צילום אוירי -ברקע משמאל: הגן הטכנולוגי . צילום: גריפין צילום אוירי

שרידי קרפדות נתגלו במערות קבורה בנות 4000 שנה בירושלים

מדוע הונחו קרפדות בקנקן בתוך קבר כבן 4000 שנה בירושלים? את שאלה זו מנסים לפענח כעת חוקרי רשות העתיקות לאחר חשיפת קברים בסמוך לגן החיות התנכ"י שבירושלים

כתב: אפי אליאן | סטילס: זוהר תורג'מן יפה, שועה קיסילביץ, קלרה עמית 
צילומי גובה: גריפין צילום אוירי | וידאו: זוהר תורג'מן יפה

 

ארכיאולוג רשות העתיקות דוד תנעמי משתחל לפתח הקבר הצרומוציא החוצה קנקן. צילום: שועה קיסילביץ
ארכיאולוג רשות העתיקות דוד תנעמי משתחל לפתח הקבר הצר ומוציא החוצה קנקן. צילום: שועה קיסילביץ

וידאו

מדוע הונחו קרפדות בקנקן שהונח בקבר כבן 4000 שנה? זו שאלה שנשאלת כעת אצל חוקרי רשות העתיקות בעת חשיפת ממצאים באתר קבורה גדול בירושלים. החפירה במקום החלה אמנם כבר בשנת 2014 אך לאחרונה נחשפו כלים וכדים עתיקים בתוך מספר קברים עתיקים במקום אשר נאטמו כבר לפני כ-4000 שנה. 

הקנקן ובו שרידי הקרפדות. צילום: זוהר תורג'מן-יפה
הקנקן ובו שרידי הקרפדות. צילום: זוהר תורג'מן-יפה

את השרידים בדקו לאחר מחקר חדש , בו בדקו את הממצאים מתוך כלים שהונחו בתוך הקבר העתיק. השרידים נבדקו בשיטות מדעיות מתקדמות, זאת בתוך שיתוף פעולה בין מספר מוסדות אקדמאים שונים. את המחקר הובילו שועה קיסילביץ וזוהר תורג'מן יפה מרשות העתיקות בשיתוף עם ד"ר דפנה לנגוט מהמכון לארכאולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטינהרדט שבאוניברסיטת תל אביב. עוד היו שותפים – ד"ר ליאור וייסברוד ממכון זינמן שבאוניברסיטת חיפה, ד"ר דוד אילן – ראש המכון למקרא ולעתיקות ע"ש נלסון קליק מההיברו יוניון קולג' ונתן בן ארי מרשות העתיקות. 

הממצאים שנתגלו בכדים ובכלים כללו בעיקר עצמות קרפדות, ואף שרידים ועדויות לגידול של תמרים והדסים בסביבה. 

ארכיאולוג רשות העתיקות דוד תנעמי משתחל לפתח הקבר הצר ומוציא החוצה קנקן. צילום: שועה קיסילביץ
ארכיאולוג רשות העתיקות דוד תנעמי משתחל לפתח הקבר הצר ומוציא החוצה קנקן. צילום: שועה קיסילביץ
ארכיאולוג רשות העתיקות דוד תנעמי משתחל לפתח הקבר הצר ומוציא החוצה קנקן. צילום: שועה קיסילביץ
ארכיאולוג רשות העתיקות דוד תנעמי משתחל לפתח הקבר הצר ומוציא החוצה קנקן. צילום: שועה קיסילביץ

