גולגולת אדם מודרני בת 55000 שנה נחשפה במערת מנות בצפון

מערת מנות על שם דן דוד - צילום: אסף פרץ

שרידי גולגולת אדם מודרני כבת 55,000 שנה אשר נחשפו במערת מנות שבגליל המערבי מוכיחים כי: האדם המודרני המוכר כיום היגר מאפריקה לשאר חלקי העולם לפני כ-65,000 שנה.

החוקרים במקום מטעם אוניברסיטת תל אביב, רשות העתיקות ואוניברסיטת בן גוריון אשר הציגו את התגלית ציינו כי "מדובר באחת התגליות החשובות ביותר בחקר האבולוציה של האדם"

כתב: אפי אליאן | צילומים: קלרה עמית , אסף פרץ , רשות העתיקות

מערת מנות על שם דן דוד - צילום: אסף פרץ
מערת מנות על שם דן דוד – צילום: אסף פרץ

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון ורשות העתיקות מדווחים בגיליון החדש של המגזין "נייצ'ר" (NATURE) על אחת התגליות החשובות ביותר שנחשפו עד כה בגין חקר האבולוציה של האדם.

לדברי החוקרים , הצליחו לחשוף גולגולת אדם מודרני שתוארכה כבת 55,000 שנה לאחר שנמצאו שרידיה במערת מנות ע"ש דן דוד השוכנת בגליל המערבי. לדברי החוקרים המצאות הגולגולת מהווה כעדות המאובנת הקדומה ביותר שנמצאה מחוץ לאפריקה. העדות מוכיחה כי אוכלוסיות האדם של היום – מוצאן בגל הגירה שהגיע מאפריקה ואשר החל לפני כ-65,000 שנה.

התגלית שופכת אור חדש על אחת התקופות הדרמטיות ביותר באבולוציה של האדם, למעשה מדובר בתחילת דרכה של הופעת האדם המודרני כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.

את חקר הגולגולת ממערת מנות החלו תחת מיזם משותף של רשות העתיקות , אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב תחת ניהולם של פרופסור ישראל הרשקוביץ , ד"ר עומרי ברזילי וד"ר עפר מרדר. המחקר מומן על ידי קרן דן דוד , האקדמיה הישראלית למדעים , קרן איירין לוי סלה , קרן ליקי ואף רשות העתיקות.

הגולגולת שנמצאה במערכת מנות ע"ש דן דוד - צילום: קלרה עמית
הגולגולת שנמצאה במערכת מנות ע"ש דן דוד – צילום: קלרה עמית

כל תהליך התפשטות מוצא האדם המודרני (הומו ספיינס) בעולם הישן הינה סוגיה שמעסיקה את המחקר המדעי כבר מעל ל-150 שנה. זאת מאז שהתפרסם "מוצא המינים" של צ'ארלס דרווין.

החל משנות השמונים של המאה הקודמת, התחוללה התקדמות משמעותית במחקר , זאת בעקבות כניסתו של המחקר הגנטי לתחום. תחום זה אפשר לבצע מיצוי DNA מתוך עצמאות עד לרמת תארוך מדויקת של גילן. תוצאות מחקרים גנטיים של השנים האחרונות אשר בוצעו באוכלוסיות מודרניות ובמאובנים הביאו ליצירת שתי מסקנות:

  1. מוצאו של האדם המודרני הינו בגרעין אוכלוסיה קדום כבן 200,000 שנה ממזרח אפריקה, אשר נדד והגיע לאזורינו כבר לפני כ-מאה אלף שנה. למסקנה זו הגיעו בעקבות עדויות של מאובנים שנמצאו.
  2. מוצא האוכלוסייה המודרני של היום נוצר בגל  נדידה מאוחר יותר , אשר החל ככל הנראה לפני כ-65 אלף שנה. ידוע כי בתקופה זו התפשטו אוכלוסיות של האדם המודרני ממוצא אפריקני ברחבי העולם הישן, ואף החליפו אוכלוסיות מקומיות לדוגמה: האדם הניאנדרטלי במזרח התיכון ואף באירופה. לפני דעתם של הגנטיקאים האוכלוסיות הללו מהוות את היווצרות הגרעין הקדום אשר ממנו התפתחו כל אוכלוסיות האדם המודרני המוכרות לנו היום. לציין כי אחד ממסלולי ההגירה להתפשטות האדם המודרני בעולם – עובר כדרך הלבאנט (אגן הים התיכון) שהוא למעשה המעבר היבשתי היחיד בין אפריקה לאירופה. עם זאת עד כה לא נמצאו שרידי אדם מודרני שתוארכו לפרק הזמן בן 45-65 אלף שנה.
חלק עליון של הגולגולת שנמצאה במערכת מנות ע"ש דן דוד - צילום: קלרה עמית
חלק עליון של הגולגולת שנמצאה במערכת מנות ע"ש דן דוד – צילום: קלרה עמית

תמונת המחקר של מוצא האדם המודרני מתבהרת כעת , זאת בעקבות גילוי כיפת גולגולת האדם המודרני ממערת מנות.

גילוי מערת מנות התחולל בשלהי שנת 2008 , כאשר דחפור שביצע עבודות במקום גילה אותה במקרה במהלך עבודות בגליל המערבי. המערה שנחשפה בעבודות אלו הינה מערה קראסטית פעילה (מערת נטיפים) אשר ממקומות כ-40 קילומטר צפון מזרחית לאתרים פרה-היסטוריים מוכרים של מערות הכרמל.

עד כה ביצעו מטעם רשות העתיקות חמש עונות חפירה בתחומי המערה. החפירות בוצעו יחד עם חוקרי אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב, אשר במהלכן בוצעו תיעודי חפירות ורצף ארכיאולוגי מרשים למדי בעקבות זיהוי מספר תרבויות פרה-היסטוריות.

גולגולת האדם נחשפה  על מדף סלע מוגבה בתוך תחומי אולם קטן במרכז המערה. שני המשטחים הפנימיים והחיצוניים שלה היו מכוסים במשקע מערות אשר תוארך לתאריך משוער לפני כ-55 אלף שנה.

הכניסה למערה כדרך החור שפער הדחפור בתקרתה - צילום: אסף פרץ
הכניסה למערה כדרך החור שפער הדחפור בתקרתה – צילום: אסף פרץ

ניתוח מורפומטרי שבוצע בגולגולת מספר כי מדובר בשרידי גולגולת של אדם מודרני עם קווי דמיון לגולגולות מודרניות מאפריקה ולגולגולות קדומות של האדם המודרני באירופה.

במחקר השתתפו חוקרים מהמכון הגיאולוגי , מכון ויצמן למדע, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קאייס ווסטרן, מכון מקס פלאנק לגנטיקה ואבולוציה , אוניברסיטת קולומביה ואף אוניברסיטת סיימון פרייזר.

במקביל למחקר הגולגולת , מבוצעות במערה הכנות לפיתוח המערה והכשרתה לקליטת קהל. בפיתוח זה שותפים מועצה איזורית מעלה יוסף, מושב מנות והקרן הקיימת לישראל.

 

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.