בין הסמלים לכתובות ומדוע צוירו דווקא במקווה הטהרה.? מי הוא העומד מאחורי ציורם – אדם אחד או מספר אנשים? האם מישהו חמד לצון בשרבוטו את הציורים או שמה יש כאן רצון להעביר מסר רוחני ודתי עמוק. אולי מעבר להכל – מדובר בקריאה לעזרה כתוצאה מאירוע טראומטי (הרס המקדש ומלחמת החורבן של 66-70 לספירה הנוצרית) ?

ממצא הציורים כה רגיש עד כי חשיפתם לאויר מסבה להם נזק, עם מציאת הכתובת , החלה רשות העתיקות בפעילות שימורית מורכבת , הן עברו טיפול ראשוני באתר. הוצאו בשלמותן מהמקום והועברו למעבדות השימור של רשות העתיקות של טיפול וייצוב. בעתיד תציג רשות העתיקות את הכתובות המרתקות בפני הציבור הרכב. 

סרטון וידאו

 

Eyecon, באדיבות רשות העתיקות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.