מצודה עתיקה המתוארכת לתקופת השופטים התגלתה במהלך חפירות ארכאולוגיות בסמוך לקיבוץ גלאון שבשפלה. על פי החוקרים מדובר במצודה שהוקמה כניסיון כנעני להתגונן מפני האויב הפלישתי שהתקרב לאזור.
כתב: אפי אליאן | תמונות: סער גנור, דפנה גזית | תרשימים: איתמר וייסביין | וידאו: אמיל אלג’ם
כתבת וידאו (לחצו על ה play להפעלה)
שרידי מצודה כנענית המתוארכת למאה ה-12 לפני הספירה הנוצרית – שהינם ימי השופטים התנ”כיים, נחשפו לאחרונה בחפירות המתקיימות על ידי רשות העתיקות בשילוב בני נוער באתר הסמוך לקיבוץ גלאון שליד קרית גת.
הארכיאולוגים באתר – סער גנור ואיתמר וייסביין מרשות העתיקות מספרים על הממצאים:
המצודה שגילינו מספקת לנו הצצה למציאות הגיאופוליטית כפי שמתוארת בספר שופטים. על פי התיאור – הכנענים , הישראלים והפלישתים נאבקים זה בזה בתקופה זו. ארץ כנען, נשלטת בידי המצרים ותושבי הארץ נמצאים תחת חסותם. מה שאז, במהלך המאה ה-12 הופיעו שני שחקנים מרכזיים נוספים בגזרה: הפלשתים והישראלים, בכך החלה סדרת מאבקים טריטוריאליים עקובים מדם בין הצדדים.
בני ישראל התיישבו ביישובים אשר נבנו ללא ביצרים בשדרת ההר המרכזית ואילו הפלשתים מצידם צברו כוח רב באזור מישור החוף הדרומי תוך הקמת ערים גדולות באשדוד, אשקלון, עקרון וגת.
כחלק מנסיון לכבוש שטחים נוספים, הפלשתים התעמתו גם עם המצרים והכנענים על קו הגבול שעבר כפי הנראה, בין ממלכת גת הפלשתית לממלכת לכיש הכנענית בנחל גוברין.
נראה כי מצודת גלאון הוקמה כחלק מאותו נסיון כנעני או מצרי להתמודד עם המצב הגיאופוליטי החדש.
אלא שבאמצע המאה ה-12 לפני הספירה הנוצרית, נטשו המצרים את ארץ כנען ושבו לארצם מולדתם. עם עזיבתם התחולל חורבן אדיר של הערים הכנעניות אשר נותרו ללא כל הגנה. מי שחולל את החורבן ככל הנראה היו הפלשתים.
עוד מוסיפים גנור ווייסביין: סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ששררה אז בארץ כנען ואת אופי המאבק על שטחי השליטה. עת התארגנות מחדש של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל הקדומה.
תוכנית המצודה שנחשפה לאחרונה בגלאון מוכרת לנו מאתרים נוספים שנחפרו ברחבי הארץ ואלו זוהו כ”בתי מושל” מצריים. המצודה בגלאון הוקמה במיקום אסטרטגי, אשר ממנו היה ניתן לצפות על הדרך הראשית שעברה לאורכו של נחל גוברין. דרך זו היה זו שחיברה את מישור החוף לשפלת יהודה.
גודלה של המצודה נמדד ב 18X18 מטר ובארבע הפינות של המבנה ישנם מגדלים. באזור המזוהה ככניסה אל המבנה נשתמר בצורה יפה סף כניסה עצום בגודלו אשר נחצב מאבן אחת ששוקלת על פי החישובים כ-3 טון. בתוך תחומי המצודה היתה חצר שרוצפה בלוחות אבן ובמרכזה עמודים. משני צידי החצר הוקמו חדרים אשר בחלקם נחשפו מאות של כלי חרס – אף שלמים!.
בין הכלים שנמצאו אותרו גם כלים מיוחדים כמו קערה וספל אשר שימשו ככל הנראה לצרכי פולחן. כמו כן נמצאו מספר רב של קערות אשר חלק מהן יוצר בסגנון הנראה כזה של קערות מצריות.
האנשים מאחורי הכלים והחפירה
שרידי המצודה בגלאון נחשפו בעזרתם של תלמידי מגמת לימודי ארץ ישראל אשר הגיעו מבית הספר הרב תחומי בבאר שבע, חניכי המכינה הקדם-צבאית נחשון ועוד מתנדבים רבים. כל אלה הגיעו כחלק ממדיניות של רשות העתיקות ליצור קירוב של הציבור הרחב ובפרט – את הדור הצעיר לארכאולוגיה.
לדברי טלילה ליבשיץ, מנהלת מחלקת קהילה ויער במרחב דרום בקרן הקיימת לישראל: מצודת גלאון מספקת לנו הצצה מרתקת אל סיפורה של תקופה עלומה יחסית בהיסטוריה של הארץ. המצודה מהווה אטרקציה תיירותית וחווייתית למבקרים במקום. המצודה מצויה ביער גוברין והיא הוכשרה לביקור לקהל הרחב יחד עם מרחב דרום של קרן קיימת לישראל.
באיזור המצודה הוקם חניון ולשטי הסבר להעצמת החוויה הארכיאולוגית בחיק הטבע וביערות קק”ל.
המקום נפתח לקהל הרחב בימים האחרונים וזה מוזמן למקום בכפוף להרשמה ולמגבלות התו הסגול. – קישור לפרטים כאן