שועה קסילביץ וזוהר תורג'מן מנהלות החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מספרות כי אכן נחל רפאים באזור זה היה כר פורה להתיישבות בכל התקופות, ובפרט בתקופה הכנענית. בשנים האחרונות נחשפו בסביבה מספר ישובים בעת שביצעו חפירות, נמצאו גם שרידי שני מקדשים ואף מספר בתי קברות אשר מהווים כצוהר לחיי האוכלוסיה המקומית בתקופה זו. החפירה הנוכחית, בזכות שימוש בכלי מחקר מתקדמים מאפשרת לנו להיחשף למורכבות טקסי הקבורה שהתקיימו כאן. עוד מוסיפים כי עבור ארכאולוג מציאת קברים מסוג זה אשר נאטמו במכוון כבר בעת העתיקה – היא אוצר שלא יסולא בפז. בעת מציאת קבר שכזה מהווים כקפסולה של הזמן ומאפשרת לפגוש את הדברים כמעט כפי שהושארו. בתקופה זו היה נהוג לקבור את הנפטר יחד עם מנחות שהיוו מעין "ערכת קבורה" אשר על פי האמונה שימשה את הנפטרים במעבר לעולם הבא. כאשר הסרנו את אבן הגולל שסתמה את פתח הקבר, התרגשנו לגלות קנקנים וקערות שלמות. באחד הקנקנים גילינו להפתעתנו ערימה של עצמות קטנות. 

כלים שלמים שהונחו בקבר כמנחות קבורה. לפי האמונה, שימשו את הנפטרים במעבר לעולם הבא. צילום: קלרה עמית
כלים שלמים שהונחו בקבר כמנחות קבורה. לפי האמונה, שימשו את הנפטרים במעבר לעולם הבא. צילום: קלרה עמית
כלים שלמים שהונחו בקבר כמנחות קבורה. לפי האמונה, שימשו את הנפטרים במעבר לעולם הבא. צילום: קלרה עמית
כלים שלמים שהונחו בקבר כמנחות קבורה. לפי האמונה, שימשו את הנפטרים במעבר לעולם הבא. צילום: קלרה עמית

בעת חקירת העצמות בידי ד"ר ליאור וייסברוד מאוניברסיטת חיפה נמצא כי מדובר בעצמות של לפחות תשע קרפדות. החלק המעניין בתחקיר הינו שכל הקרפדות נמצאו ללא ראשן – משמעו הראש נערף. 

ממצא נוסף שעלה מניתוח המשקעים שנאספו מכלי החרס ונבדקו ברמת מיקרוסקופ, שזמן קצר לפני הטמנתם בקבר , היו הכלים חשופים לצמחים שונים ובניהם עצי תמר מצוי ושיחי הדס. עובדה זו מעניינת משום שזהו לא בית גידולם הטבעי של צמחים אלו וניכר כי נשתלו בו במיוחד. את הבדיקה ביצעה ד"ר דפנה לנגוט מאוניברסיטת תל אביב אשר הוסיפה על התמר שהיה מסמל בתקופה זו פריון והתחדשות. לדעת החוקרים יתכן אף שהגידולים הללו היו חלק ממאמץ שעשו הקדמונים לגדל את העצים בסביבה הלא טבעית שלהם. לדעת החוקרים ייתכן אף שהגידולים אלו היו חלק מבוסתן שניטע באיזור ובו התקיימו טקסי הקבורה, אשר במהלכם הונחו מנכות אוכל וחפצים לנפטר. בין מנחות אלו – מעריכים החוקרים , היה גם קנקן הקרפדות ערופות הראש. 

ארכיאולוג רשות העתיקות אלכס ויגמן מציג קערה שהוצאה מהקבר העתיק. צילום: שועה קיסילביץ
ארכיאולוג רשות העתיקות אלכס ויגמן מציג קערה שהוצאה מהקבר העתיק. צילום: שועה קיסילביץ

את הפריטים והממצאים של המחקר החדש , יהיה ניתן לראות במהלך כנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" אשר יהיה פתוח לציבור הרחב באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

צילום אוירי של אזור החפירה- מבט לכיוון עין יעל. צילום: גריפין צילום אוירי
צילום אוירי של אזור החפירה- מבט לכיוון עין יעל. צילום: גריפין צילום אוירי
צילום אוירי -ברקע משמאל: הגן הטכנולוגי . צילום: גריפין צילום אוירי
צילום אוירי -ברקע משמאל: הגן הטכנולוגי . צילום: גריפין צילום אוירי
צילום אוירי -ברקע משמאל: הגן הטכנולוגי . צילום: גריפין צילום אוירי
צילום אוירי -ברקע משמאל: הגן הטכנולוגי . צילום: גריפין צילום אוירי

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.