תמונת הכתובת הלטינית - צילום: יולי שוורץ

כתובת לטינית נדירה מהתקופה הרומית התגלתה בירושלים

כתובת הנצחה נדירה מהתקופה הרומית נחשפה בחפירות רשות העתיקות בירושלים.

הכתובת, מוקדשת לקיסר הרומי הדריאנוס הינה מהכתובות הנדירות שנחשפו עד כה בעיר.

כתב: אפי אליאן | צילום: יולי שוורץ , רשות העתיקות , היסטוריה על המפה

הכתובת על רקע מוזיאון רוקפלר רשות העתיקות - צילום: יולי שוורץ
הכתובת על רקע מוזיאון רוקפלר רשות העתיקות – צילום: יולי שוורץ

חוקרי רשות העתיקות מתארים את ממצא הכתובת כאחד מהממצאים הנדירים ביותר שנחשפו עד כה בירושלים.  הממצא – שבר אבן אשר חרוטה על פניה כתובת בשפה הלטינית אשר מוקדשת לקיסר הרומי הדריאנוס. 

החוקרים מעריכים כי זוהי הכתובת הלטינית החשובה ביותר שהתגלתה אי פעם בירושלים. 

את הכתובת גילו למעשה במהלך חפירות הצלה שעורכת רשות העתיקות בשנה האחרונה. את החפירות מבצעת הרשות במספר חלקות השוכנות מצפון לשער שכם. באחד מהחלקות הללו נחשף שבר האבן המדובר. 

בשיחה עם ד"ר רינה אבנר ורועי גרינוולד – מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות מספרים כי את הכתובת מצאו כאשר היא משולבת בשימוש חוזר מסביב לפתחו של בור מים עמוק. כמו היום מציינים רינה ורועי – היו נוהגים למחזר חומרי בניה, נראה כי הכתובת הממלכתית נעקרה ממקומה המקורי ושולבה ברצפה לצרכים פרקטיים של הקמת הבור. לצורך התאמה הם מספרים – נוסרה הכתובת בחלקה התחתון בצורה עגולה על מנת שתתאים לפתח הבור. משקל האבן המשוער עומד על כטון אחד ומימדיה עומדים על 1.5 X  מטר. 

מיד כאשר גילו החופרים את האבן, היה ברור להם כי מדובר בתגלית משמעותית במיוחד, גודל הכתובת ובהירות האותיות החרוטות עליה הובילו למעשה למסקנה המדוברת. 

עובד רשות העתיקות במהלך עבודות שימור באבן - צילום: יולי שוורץ
עובד רשות העתיקות במהלך עבודות שימור באבן – צילום: יולי שוורץ

חוקרי רשות העתיקות החלו בחישוף פני האבן ומצאו כי הכתובת כוללת בסך הכל שש שורות של טקסט לטיני שנחקק על פני אבן גיר קשה. הכתובת החקוקה נקראה ותורגמה לעברית על ידי אבנר אקר וחנה כותן מהאוניברסיטה העברית בירושלים. 

"לאימפרטור קיסר טריאנוס הדריאנוס אגוסטוס, בנו של טריאנוס מנצח הפרתים, נכדו של נרווה האלוהי, פונטיפקסמקסימוס, בעל הסמכות הטריבון בפעם הארבע עשר, קונסול בשלישית , אבי המולת (הקדיש) הלגיון העשירי פרטנסיס…" 

לדבריהם של חנה כותן ואבנר אקר  מדובר בכתובת שהקדיש הלגיון העשירי – המכונה פרטנסיס לקיסר הדריאנוס בשנת 129 / 130 לספירה הנוצרית. מהניתוח של השניים עולה כי שבר האבן שהתגלה למעשה כעת, הוא לא פחות ממחציתה הימנית של כתובת שלמה, אשר חלקה האחר התגלה לקראת סוף המאה ה-19 בקרבת מקום ופורסם על ידי הארכיאולוג הצרפתי הדגול – שארל קלרמון-גנו. כתובת אשר מוצגת למעשה עד ימים אלו בחצר המוזיאון הפרנציסקני בסמוך לשער האריות בעיר העתיקה. 

