חותם המנזר של סבאס הקדוש נמצא בחפירות בירושלים

במהלך חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בשכונת בית וגן שבירושלים , נמצא חותם כבן 800 שנה אשר הוטבע על ידי המנזר של סבאס הקדוש. החוקרים משערים כי בית החווה שנחפר היה שייך ככל הנראה למנזר בתקופה הצלבנית.

מבט מגובה על שטח חפירות ההצלה בבית וגן ירושלים - צילום: חברת  Skyview, באדיבות רשות העתיקות
מבט מגובה על שטח חפירות ההצלה בבית וגן ירושלים – צילום: חברת Skyview, באדיבות רשות העתיקות

במהלך חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בקיץ 2012, נחשפו שרידי בית חווה באתר המזוהה בשם "חורבת מיזמיל". שרידי החווה תוארכו לתקופה הביזנטית ואף שרידים מאוחרים יותר שנתגלו מעליו מהתקופה הצלבנית ואף התקומה הממלוכית.

החותם שאותר, אמנם נחשף רק לפני כשנה וחצי , אך רק לאחרונה בעקבות חקירה ארוכה ועמוקה של החומרים מהחפירה, זוהה כחותם ייחודי ונדיר שהוטבע על ידי הלוורה – מנזר המתבודדים של סבאס הקדוש.

החותם – או בשמו הנוסף "הבולה" , היה מבצע חתימה באמצעות שעווה או חומר דומה שהיה אוטם את המכתב שנשלח על ידי בעליו. החותם היה מעין הוכחה ואישור לפתיחה בלעדית של הנמען.

פרטי החותם נשתמרו היטב ואף ניתן להבחין בקלות בדמות בצידו האחורי ובצידו השני  כתב ביוונית.  מי שחקר את החותם ווידא את שייכותו ל"לוורה – מנזר המתבודדים של סבאס הקדוש" , היו ד"ר רוברט קול מרשות העתיקות ופרופ' ש'ינה קליווד מצרפת.

פני הבולה - הצלמית שזוהתה עליו - צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
פני הבולה – הצלמית שזוהתה עליו – צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, ד"ר יובל ברוך, הציג את הממצא הייחודי לפטריארך היווני-אורתודוקסי תיאופילוס השלישי מירושלים, אשר עמד על חשיבותו לתולדות הנצרות בארץ הקודש וציין את חשיבותו של המחקר הארכאולוגי לעניין זה.

סבאס הקדוש, או בשמו בסורית "מר סבא", היה מהחשובים שבמנהיגיה הבולטים של תנועת הנזירות הנוצרית שהתפתחה בתקופה הביזאנטית במדבר יהודה. הוא בנה כמה מנזרים, וגולת הכותרת של בנייתו הוא מנזר המכונה היום 'מנזר סבאס הקדוש', אשר בתקופה הביזאנטית נקרא "הלאורה הגדולה". במנזר, הממוקם במצוק נחל קידרון, התגוררו כמה מאות נזירים. מדובר במנזר היחיד במדבר יהודה שמעולם לא ניטש, וגם היום מתגוררים בו כעשרה נזירים יוונים, והוא שייך לכנסייה היוונית אורתודוכסית.

סבאס היה מעורב בכל הנעשה בארץ ישראל הביזאנטית, ופעמיים הלך ברגל לקונסטנטינופוליס הבירה, על-מנת לבקש מהקיסר לסייע לאוכלוסיית הארץ.

סבאס הוכרז לאחר מותו כקדוש, ושמו מופיע ברשימת הקדושים הנוצריים.

בחותם, אשר נכתב עליו ביוונית "סבאס הקדוש",  נראית דמותו של סבאס עם זקן, לובש גלימה, כשהוא מחזיק בידו צלב. בצד האחורי של הבולה מופיע טקסט ביוונית: "חותם של ה"לוורה של סבאס הקדוש".

צידו האחורי של הבולה והכיתוב ביוונית - צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
צידו האחורי של הבולה והכיתוב ביוונית – צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

לדברי ד"ר רוברט קול "מנזר מר סבא שיחק תפקיד חשוב בענייניה של ממלכת ירושלים במהלך התקופה הצלבנית, והיו לו יחסים הדוקים עם משפחת המלוכה. למנזר היו נכסים רבים, וייתכן שחווה זו היותה חלק מנכסי המנזר בתקופה הצלבנית.”

לדברי בנימין סטורצ'ן וד"ר בנימין דולינקה, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "מדובר בממצא נדיר ביותר, שכן חותם כזה לא נתגלה עד עתה. בנוסף, החפץ מוסיף מידע היסטורי חשוב, המלמד על סביבתו של האתר בשכונת בית וגן. תיעוד היסטורי על מכירת אדמות למנזר מופיע בארכיון הלטיני של כנסיית הקבר הקדוש בירושלים מהשנים 1163- 1164. שם כתוב בין היתר על בית חווה בשם "טורה" ללא ציון גיאוגרפי. קיימת אפשרות שמדובר באתר זה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.