כתובות קבורה של רבנים בנות 1700 שנה נחשפו במושב ציפורי

כתובות קבורה עתיקות , כבנות 1700 שנה נחשפו במושב ציפורי. הערכת החוקרים כי מדובר גכתובות קבורה של רבנים מהתקופה המדוברת.

כתב: אפי אליאן | צילומים: מיקי פלג 

ניקוי אחת הכתובות בארמית - צילום: מיקי פלג
ניקוי אחת הכתובות בארמית – צילום: מיקי פלג

כתובות קבורה עתיקות , כבנות 1700 שנה נחשפו לאחרונה במהלך מבצע חשיפה אשר התקיים בשיתוף פעולה של חוקרי מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית מהמכללה האקדמית כנרת ורשות העתיקות. 

המבצע החל הודות למידע שהגיע מאחד תושבי המושב ציפורי בשל גילוי שרידים ומשם חשיפת שלושת הכתובות העתיקות. 

שלושת כתובות הקבורה העתיקות , תוארכו כבנות 1700 שנה וזוהו כי נכתבו בארמית ויוונית. אלו כאמור נחשפו לאחרונה במושב ציפורי שבצפון הארץ 

בשתי הכתובות הקבורה בארמית , נזכרים שמותיהם של מי שמכונים "רבנים" ששמותיהם טרם פוענחו, שלושתם נקברו בבית הקברות המערבי של ציפורי. 

. אהרוני אמיתי ליד הכתובות שנחשפו - צילום: מיקי פלג
. אהרוני אמיתי ליד הכתובות שנחשפו – צילום: מיקי פלג

בשיחה עם ד"ר מוטי אביעם , ממכון כנרת לארכיאלוגיה גלילית מספר אביעם כי חשיבות כתובות הקבורה היא בכך שהן נשקפות את חיי היום יום של יהודי ציפורי, ואת עולמם התרבותי לפני 1700 שנה. במחקר מתלבטים באשר למשמעו של המונח "רבי" בתופה בה שהה רבי יהודה הנשיא בציפורי יחד עם ה- "תנאים" ולאחריו ה- "אמוריים" – אותן חבורות גדולות של חכמים בבתי המדרש של העיר. 

אחת ההפתעות שנתגלו בכתובות שנחשפו , היא שאחד הנקברים מכונה "הטברייני" , זהו כבר המקרה השני של נקבר מטבריה בבית הקברות של ציפורי. לא מן הנמנע שיהודים מחלקים שונים בגליל , הגיעו להקבר בציפורי דווקא , זאת משום פעילותו הענפה של רבי יהודה הנשיא ביישוב.

כמו כן הועלתה אפשרות נוספת , שהאיש עבר להתגורר ביישוב ציפורי ושם הלך לעולמו , אך ביקש מיוזמתו להיזכר כ"איש טבריה".

בכתובת השניה , מופיע לראשונה במחקר כתובות ציפורי המונח "לעולם" שמוכר מכתובות הקבורה בבית שערים ובמקומות אחרים, והכוונה שמקום קברותו יישאר שלו לעד, מבלי שמישהו יגזול את מקומו. שתי הכתובות מסתיימות בברכה העברית "שלום"

בכתובת השלישית , הכתובה ביוונית , נזכר השם "יוסיי" שהיה מאוד מקובל בקרב יהודים בארץ ובתפוצות.

חשיפת הכתובות בציפורי - צילום: מיקי פלג
חשיפת הכתובות בציפורי – צילום: מיקי פלג

עד כה נחקרו ותועדו במחקר ציפורי 17 כתובות קבורה, רובן בארמית שהיתה למעשה שפת היום יום של יהודי ארץ ישראל בתקופה זו. עם זאת , כתובות הקבורה שנמצאו בעיר טבריה  – הבירה המשנית של הגליל , נכתבו ברובן ביוונית. בכתובות אלו נזכרים כמה מאנשי ציפורי הקדומים, אשר בניהם שמות של רבנים ולעיתים אף שמות של מקצועות בהם עסקו. השפה הארמית היתה שפת היום-יום של יהודי תקופת המשנה והתלמוד. חלקם דיברו גם יוונית ואף כתבו שפה זאת , משום כך קיימות כתובות הקבורה בשפה זו.

קצת על ציפוריד"רדדדד

ציפורי היתה הבירה הגלילית הראשונה בימי מלכות בית חשמונאי , העיר שימשה כבירה עד לייסודה של העיר טבריה , במאה ה-1 לספירה. העיר שמשה מרכז חשוב גם בהמשך, כאשר חי בה רבי יהודה הנשיא שהיה עורך וחותם המשנה.

אופן החיים הסדיר בעיר היה בסגנון חיים יהודיים עשירים ומגוונים, זאת על פי העולה משפע המקוואות שהתגלו עד כה בחפירות השונות. בתוך כך אף חדרה לציפורי התרבות הרומית, זאת על פי שרידים המעידים על עיצובה העירוני. לדוגמא: רחובות מרוצפים, עמודים לאורך הרחוב הראשי ואף מבנה תאטרון ובתי מרחץ מפוארים. עושר הכתובות שנחשף מבתי הקברות של העיר מעיד על העוצמה היהודית ועל האליטה החברתית של העיר בשלהי התקופה הרומית.

הכתובת ביוונית - צילום: מיקי פלג
הכתובת ביוונית – צילום: מיקי פלג

באשר להמשך חקירת הכתובות:

הכתובות יימשיכו להיחקר על ידי צוות חוקרים בהשתתפות ד"ר מוטי אביעם , אהרוני אמיתי וההיסטוריון ד"ר יעקב אשכנזי ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית , בשיתוף עם מיקי פלג – מפקח נפת גליל תחתון ברשות העתיקות. פעילות משותפת זו תוליד קרוב לוודאי גם ממצאים וגילויים חדשים.

בהמשך צפויים ברשות העתיקות ומכללת כנרת להציג את הכתובות לקהל הרחב.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.