ג'סר איסדוד כפי שצולם בשנת 1917 - מקור: Smith, Francis Henry

מדור "מבט אל העבר" – גשר עד הלום (ג'סר אשדוד)

גשר עד-הלום הינו חלק בלתי נפרד מהנוף של העיר אשדוד שבשפלת החוף הדרומית. מדובר בגשר שנבנה עוד בתקופה העותמאנית (סוף המאה ה-19) והפך עם השנים גם לנקודה עיקרית מאחר והיה הנקודה הצפונית ביותר אליה הגיעו כוחות הלחימה המצרית במלחמת העצמאות. זהו סיפורו של גשר עד הלום 

כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן , ארכיון המדינה

גשר עד הלום אשדוד - צילום: אפי אליאן
גשר עד הלום אשדוד – צילום: אפי אליאן

גשר עד הלום הוקם עוד בתקופה העות'מאנית מעל ואדי סוכריר (לימים נחל לכיש) והיה חלק מרצועת דרך ארוכה שהתפרסה מהעיר יפו ועד לעיר עזה כאשר היתה כדרך עיקרית לעוברים בין יבנה למג'דל (כיום אשקלון). 

הגשר הוקם על יסודותיו של גשר קדום עוד יותר – מהתקופה הממלוכית וכנראה אף קודמים להם מעת התקופה הרומית בארץ. היישוב העיקרי שהיה הקרוב ביותר לגשר היה כפר איסדוד ששכן במרחק של כ 4 קילומטרים דרומה ממנו, כפר שהיה נחשב מהגדולים והדומיננטיים בזמנו באזור. 

הגשר נבנה על מנת להקל את התנועה באזור במעבר מעל ואדיות ותעלות שנוצרו כתוצאה מזרימת נחלים, לדוגמה – נחל לכיש אשר נשפך לים באזור הצפוני של העיר אשדוד המודרנית.

יסודות גשר עד הלום - ג'סר אשדוד - צילום: אפי אליאן
יסודות גשר עד הלום – ג'סר אשדוד – צילום: אפי אליאן

גשר עד הלום נקרא כך משום הנקודה אליה הגיעו המצרים במלחמת העצמאות, אך ההיסטוריה המלחמתית שלו החלה עוד לפני כן במלחמת העולם הראשונה כאשר במהלך חודש נובמבר לשנת 1917 השתלטו כוחות מדיוויזיית אנזא"ק על הגשר לאחר שנהרס חלקית בידי העות'מנים שנסוגו צפונה ממנו. יחד עם כוחות אלו התקדמו גם חיילי חיל המשלוח המצרי שהיו חלק מחיל משלוח בפיקוד בריטי אשר תופעל מקהיר שבמצרים במהלך תקופת מלחמת העולם הראשונה. 

אלו שיקמו את הגשר ואף הקימו בעזרת "הרכבת הבריטית הצבאית לארץ ישראל – PMR גשר רכבת עשוי עץ בסמוך לגשר הותיק (כיום קו הרכבת המודרני בין יבנה לאשדוד). מיקום תחנת הרכבת שהוקמה דאז צפונית לכפר איסדוד והפכה לתחנה על מסילת הרכבת שנמתחה מקנטרה אשר נמצאת על הגדה המזרחית של תעלת סואץ לאורך חופי הים התיכון של חצי האי סיני ולתוך מישור החוף של ארץ ישראל בין היתר באיסדוד ולתחנת הרכבת בלוד ואף צפונה משם. 

ג'סר איסדוד כפי שצולם בשנת 1917 - מקור:  Smith, Francis Henry
ג'סר איסדוד כפי שצולם בשנת 1917 – מקור: Smith, Francis Henry
כפר איסדוד הסמוך לגשר - צילום מפת PEF1880
כפר איסדוד הסמוך לגשר – צילום מפת PEF1880

לאחר תקופה, בתקופת המנדט הבריטי היה קו הרכבת מעל הגשר פעיל וחיוני מאוד להעברת ציוד, סחורות ועוד,לשם כך הקימו שלטונות המנדט בארץ ישראל פילבוקס (עמדת שמירה) במקומות רבים בסמוך למסילת הרכבת וזאת על מנת למנוע חבלה ופגיעה בתשתיות בידי אנשי כנופיות ומחבלים. כחלק מאותם פילבוקסים הוקמה גם עמדה בסמוך לגשר ומסילת הרכבת אשר הגנה מפני פורעים. הפילבוקס אגב, קיים ונשמר ברמה מעולה עד היום.

פילבוקס ליד מסילת הרכבת אשדוד - צילום: אפי אליאן
פילבוקס ליד מסילת הרכבת אשדוד – צילום: אפי אליאן

אך לא תמו פה המלחמות בהם נקשר הגשר הותיק, שנת 1948 עם קום מדינת ישראל פרצה מלחמה, מלחמת העצמאות וכוחות המצרים החלו להתקדם צפונה. כחלק ממבצע צבאי של חטיבת גבעתי לבלימת צבאות ערב החלו בהשתלטות על כפר בשית (כיום מושב עשרת), הכפר נכבש לאחר שתי מתקפות ומשם המשיכו דרומה לכפר נוסף – בית דראס (אזור של מושב באר טוביה כיום) וכפרים קטנים נוספים נכבשו ללא מאמץ מיוחד כאשר תושביו ברחו לאזור כפר איסדוד. כחלק מהגעת הכוחות של גדוד 53 לאזור, פוצצו את חלקו של הגשר, זאת על מנת לעצור את חיילי חיל המשלוח המצרי.