חציה השני של הכתובת שנחשף לפני 100 שנה וממוקם בחצר המוזיאון הפרנציסקני שבסמוך לשער האריות - צילום: גארולבאנדיאן
חציה השני של הכתובת שנחשף לפני 100 שנה וממוקם בחצר המוזיאון הפרנציסקני שבסמוך לשער האריות – צילום: גארולבאנדיאן

בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי ארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט , התגלו במהלך השנים מעט מאוד כתובת לטיניות ממלכתיות עתיקות, אין ספק כי מדובר באחת החשובות מבניהן. חשיבות הכתובת נובעת מכך שלמעשה מוזכרים בה במפורש שמו ואף תאריו של הקיסר אדריאנוס, אשר היה בפני עצמו קיסר בולט ביותר בתקופתו. התאריך הברור שחקוק על האבן מספק חיזוק משמעותי לסיפור ההיסטורי הקשר בנוכחות הלגיון העשירי בירושלים בתקופה שבין שתי המרידות, ואולי אף במיקום מחנה הלגיון העשירי בעיר, ובאחת הסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא כמה שנים מאוחר יותר. כמו כן נותן חיזוק לקיומה של הקמת העיר איליה קפיטולינה. למעשה הכתובת נחשפה שהיא במצב מצויין גם לאחר 2000 שנה שהיתה חבויה היטב. 

לאחר פרסום ממצאי החפירה, הכתובת המדוברת תשומר ותוצג בפני הציבור. 

בהקשר לאירועי מרד בר כוכבא, אלו מיוחסים על פי המקורות לתקופת שלטונו של הקיסר הדריאנוס, זה מוזכר בתולדות העם היהודי כמי שגזר גזרות שמד על היהודים, אשר זכו במקורות לכינוי "גזרות הדריאנוס". 

על תולדות מרד בר כוכבא ידוע בין היתר מתוך דבריו של ההיסטוריון הרומי בן התקופה המדוברת – קסיוס דיו, בכתביו תיאר כי הקיסר הדריאנוס ביקר בעיר ירושלים בין השנים 129/130 לספירה הנוצרית במסגרת מסעותיו הרבים במזרח האימפריה. מסעותיו אלו מתועדים היטב גם במטבעות שהונפקו לכבוד האירוע, בכתובות שכאלה כפי שנמצאו אשר סותתו לקראת בואו לערים שונות. כפי שנראה בוצע כך גם לירושלים. 

תמונת הכתובת הלטינית - צילום: יולי שוורץ
תמונת הכתובת הלטינית – צילום: יולי שוורץ

השלמת שני חלקי הכתובת לאחד, מעלה סיטואציה כי מדובר בכתובת גדולה ומרשימה במיוחד. לדברי ד"ר אבנר, ייתכן כי הכתובת עצמה נקבעה בראש של שער הנצחה שעמד חופשי בגבול העיר מצפון , לדוגמא כמו שער טיטוס שברומא. 

גורלה של ירושלים לאחר חורבן בית שני (שנת 70 לספירה הנוצרית) ולפני מרד בר כוכבא (132/136 לספירה הנוצרית) הוא מסוגיות המפתח בהיסטוריה של העיר וכל הקשור לקשר העם היהודי אליה. 

ממחברים קדומים ומכתובות על גבי מטבעות ידוע כי העיר החדשה שנוסדה על ידי הקיסר הדריאנוס קיבלה מעמד של "קולוניה" למעשה כינוי לעיר שאזרחיה ואלוהיה רומיים. שמה שונה לשם קולוניה איליה קפיטולינה. שם זה כולא בתוכו את שם הקיסר שבכתובת, כאשר שמו המלא הינו פובליוסאאליוסהדריאנוס ואת משפחת האלים הראשית של רומא. 

אין ספק כי גילויה של כתובת זו יתרום רבות לשאלת רבת השנים אודות הסיבות שהובילו לפרוץ מרד בר כוכבא. האם בנייתה של איליה קפיטולינה וייסוד המקדש האלילי באתרו של המקדש היהודי שבהר הבית היו הסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא? או שמא לחילופין היו אלה דווקא תוצאותיו של המרד – פעולות ענישה של הדריאנוס כנגד מי שמרד בשלטונו. 

 

כתבה מערוץ 1 – מבט על הממצא המדהים:

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.