תמונות המטמון. צילום: ליאת נדב-זיו

דמי חנוכה היסטוריים נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בעיר יבנה

מטמון מטבעות מזהב התגלה בחפירות ארכיאולוגיות בעיר יבנה. המטמון הקטן תוארך כבן כ-1200 שנה (התקופה האסלאמית הקדומה) וכולל שבעה מטבעות שנמצאו בתוך פח חרס קטן. 

כתב: אפי אליאן | צילומים: ליאת נדב-זיו, עמיחי תמיר, עידן יוניש, גלית טל

תמונות המטמון. צילום: ליאת נדב-זיו
תמונות המטמון. צילום: ליאת נדב-זיו

המטמון שנחשף מתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה, כמו כן כולל שבעה מטבעות אשר נמצאו בתוך פך חרס קטן. הארכיאולוגים באתר החפירה מציינים כי ייתכן שזו היתה קופתו האישית של קדר. החפירה במקום מתקיימת לשם הקמת שכונה חדשה בעיר יבנה ומנוהלת ביוזמת רשות מקרקעי ישראל. 

"דמי חנוכה" נמצאו במהלך סוף השבוע האחרון בחפירות ארכאולוגיות המתקיימות בעיר יבנה. החפירות במקום הינן "חפירות בדיקה" של רשות העתיקות במסגרת פרויקט גדול להקמת שכונת מגורים במקום. את הפרויקט יוזמת רשות מקרקעי ישראל.
תמונה אווירית של החפירה. צילום: עידן יוניש

תמונה אווירית של החפירה. צילום: עידן יוניש

הארכיאולוגים החופרים במקום הופתעו לגלות פכית שבורה (פך חרס קטן) אשר בתוכו הסתתרו מטבעות זהב. המטבעות שנמצאו תוארכו על ידי המומחים כמטבעות מהתקופה האסלאמית הקדומה. (המאה ה-9 לספירה הנוצרית) בחפירה שבמקום נחשף אזור תעשיה גדול אשר היה פעיל ככל הנראה לאורך מאות שנים. החוקרים אשר בוחנים את האוצר הקטן סבורים שהמטמון היה חלק מקופתו של קדר שעבד במקום. 

תמונות המטמון. צילום: ליאת נדב-זיו
תמונות המטמון. צילום: ליאת נדב-זיו

ליאת נדב-זיו – מנהלת החפירה במקום יחד עם ד"ר אלי הדד מרשות העתיקות מספרת: "הייתי במכולה לתיעוד ממצאים ולפתח שמעתי צעקות…" , יצאתי החוצה והבחנתי במארק מולקנדוב שהינו ארכאולוג ותיק ברשות העתיקות רץ לכיוון המחנה בהתרגשות רבה. כולנו מיהרנו אחריו למקום והופתענו לקיומו של המטמון הקטן. 

בבדיקה ראשונית שביצע ד"ר רוברט קול – מומחה למטבעות ברשות העתיקות נמצא כי המטמון מתוארך לתחילתה של תקופת החליפות העבאסית (המאה ה-9 לספירה הנוצרית). בין המטבעות שנמצאו נראה כם דינר זהב של החליף הארון א-רשיד (שנים 786 – 809 לספירה הנוצרית) אשר היה מוכר בסיפורי אלף לילה ולילה. 

תמונות המטמון. צילום: ליאת נדב-זיו
תמונות המטמון. צילום: ליאת נדב-זיו

על המטבעות מספר ד"ר רוברט קול: המטמון מכיל מטבעות שאנחנו רואים לעתים רחוקות כאן בישראל, מדובר בדינרי זהב של שושלת האגלבים – שליטים מקומיים מטעם החליפים העבאסים בבגדד, אשר שלטו בצפון אפריקה. ניתן לומר שזו מתנת חנוכה עבורנו – כך מסכם קול. 

על החפירה

החפירה אשר מתקיימת מדרום מזרח לתל-יבנה חשפה גם ממצאים נושפים, לדוגמה נחשף שדה כבשנים בהיקף יוצא דופן אשר תוארך לסוף התקופה הביזנטית והאיסלמית הקדומה. (מאות 7-9 לספירה הנוצרית). בכבשנים כאלו שנחשפו היו מייצרים (צורפים) באש: קנקנים, סירי בישול ואף קערות, משם יצאו ככל הנראה למסחר בשלל מקומות. 

מטמון הזהב התגלה בתוך פכית קטנה ליד פתחו של אחד הכבשנים והארכיאולוגים סבורים כי ייתכן שהמטבעות הללו שימשו כתשלום לקדר אשר אכסן אותם בפכית – קופתו האישית. 

ליאת נדב-זיו ומארק מולקנדוב מרשות העתיקות עם המטמון. צילום: עמיחי תמיר
ליאת נדב-זיו ומארק מולקנדוב מרשות העתיקות עם המטמון. צילום: עמיחי תמיר

בחלק נוסף של האתר הארכאולוגי ביבנה נחשפו גם שרידיו של מתקן תעשייתי רחב ידיים מהתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפני הספירה הנוצרית). האתר שימש ככל הנראה לייצור יין. ד"ר הדד מספר: בבדיקות ראשוניות שביצעו במקום התגלו שרידים של גרעיני אבנים קדומים בתוך תאי המתקן. גודלם של התאים והכמות הרבה שלהן בו מעידים על ייצור יין בקנה מידה מסחרי, הרבה מעבר לתצרוכת המקומית של תושבי העיר יבנה העתיקה. 

בורות שאליהם נאסף היין מהתקופה הפרסית
בורות שאליהם נאסף היין מהתקופה הפרסית
תמונות המטמון. צילום: ליאת נדב-זיו
תמונות המטמון. צילום: ליאת נדב-זיו

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.