תיעוד הלוחמים שפיצצו את הגשר - צילום: אפי אליאן
תיעוד הלוחמים שפיצצו את הגשר – צילום: אפי אליאן

3 ימים לאחר מכן, בתאריך ה-15 לחודש מאי שנת 1948 חצו חיילי חיל המשלוח המצרי את קו הגבול הבינלאומי בין ארץ ישראל למצרים ונכנסו לתחום גבולותיה של המדינה היהודית על פי תוכנית החלוקה. כאשר הגיע הכוח המצרי לאזור מג'דל, שם נעצר ולאחר מספר ימים ב-28 למאי המשיך בדרכו על ציר החוף צפונה עד לאזור כפר איסדוד. יממה לאחר מכן הגיעו המצרים עד לגשר המפוצץ ושם נעצרו סופית.

תרשים פרספקטיבי של גזרת אשדוד - צילום: אפי אליאן
תרשים פרספקטיבי של גזרת אשדוד – צילום: אפי אליאן
תיעוד מהלך התקדמות המצרים לעבר ג'סר זרקה - גשר עד הלום - צילום: אפי אליאן
תיעוד מהלך התקדמות המצרים לעבר ג'סר זרקה – גשר עד הלום – צילום: אפי אליאן

בעודם עומדים בסמוך לגשר ההרוס, לקראת הערב הפתיעו את המצרים להקת מטוסי מסרשמיט של טייסת הקרב הראשונה (טייסת 101) והחלו בביצוע ירי לעבר הכוחות המצרים, הנזקים אמנם היו בינוניים אך לא היה די בכך כדי להורידם מכוונותיהם. 

יומיים לאחר מכן פשטו על הכוח המצרי שתי פלוגות מחטיבת גבעתי והמשיכו במהלכי התקיפה, אמנם התקיפות לא הצליחו להניס את המצרים ממקומם אך בהחלט הצליחו לרתק אותם לעמדותיהם ולמנוע מהם להתקדם הלאה. 

מטוס אוויה S-199 מסרשמיט - צילום: אפי אליאן
מטוס אוויה S-199 מסרשמיט – צילום: אפי אליאן

המצרים, עזבו את עמדותיהם באיסדוד רק כחצי שנה לאחר מכן במהלך מבצע יואב אשר עיקרו היה לדחוק את הצבא המצרי מאדמת מדינת ישראל ופריצת דרך אל הנגב ודרום הארץ. 

תיעוד המתקפה הישראלית על הכוחות המצרים - עד הלום - צילום: אפי אליאן
תיעוד המתקפה הישראלית על הכוחות המצרים – עד הלום – צילום: אפי אליאן
פנים העמדה המצרית המבוצרת ליד גשר עד הלום - צילום: אפי אליאן
פנים העמדה המצרית המבוצרת ליד גשר עד הלום – צילום: אפי אליאן
גשר עד הלום לאחר השיקום - צילום: אפי אליאן
גשר עד הלום לאחר השיקום – צילום: אפי אליאן

לאחר תום מלחמת העצמאות החלו בעבודות שיקום הגשר. בחלקו המערבי של הגשר הוקם פארק "עד הלום" ובו הוקם אתר זכרון לנופלים, הפילבוקס שוקם ותוחזק יחד עם קיר הנצחה לנופלים. 

שילוט בפארק עד הלום אשדוד - צילום: אפי אליאן
שילוט בפארק עד הלום אשדוד – צילום: אפי אליאן
אנדרטת הנופלים בעד הלום - צילום: אפי אליאן
אנדרטת הנופלים בעד הלום – צילום: אפי אליאן

בעקבות הסכם השלום עם מצריים וכחלק מהסדר השארת האנדרטות הישראליות ברחבי סיני, הוקמה על ידי מדינת ישראל במקום גם אנדרטה דמוית אובליסק לזכרם של חללי הצבא המצרי שלחמו במקום. על האובליסק כתובות בערבית, עברית, אנגלית וכתב הירוגליפי. 

האובליסק המצרי בפארק עד הלום - צילום: אפי אליאן
האובליסק המצרי בפארק עד הלום – צילום: אפי אליאן
גשר עד הלום לאחר השיקום - צילום: אפי אליאן
גשר עד הלום לאחר השיקום – צילום: אפי אליאן

בביקורנו במקום הבחנו בתוך הקשת המרכזית בכיתוב חקוק, נראה כמו ספרות בערבית ובכיתוב נוסף, טרם הגענו להסבר למהות הכתוב. 

מצורפות תמונות לעיונכם. 

כיתוב חקוק בקיר הקשת המרכזית של גשר עד הלום - צילום: אפי אליאן
כיתוב חקוק בקיר הקשת המרכזית של גשר עד הלום – צילום: אפי אליאן
כיתוב חקוק בקיר הקשת המרכזית של גשר עד הלום - צילום: אפי אליאן
כיתוב חקוק בקיר הקשת המרכזית של גשר עד הלום – צילום: אפי אליאן

מיקום הגשר בעמוד ענן – לינק 

 

 

 

 

 

 

 

 

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.