עבודות שימור הכתובת באתר. צילום: ראלב אבו דיאב

"רק אלוהים עוזר לנחלה היפה של האדון אדיוס – אמן…"

פסיפס מרשים הנושא את הברכה הכתובה בכותרת הכתבה נחשף בחפירות ארכאולוגיות באזור השרון. הכתובת זוהתה כחלק מנחלה של שומרוני בעל מעמד גבוה שחי במקום ותוארכה כבת 1600 שנה. 

כתב: אפי אליאן | צילומים: יצחק מרמלשטיין , ראלב אבו דיאב
                       | וידאו: יצחק מרמלשטיין , רשות העתיקות

עבודות שימור הכתובת באתר. צילום: ראלב אבו דיאב
עבודות שימור הכתובת באתר. צילום: ראלב אבו דיאב

וידאו

הגת שנחשפה הינה השניה המוכרת עד כה בארצנו, בגת שנחשפה לאחרונה ביישוב צור נתן שבשרון, מצוי פסיפס עם כתובת ברכה המזוהה כמשויכת לשומרונים. את החפירות במקום מבצעת רשות העתיקות כחלק מהקמת שכונה חדשה ביישוב אשר ביוזמתה של רשות מקרקעי ישראל. 

תמונות אויריות של הכתובת וגת היין המשוכללת. צילום: יצחק מרמלשטיין
תמונות אויריות של הכתובת וגת היין המשוכללת. צילום: יצחק מרמלשטיין

"רק אלוהים עוזר לנחלה היפה של האדון אדיוס-אמן…" כך נכתב בכתובת הפסיפס המיוחדת שנחשפה לאחרונה בחפירות ארכאולוגיות אשר מבצעת רשות העתיקות במהלך החודשים האחרונים. הכתובת שנחשפה, תוארכה כבת 1600 שנה ונחשבת השניה מסוגה שנתגלתה עד כה בארץ ישראל.

את הכתובת הכתובה בשפה היוונית פענחה ותרגמה פרופסור לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הכתובת הייחודית המתוארכת לראשית המאה החמישית לספירה הנוצרית, תקופה אשר בה ידוע כי הגיע היישוב השומרוני לשיא גודלו ועצמתו באזור השרון. 

עבודות שימור הכתובת באתר. צילום: ראלב אבו דיאב
עבודות שימור הכתובת באתר. צילום: ראלב אבו דיאב

בשיחה עם ד"ר חגית טורגה – מנהלת החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מספרת על הכתובת: 

הכתובת התגלתה בתוך גת מרשימה אשר שימשה את בעליה לייצור יין. גת זו היתה ככל הנראה חלק מנחלה חקלאית של אדם אמיד ומכובד בשם אדיוס.  הגת המדוברת אשר נחשפה לאחרונה היא השניה מסוגה בארץ אשר בה התגלה פסיפס הנושא כתובת ברכה המזוהה עם השומרונים. הגת הקודמת אגב , התגלתה גם כן באזור השרון במתחם העתיקות אפולוניה שבהרצליה. 

תמונות אויריות של הכתובת וגת היין המשוכללת. צילום: יצחק מרמלשטיין
תמונות אויריות של הכתובת וגת היין המשוכללת. צילום: יצחק מרמלשטיין

בסמוך לגת בצור נתן איתרו הארכיאולוגים מחצבות אבנים אשר בהן נחצבו מעין חורים לגידול גפנים. אלו ככל הנראה היו חלק מנחלתו של האדון אדיוס. 

"אדון הוא תואר שניתן לבכירים בקהילה, כשמו הוא מעיד על מעמדו החברתי הגבוה של בעלי הנחלה החקלאית, גם מיקומה של הגת אשר קרוב לראש התל של צור נתן, בו נתגלו בעבר גם שרידי בית כנסת שומרוני, מעיד על מעמדו הגבוה של אותו אדיוס"- כך אומרת טורגה. 

בית הכנסת שבראש התל

בחפירות ארכאולוגיות אשר נערכו בעבר בראש התל הסמוך לצור נתן נחשפו שרידיו של בית כנסת שומרוני, אשר על שרידיו הוקמה כנסיה במהלך המאה השישית לספירה הנוצרית. בסמוך לשרידים אלו התגלה גם מתחם אשר בו שולבו חדרים גדולים אשר שימשו לתעשיית שמן , יין ואף חיטה. יצוין כי באחד מהחדרים שנתגלו נמצאו אף אבני ריחיים של חמור אשר שימשו ככל הנראה לטחינת הקמח. הבונוס שנחשף על אותם ריחיים עתיקים הינה חריטה של מנורה בעלת שבעה קנים.

עבודות שימור הכתובת באתר. צילום: ראלב אבו דיאב
עבודות שימור הכתובת באתר. צילום: ראלב אבו דיאב

על השומרונים

כתובת הברכה בגת מצטרפת לכמות אדירה של עדויות על היישוב השומרוני הנרחב שהתקיים למשך שנים בדרום השרון בתקופה לפני כ-1600 שנה. הכתובת החדשה מרעננת את העדויות ואף מוסיפה מידע על חייהם של השומרונים בתקופה הביזנטית. 

השומרונים הובאו לארץ כחלק מההגליות של מלכי אשור וראשית ההתיישבות באזור הר גריזים וסביבתו. לאורך שנות קיומם התרבו השומרונים ואף הרחיבו את גבולות יישוביהם גם לאזור דרום השרון, זאת תוך שמירה על המסורת והמנהגים הייחודיים להם. 

במהלך התקופה הביזנטית מרדו השומרונים בשלטון המקורי מתוך רצון לשמר את זהותם. לאחר מרידות אלה, הצטמצמה משמעותית אוכלוסייתם והיא התמקדה בעיקר באזור הר גריזים. עד היום קיימת קהילה שומרונית בהר גריזים ובעיר חולון. 

עדיאל שמרון מנהל רשות מקרקעי ישראל בתגובה לממצאים: רשות מקרקעי ישראל פועלת למען עתיד טוב יותר של מגורים אבור אזרחי ישראל ובה בעת מחויבת לעברה ההיסטורי של ארץ ישראל ולשימור הערכים הארכיאולוגים.

הפסיפס שנחשף במקום בעל הכתובת היוונית הועבר למעבדות רשות העתיקות לצורך שימור ומחקר. 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.