יישוב פרהיסטורי בן 9000 שנה מהגדולים בעולם נחשף בסמוך למרגלות ירושלים

מימין לשמאל: ד"ר חמודי חלאילה וד"ר יעקב ורדי, מנהלי החפירה במוצא מטעם רשות העתיקות, באתר. צילום: יניב ברמן

ניתן לומר כי מדובר באחד הממצאים המרהיבים שנתגלו עד כה בארץ ישראל! יישוב פרהיסטורי עצום בגודלו נחשף למרגלות ירושלים בסמוך למוצא. היישוב מתוארך כבן 9000 שנה ונחשף ממש במקרה במהלך פרויקט כביש 16 אשר אמור להוביל את הכניסה החדשה לעיר הבירה ירושלים. באתר המתפרס על שטח רב נמצאו עד כה אלפי ראשי חץ, פסלונים ותכשיטים שעיצבו הקדמונים.

כתב: אפי אליאן 
סטילס: יניב ברמן, קלרה עמית, אייל מרקו , וידאו: אסף פרץ

היישוב הענק מהתקופה הניאוליתית שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות. צילום אווירי: איל מרקו
היישוב הענק מהתקופה הניאוליתית שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות. צילום אווירי: איל מרקו

כתבת וידאו (לחץ להפעלה)

במהלך חפירה נרחבת של רשות העתיקות בסיבוב מוצא הסמוך לירושלים נחשפו שרידים של יישוב פרהיסטורי עצום כבן 9000 שנה! מדובר באתר הגדול ביותר מסוגו שנחשף אי פעם בארץ ישראל ובכלל נחשב מהגדולים בעולם! 

יישוב ענק מהתקופה הנאוליתית, אפשר לומר שאף הגדול ביותר אשר נחשף עד כה בכל ישראל ומבין הגדולים בעולם התגלה במהלך חפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות בסמוך לסיבוב מוצא השוכן למרגלות הכניסה לירושלים. היישוב הקדום נחשף במהלך לחפירות הנערכות במקום במסגרת פרויקט כביש 16 הנועד להקמת הכניסה החדשה לעיר ירושלים. מדובר בפרויקט תחבורתי גדול אשר יחבר את כביש מספר 1 לדרום העיר ירושלים (באיזור בית וגן) באמצעות שתי מנהרות כפולות.

בתחומי האתר הענק נמצאו אלפי ראשי חץ, תכשיטים ופסלונים אשר עוצבו בידי הקדמונים שהתגוררו במקום לפני כ-9000 שנה. 

מימין לשמאל: ד"ר חמודי חלאילה וד"ר יעקב ורדי, מנהלי החפירה במוצא מטעם רשות העתיקות, באתר. צילום: יניב ברמן
מימין לשמאל: ד"ר חמודי חלאילה וד"ר יעקב ורדי, מנהלי החפירה במוצא מטעם רשות העתיקות, באתר. צילום: יניב ברמן

האתר הקדום במוצא ממוקם כ-5 קילומטר בלבד מערבית לעיר ירושלים. בסמוך למיקום האתר נמצאים מעיינות, עמק פורה ואף דרך קדומה שהובילה מהשפלה לירושלים ועברה בסמוך לגדות נחל שורק. תנאים אופטימליים אלה היו כגורם מרכזי להתיישבות ארוכת טווח באתר כבר מהתקופה האפילאוליתית (כ-20,000 שנה) ועד היום. 

היישוב הענק מהתקופה הניאוליתית שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות. צילום אווירי: איל מרקו
היישוב הענק מהתקופה הניאוליתית שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות. צילום אווירי: איל מרקו

בשיחה עם ד"ר חמודי חלאילה וד"ר קובי ורדי, מנהלי החפירה באתר מוצא מטעם רשות העתיקות מספרים השניים: "זו הפעם הראשונה שמתגלה בארץ יישוב בממדים כאלה, מהתקופה הנאוליתית – לפני כ-9000 שנה. במקום חיו לכל הפחות 2000 – 3000 תושבים. סדר גודל המקביל לעיר בימינו. במהלך החפירות במקום נחשפו שרידי מבנים גדולים, הכוללים חדרים ששימשו למגורים, וכן מתחמים ציבוריים ואזורים ששימשו למעשי פולחן. בין המבנים העתיקים נחשפו סמטאות שלמות אשר מעידות על תכנון מתקדם של היישוב. במבנים נעשה לעתים שימוש בטיח ליצירת רצפות ולאיטום המבנים. 

העבודות באתר. צילום: יניב ברמן
העבודות באתר. צילום: יניב ברמן

עוד מספרים החוקרים: "במקום שיש אנשים חיים, יש גם מתים…" , באתר הקדום נמצאו גם אתרי קבורה ממש בין הבתים ואפילו – בתוכם, אשר בחלקן הונחו מנחות קבורה שונות. בין היתר חפצים שימושיים או יקרי ערך אשר ככל הנראה האמינו שישרתו את המתים בעולם הבא.

 

 

מנחות קבורה מסוג זה מעידות שכבר בתקופה קדומה זו, יושבי האתר קיימו יחסי מסחר עם ארצות רחוקות, בין היתר נמצאו בקברים פריטים ייחודיים מאבן שמקורה אינו ידוע, פריטי אובסידיאן (זכוכית געשית) שמקורה באנטוליה ואף קונכיות שחלקן הובאו מהים התיכון וחלקן אף מהים האדום!.

