בית חווה מרשים נחשף במהלך חפירות ארכאולוגיות בראש העין.
מבנה החווה , כבן 2800 נחשף במקרה במהלך הרחבת שטחי העיר ראש העין וגם בונוס קטן וייחודי – מטבע כסף נדיר
כתב: אפי אליאן | צילום: רוברט קול , רשות העתיקות, צילום אוירי SKYVIEW.
במהלך השבועות האחרונים ביצעה רשות העתיקות חפירות ארכאולוגיות באתרים מסויימים בעיר ראש העין, זאת במסגרת הרחבת שטחי הפעילות של העיר. בשבועות האחרונים במהלך חפירות אלו , נחשפו שרידי בית חווה מרשים שתוארך לפי ממצאים במקום לתקופת הכיבוש האשורי (המאה ה-8 לפני הספירה הנוצרית) , דהיינו מבנה כבן 2800 שנה.
בית החווה שנחשף , כלל 23 חדרים ומתפרס על שטח המונה 30 מטר אורך ו40 מטר רוחב ונבנה בעיקר בתקופת המאה השמינית לפני הספירה הנוצרית. החוקרים שביצעו את החפירות במקום במסגרת רשות העתיקות ומשרד הבינוי ציינו כי בתי חווה כאלו היו נפוצים בתקופתם ושימשו מעין יישובים קטנים בהם תושביהם לקחו חלק בעיבוד התוצרת החקלאית ופיתוח החווה.
בסמוך לאתר בו נחשף בית החווה נחשפו עד כה גתות רבות אשר מעידות כי במקום תעשיית היין היתה מבין ענפי החקלאות המקובלים והעיקריים בסביבה. על פי הממצאים במקום סוברים החוקרים כי החווה שימשה לאכסון תבעה ומלמדת אותנו כי התושבים שהתגוררו במקום עסקו גם בגידולי דגן.
בשיחה עם עמית שדמן , מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות מסופר כי המבנה היה בפעילות גם בתקופה הפרסית – המכונה גם תקופת שיבת ציון (המאה השישית לפני הספירה הנוצרית), ואף בתקופה ההלניסטית. תקופה זו החלה את דרכה כאשר הגיע ארצה אלכסנדר מוקדון שהיה מבין המצביאים הדגולים ביותר בהיסטוריה של העולם הקדום. עם נצחונו של מוקדון על הצבא הפרסי בשנת 333 לפני הספירה הנוצרית, הוא החל במסכת כיבשים רבת הצלחות.
המסע לארץ ישראל לא נתקל בקשיים כלהם מבחינת מוקדון והארץ היתה פתוחה לרווחה לקבל את פני המצביא הגדול.
במסגרת החפירות בבית החווה בראש העין , מעבר לשרידים הנדירים נמצא ממצא ייחודי בצורת מטבע כסף נדיר , אשר עליו טבוע שמו של המצביא : ΑΛΕΞΑNΔΡΟΥ.
בצד זה של המטבע ניתן להבחין גם בדמותו של האל זאוס ואילו בצידו השני מופיע ראשו של הראקלס.
בשרידי בית החווה נמצאו גם שרידי כבשן סיד שנכרה לתוך המבנה בתקופה העותמאנית. אבני החווה שימשו עבור בנייתו כחומרי גלם זמינים וקרובים.
לאחר חשיפת המבנה החליטו בראשות העתיקות ומשרד הבינוי לשמר את המבנה באתרו, זאת לרווחת תושבי העיר וציבור המטיילים.
קצת רקע על האיזור
העיר ראש העין נמצאת במיקום אסטרטגי מבחינת מעברים חיוניים של “דרך הים” , דרך העוברת בין המורדות המערביים של השומרון , הדרום הר שומרון ולבין העיר הקדומה אנטיפטריס – מקורות הירקון. המיקום המדבר הועיל לכך שלאורך מרבית התקופות ההיסטוריות, היווה המקום כיעד פעיל להתיישבות , בין אם זה מההיבט של גידולים חקלאיים והן מבחינה צבאית אסטרטגית. נוכחות של אוכלוסיה ואדם היתה קיימת במקום כבר מלפני כ-300 אלף שנה.
במסגרת עבודות פיתוח של כביש 5, נתגלתה באופן אקראי לחלוטין מערת קסם, אשר על שלל ממצאיה המלמדים על התרבות החומרית של יושבי המקום. כמה מאות אלפי שנים מאוחר יותר, בתקופה הכלכוליתית, הוזו שרידים של יישוב עתיק על אחת מגדותיו של נחל רבה העובר בתוך העיר ראשון העין.
הממצא הייחודי נחשף גם מתקופת הברזל , זאת בעקבות מחקרים רבים וממצאים ארכאולוגים שנחשפו בחפירות שנערכו במקום. החפירות שבוצעו באתר עזבת צטרה – הממוקם בצפון העיר, מזוהה עם אבן העזר המקראית מתקופת בית שני.
במקרה זה אנו יודעים לומר כי באיזור מגדל אפק הממוקם בדרום העיר, פעל יישוב ייהודי גדול, על יישוב זה מדווח יוסף בן מתתיהו בכתביו כאשר דן על האזור בתקופת המרד הגדול. “כשמע (גלוס) שיהודים לא מועטים התרגזו במגדל הנקרא “אפקו” שלח לשם מחלקה כדי להתקיפם (מלחמות היהודים).
מגדל אפק המשיך להתקיים למעשה עד לזמנים המודרניים והאיזור התבלט בעיקר בזכות תעשיית הסיד הנרחבת אשר נמשית ביתר שאת מן התקופה העותמאנית.
