כתובת נדירה מתקופת דוד המלך נחשפה בחפירות בעמק האלה

במהלך חפירה ארכאולוגית שבוצעה בשטח העיר הקדומה שבחורבת קיאפה נמצאו שרידי קנקן מנופץ ועליו כיתוב שהצית את סקרנות החוקרים. מה פירוש הכתובת? הכל בכתבה הבאה!

כתב: אפי אליאן | צילומים: Skyview , האוניבסיטה העברית, טל רוגובסקי, 

הכתובת אשבעל בן בדע - צילום: טל רוגובסקי
הכתובת אשבעל בן בדע – צילום: טל רוגובסקי

מי הוא אשבעל בן בדע ? 

זוהי השאלה העיקרית ששאלו את עצמם חוקרי רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית כאשר מצאו במהלך חפירה שהתקיימה בשנת 2012, שרידי קנקן מנופץ כבן 3000 שנה. במהלך חישוף השרידים , הבחינו החוקרים בכתב כנעני עתיק – דבר שעורר את סקרנותם לגבי מהות הכתובת המלאה. 

במשך תקופה ארוכה ו"עבודת נמלים" לא קטנה, במעבדות הטיפול של רשות העתיקות, הצליחו להדביק מאות שברי חרס לכדי קנקן שלם ולהגיע לפתרון החידה. 

על הקנקן התגלה הכתובת החרוטה "אשבעל בן בדע". 

בין החוקרים שפענחו את הכתובת היו גם ד"ר מיתקה גולוב וד"ר חגי משגב. 

האתר בו בוצעו החפירות בשנת 2012 שהביאו לחשיפת שברי הקנקן - חורבת קיאפה - צילום באמצעות Skyview
האתר בו בוצעו החפירות בשנת 2012 שהביאו לחשיפת שברי הקנקן – חורבת קיאפה – צילום באמצעות Skyview

בשיחה עם פרופסור יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית וסער גנור מטעם רשות העתיקות נמסר כי זו הפעם הראשונה שהשם אשבעל מופיע על כתובת עתיקה בארץ. צוין כי השם אשבעל מוכר במקרא כ"אשבעל בן שאול" שמלך על ישראל במקביל לדוד, אשבעל נרצח על ידי מתנקשים, ראשו נכרת והובא לדוד בחברון. (ספר שמואל ב' פרקים ג-ד) 

מעניין ציין כי השם אשבעל מופיע במקרא וגם כעת בממצא הארכיאולוגי. לציין כי רק בימי דוד המלך – במחצית הראשונה של המאה ה-10 לפני הספירה הנוצרית, שם זה לא היה בשימוש בתקופות מאוחרות יותר של ימי הבית הראשון. 

התאמה בין המסורת המקראית והממצא הארכאולוגי מעידה ששם זה היה מקובל רק בתקופה זו. השם "בדע" ייחודי וטרם נתגלה שם כזה בכתובת עתיקות או במסורת המקראית. 

אשבעל בכתב  כנעני עתיק. מימין לשמאל: אלף, שין, בית, עין, למד.  צילום: טל רוגובסקי
אשבעל בכתב כנעני עתיק. מימין לשמאל: אלף, שין, בית, עין, למד. צילום: טל רוגובסקי

לדברי החוקרים, העובדה ששמו של אשבעל נחרט על קנקן מרמזת כי היה מדובר באדם חשוב, אולי היתה אף בבעלותו אחוזה חקלאית גדולה והתוצרת החקלאית שנאספה בה , נארזה ונשלחה בקנקנים שנשאו את שמו. יש כאן עדות לריבוד חברתי וליצירת מעמד כלכלי מבוסס עם התגבשות ממלכת יהודה. 

החוקים מוסיפים ואומרים כי בספר שמואל ב' לא אהבו את השם אשבעל , המזכיר את אל הסערה הכנעני בעל, ולכן שינו את שמו המקורי לאיש בשת. אך בספר דברי הימים השתמר השם המקורי אשבעל. כך לדוגמא: שונה גם שמו של המצביא גדעון בן יואש לירבעל לירבשת. 

הקנקן לאחר עבודת הרפאות במעבדות רשות העתיקות. צילום: טל רוגובסקי
הקנקן לאחר עבודת הרפאות במעבדות רשות העתיקות. צילום: טל רוגובסקי

על חורבת קיאפה

חורבת קיאפה מזוהה עם העיר המקראית שעריים, במספר עונות חפירה שנהלו במקום פרופסור יוסי גרפינקל וסער גנור, נחשפה עיר מבוצרת היטב , בעלת שני שערים , ארמון ומבנה מחסנים, מבני מגורים וחדרי פולחן. שרידי העיר מתוארכים לתקופת ימי דוד – סוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-10. 

בחפירות במקום התגלו ממצאים ייחודים שלא היו מוכרים עד כה, כמו למשל בשנת 2008 נחשפה בה הכתובת העברית הקדומה בעולם ועתה מתפרסמת מאתר חפירות זה כתובת נוספת מאותה התקופה. 

לדברי פרופסור גרפינקל וגנור – עד לפני כחמש שנים לא היו מוכרות בכלל כתובת בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפני הספירה הנוצרית , בשנים האחרונות כבר פורסמו ארבע כתובות: כאשר שתיים מהן מחורבת קיאפה, אחת מירושלים ונוספת מבית שמש. מצב זה  משמנה לגמרי את הבנת תפוצת הכתב בממלכת יהודה. עתה מסתבר כי הכתב היה יותר נפוץץ ממה שחשבו עד כה. נרה כי ארגון הממלכה חייב מערך של פקידים וסופרים ופעילות זו באה לידי ביטוי גם בהופעת הכתובות. 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.