כלי חרס עתיק בדמות אדם נחשף בחפירות ביהוד

שטח החפירה. צילום: EYECON

דמות אדם העשויה חרס נחשפה במהלך חפירות ארכיאולוגיות בעיר יהוד. הפריט שנחשף נמצא כי ככל הנראה בן כ-4000 שנה.

כתב: אפי אליאן | צילומים: קלרה עמית, מקסים דינשטיין, EYECON

הפך בן 3800 השנה, כפי שנמצא בשטח. צילום EYECON הפקות,
הפך בן 3800 השנה, כפי שנמצא בשטח. צילום EYECON הפקות,

פך (כד קטן) העשוי חרס נחשף במהלך חפירות ארכיאולוגיות שהתקיימו בעיר יהוד , זאת כחלק משיתוף פעולה בין רשות העתיקות לתלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מטעם משרד החינוך להכשרת הארכיאולוגים של מחר. 

הפך שנחשף, יוצר מחרס ונשמר בצורה מדהימה ויוצאת דופן. הפריט תוארך לתקופת הברונזה התיכונה. במקום בו נמצא הפריט , מתקיימות חפירות הצלה בטרם יוקמו במקום בנייני מגורים חדשים בעיר.

שטח החפירה. צילום: EYECON
שטח החפירה. צילום: EYECON

גלעד יטאח , מנהל החפירה במקום מטעם רשות העתיקות מספר כי ממש ביום החפירה האחרון , החל להיחשף לנגד עיננו ולעיני התלמידים הנרגשים, כלי חרס יוצא דופן הנושא דמות של אדם שגודלו כ-18 ס"מ. מבחינת הממצא נראה כי הוכן הפך, האופנייני לתקופה ולאחר מכן נוסף הפסל אשר כמוהו לא מוכר עד כה במחקר. מבחינת פרטיו של הפסלון ניכרת רמת הדיוק וההקפדה ביצורו כבר לפני כמעט כ-4000 שנה.  צוואר הפך שימש כבסיס ליצירת חלקה העליון של הדמות ולאחר מכן הוסיף הפסל ידיים, רגליים ואף פנים. ניתן לראות כי פני הדמות כמו נשענים על ידה באופן המשווה לה מראה של "הרהור". גלעד מוסיף כי לא ברור האם הדמות נעשתה על ידי הקדר אשר הכין את הפך או שמדובר בעבודה של אומן אחר. 

הפך בן 3800 השנה, כפי שנמצא בשטח. צילום: EYECON
הפך בן 3800 השנה, כפי שנמצא בשטח. צילום: EYECON
הפך שנמצא שבור, במהלך תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. צילום: קלרה עמית
הפך שנמצא שבור, במהלך תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. צילום: קלרה עמית
הפך שנמצא שבור, במהלך תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. צילום: קלרה עמית
הפך שנמצא שבור, במהלך תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. צילום: קלרה עמית

אפרת זילבר, המפמר"ית ללימורי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה במשרד החינוך מדגישה בהמשך למציאת הפריט הנדיר כי החפירות מעניקות הזדמנות לחוויה מעצימה בלתי אמצעית הקושרת את התלמידים לעברה של ארצנו. זו תוך כדי חשיפת ממצאים מתבצעת למידה בדרך חוויתית של שיטות מחקר בארכיאולוגיה. התלמידים פוגשים מומחים בתחומם, המשתפים את התלמידים בידיעותיהם ומעשירים את התלמידים ואת עולמם. 

הפך הנדיר בשלמותו, בתום תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות צילום: קלרה עמית
הפך הנדיר בשלמותו, בתום תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות צילום: קלרה עמית
הפך הנדיר בשלמותו, בתום תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות צילום: קלרה עמית
הפך הנדיר בשלמותו, בתום תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות צילום: קלרה עמית

בנוסף לכלי החרס הייחודי , נמצאו במקום כלים נוספים ואף פריטי מתכת כגון: פגיונות, ראשי חיצים , ראש גרזן, עצמות כבשים אולי אף עצמות חמור. לדברי גלעד יטאח ניכר כי מדובר במנחות קבורה שהוטמנו לכבוד האדם בעל המשמעות והתפקיד החשוב בקהילה. 

בעולם העתיק נהגו להאמין שחפצים שנקברים לצד האדם ממשיכים עימו גם לעולם הבא. למיטב ידיעתי מכלול קבורה כה עשיר בממצא , הכולל גם כלי חרס ייחודי שכזה לא התגלה עד היום בארץ. 

המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה במהלך העבודות ביהוד. צילום: EYECON
המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה במהלך העבודות ביהוד. צילום: EYECON
המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה במהלך העבודות ביהוד. צילום: EYECON
המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה במהלך העבודות ביהוד. צילום: EYECON

עוד יסופר כי במקום נחשפו עדויות מגוונות ורבות לחיים שהתקיימו במקום לפני כ-6000 שנה. בין השאר נחשפו בורות ופירים עתיקים אשר הכילו אלפי שברים של כלי-חרס מאות כלי צור ובזלת , עצמות בעלי חיים ואף מחצבה – כלי ייחודי ששימש בתקופה הכלקוליתית לחביצת חמאה. 

לדברי יעלה מקליס, ראש העיר יהוד-מונסון: בחודשים הקרובים תחל הקמת פארק ארכיאולוגי מיוחד בלב ליבה של העיר יהוד, אשר הדור הצעיר יוכל לקחת חלק פעיל בחפירתו ואף גילוי ממצאים מן העבר וזאת תוך למידת המורשת המקומית. חשוב לנו לחשוף את הדור הצעיר לנכסי התרבות וההיסטוריה ואף לשלבם בחיינו כחלק מהחינוך שניתן כאן בעיר.

ראשי חצים שנחשפו ליד הפך הנדיר. ככל הנראה, הוטמנו כמנחות קבורה לאדם שהיה בעל מעמד בקהילה. צילום: מקסים דינשטיין
ראשי חצים שנחשפו ליד הפך הנדיר. ככל הנראה, הוטמנו כמנחות קבורה לאדם שהיה בעל מעמד בקהילה. צילום: מקסים דינשטיין
מחבצת חמאה מהתקופה הכלכוליתית. צילום: מקסים דינשטיין
מחבצת חמאה מהתקופה הכלכוליתית. צילום: מקסים דינשטיין

תלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה אשר משתתפים בחפירות הארכיאולוגיות במסגרת מסלול ההכשרה החדש של רשות העתיקות ומשרד החינוך , המבקש לקשר בין העבר ולהכשיר את הארכיאולוגים של מחר. התלמידים בוחרים במסלול זה במסגרת חלק מההערכה החלופית לבגרות ומשתלבים בשבוע חפירה. הם מתנסים במגוון תפקידים הכרוכים בחפירה, דנים בשעות המחקר ובשיקולים ארכיאולוגים רבים ואף מתעדים את החפירות ביומן חפירה כחלק מעבודת החקר. 

רוני קרישר , תלמידת המגמה לארץ ישראל וארכיאולוגית באולפנת הרא"ה ברמת גן מספרת כי "פתאום ראיתי הרבה ארכאולוגיים ואנשים חשובים מגיעים, בוחנים ומתפעלים ממשהו שנחשף באדמה. מיד קראו לכולנו לראות את הפסלון המדהים והסבירו לנו שמדובר בתגלית נדירה שלא רואים כל יום. מרגש להיום חלק מהחפירה שהממצאים שלה יגיעו למוזיאונים. 

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.