חותם מצרי בן 3500 נמצא בהר חיטין

החרפושית המצרית שהתגלתה בקרני חיטין. צילום: קלרה עמית

מטייל ששהה בהר חיטין שבגליל העליון מצא חפץ זעיר שהתגלה כחותם מצרי בן 3500 שנה. רשות העתיקות העניקה למוצא תעודת הוקרה על הגילוי

כתב: אפי אליאן | צילומים: קלרה עמית

החרפושית המצרית שהתגלתה בקרני חיטין. צילום: קלרה עמית
החרפושית המצרית שהתגלתה בקרני חיטין. צילום: קלרה עמית

במהלך טיול שקיים אמית חקלאי עם ילדיו, תושב מושב חיטים בהר קרני חיטין שבגליל העליון , הבחין בחפץ לבן זעיר בעל צורה ייחודית בין סלעי הבזלת השחורים. כאשר התקרב הבחין כי מדובר בחפץ המגולף בצורת חיפושית ועליו חרוטים עיטורים. 

כבר אז ידע כי מדובר בחותם מצרי עתיק , אמית יצר קשר עם רשות העתיקות ומסר לידיהם את החותם העתיק. התמורה שביקש היתה – לדעת מה מגולף על החותם ומה ניתן ללמוד ממנו על האתר בו טייל. 

החותם הגיע לידיה של ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לתרבות מצריים הקדומה במוזיאון ישראל וזוהה מיד כחרפושית – קמיע מתקופת הממלכה החדשה במצרים. בשיחה עם בן תור ציינה כי "החרפושית מציגה את המלך פרעה תחותמס ג' יישוב על כס מלכותו כשלפניו כרטוש – צורה עגלגלה המכילה סמלים שמציגים את שמו בכתב חרטומים.

תחותמס שלט במשך תקופה ארוכה המתפרסת על מספר שנים רבות לאורך המאה ה-15 לפני הספירה הנוצרית, במהלך ימיו הקימה מצרים מערך מנהלי-שלטוני בכנען. שם, ערך מסעות כיבוש רבים כאשר המפורסם ביותר בהם היה קרב מגידו שהתחולל בעמק יזרעאל – ניצחון המתועד בתבליטי ענק על קירות מקדש כרנך במצרים.

עוד הוסיפה בן תור כי החרפושיות גולפו בצורת חיפושית זבל, אשר מבחינת המצרים נחשב כייצור בעל משמעות קוסמולוגית במצרים העתיקה. לציין כי בארץ נמצאו חרפושיות רבות בחפירות ארכיאולוגיות שונות , ויחד עם ממצאים נוספים ממקור מצרי, אלו מהווים עדות להשפעה התרבותית, הכלכלית והפוליטית של מצרים בארץ כנען בתקופת הברונזה המאוחרת.

החרפושית המצרית שהתגלתה בקרני חיטין. צילום: קלרה עמית
החרפושית המצרית שהתגלתה בקרני חיטין. צילום: קלרה עמית

קצת על קרני חיטין

קרני חיטין הוא הר געש כבוי בעל שתי פסגות הנראות כקרניים ומכאן שמו. האתר מפורסם בעיקר בעקבות קרב קרני חיטין שהתחולל בשנת 1187 בו סאלח  א-דין , שהיה שליט השושלת האיובית מדמשק הביס את הצבאות הפרנקים הנוצריים. בקרב המדובר הביא לסופה את הממלכה הצלבנית הראשונה. שנים רבות לפני כן , בתקופת הברונזה המאוחרת עמדה מצודה מבוצרת על ההר אשר ככל הנראה נהרסה במאה ה-13 לפני הספירה הנוצרית.

בשיחה עם הארכיאולוגית ירדנה אלכסנדר מרשות העתיקות נאמר כי למרות שהחרפושית נחשפה על פני השטח ולא בחפירה ארכיאולוגית , נראה שניתן לקשור אותה לתקופת קיומה של המצודה.

ד"ר מיקי סבן , מנהל תחום אוצרות המדינה ברשות העתיקות מוסר כי ישנה חשיבות רבה לכך שאזרחים אוהבי הארץ המטיילים באתרים השונים נתקלים מדי פעם על פני השטח בדברים עתיקים ומעבירים אותם לרשות העתיקות. הממצאים הללו מוצאים מקום של כבוד באוצרות המדינה ומעשירים את הידע הארכיאולוגי על הארץ ואת האוסף הלאומי של עתיקות ארץ ישראל. פעמים רבות פריטים אלו מגיעים לתצוגות כך שגם הקהל הרחב זוכה ליהנות מהם.

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.