תעלומה בעיר דוד: האם נחשפה בימת פודיום בת 2000 שנה?

במהלך חפירות ארכאולוגיות שמתנהלות בימים אלו בעיר דוד , עולה השאלה האם גרם המדרגות בעל צורת פירמידה הינה בימית פודיום (עמדת כרוז).

כתב: אפי אליאן | צילומים: שי הלוי , קלרה עמית

המבנה המדורג מתקופת בית שני. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות
המבנה המדורג מתקופת בית שני. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

במהלך הימים האחרונים מתקיימת חפירה ארכאולוגית מטעם רשות העתיקות בגן הלאומי סובב חומות ירושלים בעיר דוד, בשיתוף רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד. בחפירות אלו נחשף ממצא מסקרן: גרם מדרגות מרשים בעל צורת פירמידה אשר נבנה מאבני גזית גדולות. 

מבנה זה ממוקם בצידו של רחוב מתקופת בית שני , אשר ככל הנראה שימש את עולי הרגל בדרכם מבריכת השילוח אל בית המקדש. הרחוב המדובר – אשר חלק ממנו כבר נחשף בעבר, נשתמר בצורה מרשימה ונבנה מלוחות אבן עצומים וככל הנראה עובר מעל תעלת הניקוז העתיקה , אשר ניקזה את מיני הגשמים לפני כ-2000 שנה ונחפרה במלואה לפני מספר שנים. 

הרחוב האמור נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-1 לספירה הנוצרית והיה אחד ממפעלי הבנייה הגדולים ביותר שנבנו בירושלים בתקופת בית שני. למרגלות גרם המדרגות נתגלו עשרות כלי חרס שלמים, כלי אבן וכלי זכוכית. 

.ג'ו עוזיאל, מנהל שותף בחפירת רשות העתיקות, יושב על המבנה המדורג. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות
.ג'ו עוזיאל, מנהל שותף בחפירת רשות העתיקות, יושב על המבנה המדורג. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

בשיחה עם הארכאולוגים נחשון זנטון וד"ר ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה במקום מטעם רשות העתיקות מספרים השניים כי המבנה המדורג שנחשף הינו ייחודי , טרם נמצא כדוגמתו בחפירות הרבות שבוצעו עד כה בירושלים, ולמיטב ידיעתנו  – אף מחוצה לה. מסיבה זו קשה לקבוע בוודאות למה שימש באמת. 

המובנה מוקם לאורך רחוב באיזור הצופה והנצפה ממרחק על ידי העוברים והשבעים ובהמשך דרכם אף חלפו לצידו בדרכם למקדש. להערכתנו המבנה שימש כבמת כרוז מפוארת שמשכה את תשומת לב הקהל שעבר ברחוב המרכזי של העיר. 

מעניין מאוד לדעת מה נאמר במקום זה לפני כ-2000 שנה. האם נמסרו כאן הודעות מטעם השלטון? אולי החדשות ורכילות עסיסית? או לחלופין – תוחכות ושיעורי רחוב – לצערנו איננו יודעים.

זוג הארכאולוגים הבריטים – בליס ודיקי שגילו חלק קטן ממבנה זה לפני כ-100 שנה, טעו לחשוב כי מדובר במדרגות כניסה לבית שחרב, הם בוודאי היו נרגשים לשוב היום ולראותו שלם. 

מטבע מימי המרד הגדול ברומאים שנמצא בשכבת החורבן שכיסתה את הרחוב. צילום: קלרה עמית
מטבע מימי המרד הגדול ברומאים שנמצא בשכבת החורבן שכיסתה את הרחוב. צילום: קלרה עמית
מטבע מימי המרד הגדול ברומאים שנמצא בשכבת החורבן שכיסתה את הרחוב. צילום: קלרה עמית
מטבע מימי המרד הגדול ברומאים שנמצא בשכבת החורבן שכיסתה את הרחוב. צילום: קלרה עמית

ממקורות חז"ל אנו למדים על כך שבתקופת בית שני התקיימו "אבנים" ששימשו לצרכי הציבור, לדוגמא: מקור אחד מציין את אבן המקח בזיקה לרחוב. "לא יימכו ממכרת עבד, שלא ימכרם בסמטא ויעמידם על אבן המקח" (ספרא בהר ו') , במשנה ובגמרא מציינים את אבן הטוען כמקום שהיה בירושלים בתקופת בית השני "תנו רבנן, אבן טוען היתה בירושלים כל מי שאבדה לו אבידה שיפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה נפנה לשם. זה עומד ומכריז ונותן סימנין ונוטלה. וזו שהיא משנינו צאו וראו אם נמחת האבן הטוען (בבא מציעא כח : ב)

בכנס מחקרי עיר דוד שיהיה פתוח לציבור ביום חמישי הקרוב ה-3/9/2015 , יציגו זנטון ועוזיאל את ממצאי החפירה ופרשנויות שונות למהותו של הפודיום. לדבריהם – לאור העדר מקבילה ארכאולוגית למבנה המדורג, נראה כי גרם המדרגות נשאר עדיין בגדר תעלומה. בהחלט אפשרי כי מקורות חז"ל מוסרים מידע רב ערך אודות מבנים כדוגמתו. אם כי לפי שעה אין הוכחה ברורה. 

פרטים נוספים על הכנס ניתן לראות באתר האינטרנט של עיר דוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.