החדר המרכזי במערכת הקבורה בטבריה

מערת קבורה בת כ-2000 שנה נחשפה בעבודות פיתוח בעיר טבריה

מערכת קבורה מדהימה נחשפה במקרה במהלך עבודות פיתוח שכונה בעיר טבריה. המערכת , מתוארכת לתקופה הרומית (לפני כ-2000 שנה). החוקרים סבורים כי המצאותה תשפוך אור חדש על החיים במקום בתקופתה. 

כתב: אפי אליאן |  צילומים: מיקי פלג , רשות העתיקות

מרכז מערכת הקבורה בטבריה - צילום: מיקי פלג, רשות העתיקות
מרכז מערכת הקבורה בטבריה – צילום: מיקי פלג, רשות העתיקות

וידאו

המערכת שנחשפה הינה מבין המערכות קבורה היחידות שנמצאו עד כה מתקופה זו באזור ונראה שעצם חשיפתה תביא לשפיכת מידע חדש על החיים במקום לפני כ-2000 שנה. 

 

החצר החיצונית של מערכת הקבורה בטבריה - צילום: מיקי פלג, רשות העתיקות
החצר החיצונית של מערכת הקבורה בטבריה – צילום: מיקי פלג, רשות העתיקות

מערכת קבורה מרשימה ומורכבת נחשפה לאחרונה במהלך עבודות פיתוח בעיר טבריה. המערכת – מתוארכת לתקופה הרומית (לפני כ-2000 שנה) נחשפה במהלך עבודות פיתוח לשכונה חדשה בצפון העיר. את העבודות במקום יזמה עיריית טבריה. 

את המערה ראו לראשונה כאשר כלי מכאני כבד פגע בחלק אשר מהווה כפתח המערה. כאשר נחשף הפתח הופסקו העבודות על ידי הקבלן אשר דיווח במיידית לאנשי רשות העתיקות על הממצא. פקח מטעם רשות העתיקות שהגיע למקום נדהם למראה המערה הייחודית. 

חצר מערכת הקבורה בעיר טבריה
חצר מערכת הקבורה בעיר טבריה

המערה החצובה מורכבת ממבואה אשר עוטרה בטיח צבעוני, המבואה מובילה לחדר מרכזי אשר בו חצובים כוכי קבורה וגלוסקמאות חרס ואבן בעלות עיטורים יפייפיים. מחדר המבואה ישנה גישה לחדר נוסף פנימי. בכניסה לכל חדר הותקנו דלתות אבן מעוטרות המפרידות בין החדרים. יצוין כי באחד מחדרי המערה נמצאו על הקירות כתובות בשפה היוונית, הכתובות הללו נבדקו ונמצא כי מציינות את שמות הקבורים במערה. חוקרי רשות העתיקות ביצעו תעתוק של הכתובות היווניות ובהמשך יפורשו על ידם. על פי מראה ראשוני של המערכת ניכר כי המערה נשדדה עוד בתקופה העתיקה.

החדר המרכזי במערכת הקבורה בטבריה
החדר המרכזי במערכת הקבורה בטבריה

בשיחה עם יאיר עמיצור , מפקח נפת גליל מזרחי ברשות העתיקות אומר כי נראה שהמערה שימשה לקבורה של משפחה אשר התגוררה בטבריה או באחת מהעיירות הכפריות הסמוכות לעיר. 

לפני כ-2000 שנה בשנת 18 לספירה הנוצרית, הקים הורדוס אנטיפס (בנו של הורדוס מלך יהודה) את העיר טבריה ולה קרה על שמו של הקיסר טיבריוס. במהלך התקופות השונות , הפכה העיר טבריה לעיר הגדולה ביותר בגליל ואף לאחת הערים הגדולות ביותר בארץ כולה. 

העיר השתרעה מדרום לחמי טבריה ועד למרכז העיר טבריה המודרנית. בתקופה רומית והביזנטית התקיימו בסביבת העיר טבריה מספר יישובים כפריים אשר היו כמעין שכונות משנה של העיר הגדולה. בין הערים היתה גם שכונת משנה בשם "בית מעון" שבו היה ביתו של ריש לקיש, כופרא, באר מזיגא ועוד. 

מבדיקות ראשונית של מערכת הקבורה ניכר כי שימשה משפחה מהעיר טבריה או מאחת העיירות הסמוכות לעיר אשר בחרו להיקבר מצפון לעיר מול ים כנרת. 

הכניסה לחדר המשני במערכת הקבורה בטבריה
הכניסה לחדר המשני במערכת הקבורה בטבריה

עוד מוסיף עמיצור על הממצאים: מערכת הקבורה הינה ממצא מרגש ומעניין, אולי אפילו יחידאי באזור כולו. איכות החציבה במערכת , מורכבותה, העיטורים והכתובות שנמצאו בה מצביעות על שימושה ככל הנראה לקבורת משפחה אמידה אשר התגוררה באזור בתקופה הרומית. 

אחת מהגלוסקמאות חרס שנמצאו במערכת הקבורה בטבריה
אחת מהגלוסקמאות חרס שנמצאו במערכת הקבורה בטבריה

באשר לעתיד מערכת הקבורה הייחודית , ראש עיריית טבריה – יוסי בן דוד מוסר כי יחד עם משרד הבינוי והשיכון ורשות העתיקות נפעל לשימור המקום המדהים הזה ואף לבצע שינוי בתכנון השכונה על מנת שהתגלית תוכל להשמר. 

פתח המערה נחסם על מנת לשמור על המערה. בהמשך היא תיחקר על ידי מומחי רשות העתיקות. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.