צלמית (פסלון) בת 9,000 שנה. מתארת פני אדם. צילום: קלרה עמית
צלמית (פסלון) בת 9,000 שנה. מתארת פני אדם. צילום: קלרה עמית
צלמית (פסלון) שור. צילום: קלרה עמית
צלמית (פסלון) שור. צילום: קלרה עמית

בחפירה נמצאו צמידי אבן במספר סגנונות, אשר עוצבו על פי הנראה בידי אמן. על פי גודל הצמידים, אנו משערים כי ענדו אותם בעיקר בשלב הילדות – כך אומרים החוקרים, עוד נמצאו חרוזי בהט אשר עובדו בקפידה, ותליונים וצמידים שהכינו אותם מצדף אם הפנינה.

צמידים רבים נמצאו באתר. לפי הגודל נראה כי ניתנו לילדים. צילום: יניב ברמן
צמידים רבים נמצאו באתר. לפי הגודל נראה כי ניתנו לילדים. צילום: יניב ברמן

בכל איזורי החפירה של האתר במוצא נמצאו כלי צור רבים אשר ככל הנראה יוצרו באתר עצמו. בהם אלפי ראש חץ אשר שימשו על פי החוקרים לציד ואף ללחימה. בנוסף גרזנים ששימשו לכריתת עצים וסכינים מאבן צור. 

אלפי סכיני צור נמצאו באתר. צילום: יניב ברמן
אלפי סכיני צור נמצאו באתר. צילום: יניב ברמן
חנית מתקופת הברונזה התיכונה שנקברה כמנחת קבורה בקבר לוחם. צילום: יניב ברמן
חנית מתקופת הברונזה התיכונה שנקברה כמנחת קבורה בקבר לוחם. צילום: יניב ברמן

בתוך היישוב נחשפו מחסנים בנויים אשר הכילו כמות אדירה של קטניות, בניהם בלטו בעיקר זרעי עדשים. השתמרות הזרעים מעוררת השתאות לאור גיל האתר. ממצא זה מלמד את החוקרים על עיסוק אינטנסיבי בחקלאות. בנוסף, ניתן להסיק שמהפכת הביות הגיעה לשיאה בשלב זה: עצמות בעלי החיים באתר מעידות על כך שאנשי היישוב הלכו והתמחו ברעיית צאן ומקומו של הציד בכלכלת הקיום הלך וירד. 

חרוזים עשויים אובסידיאן. צילום: יניב ברמן
חרוזים עשויים אובסידיאן. צילום: יניב ברמן

החוקרים מציינים כי חשיפת האתר העצום במוצא מעוררת עניין גדול בעולם המדעי וגורמת לשינוי התודעה באשר לתקופה הנאוליתית באזור.  עד כה האמינו שאזור יהודה היה ריק וכי אתרים בסדר גודל שכזה התקיימו רק בעבר הירדן או בצפון הבלאנט. 

במקום חלל יישובי מתקופה זו, נמצא אתר מורכב הכולל בו כלכלת קיום מגוונת וכל זאת עשרות סנטימטרים מתחת לפני השטח. 

היישוב הענק מהתקופה הניאוליתית שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות. צילום אווירי: איל מרקו
היישוב הענק מהתקופה הניאוליתית שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות. צילום אווירי: איל מרקו

כל הממצאים באתר תועדו באמצעות טכנולוגיית תלת-מימד חדשנית, זאת על מנת שנוכל להמשיך ולחקור את האתר גם בסיום החפירה. לדברי מהנדס מחלקת הפרויקטים בנתיבי ישראל – גלעד נאור: זוהי זכות גדולה עבורנו כחברת תשתיות התחבורה הלאומית – נתיבי ישראל. כי באמצעות פרויקטי תשתיות התחבורה של "המחר" מתאפשרים גילויים כה מיוחדים בהיסטוריה המפוארת שלנו.

ד"ר חמודי חלאילה, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, מחזיק קערית מהתקופה הניאוליתית. צילום: יניב ברמן
ד"ר חמודי חלאילה, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, מחזיק קערית מהתקופה הניאוליתית. צילום: יניב ברמן
ד"ר יעקב ורדי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות באתר הקדום. צילום: יניב ברמן
ד"ר יעקב ורדי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות באתר הקדום. צילום: יניב ברמן

בשיחה עם עמית ראם – ארכאולוג מחוז ירושלים של רשות העתיקות מספר: בצד ההתרגשות וחשיבות הממצאים, רשות העתיקות מודעת בצורך החיוני ליצירת כביש גישה נוסף לירושלים. לקראת שחרור השטח שנחפר, תועד האתר כולו בטכנולוגית תלת מימד מתקדמת שתאפשר לחקור כל פרט ופרט דרך המחשב. חשוב לדעת שאחוזים ניכרים מהאתר הפרהיסטורי שמסביב לחפירה נשמרים. כמו כן רשות העתיקות מתכננת לספר את סיפור האתר באמצעות תצוגה ואמצעי המחשה. בתל מוצא, הסמוך לחפירה זו, משומרים בימים אלה לטובת הקהל הרחב שרידים ארכיאולוגים קדומים, ופעולות שימור וההנגשה לחיבור הציבור למורשתו הקדומה, נעשות גם בתל בית שמש – בו הכביש צומצם משמעותית לטובת הארכאולוגיה, ובתל ירמות שבשפלת יהודה. 

פרהסטוריה-צילום-יניב ברמן רשות העתיקות
פרהסטוריה-צילום-יניב ברמן רשות העתיקות

 

 

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.