מטמון מטבעות זהב נדירים ועגיל זהב כבני 900 שנה נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בנמל קיסריה

אתר החפירות בקיסריה. צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה

מטמון מטבעות זהב בתוספת עגיל זהב נחשף בחפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות בנמל קיסריה. חוקרי רשות העתיקות ביחס לממצאים הנדירים: נראה שהמטמון הינו עדות אילמת לאחד מהאירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה – הכיבוש הצלבני האלים של העיר מידי הפאטימיים. ניכר שמישהו החביא את כל הונו במטרה לחזור ולאסוף אותו אך מעולם לא חזר. 

כתב: אפי אליאן | סטילס: יעקב שמידוב, יניב ברמן. | וידאו: יניב ברמן

המטמון. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
המטמון. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

כתבת וידאו: 

התגלית המרתקת התגלתה במהלך עבודות חפירה ושימור נרחבות המתבצעות בשנים האחרונות כחלק מיוזמת קרן אדמונד דה-רוטשילד אשר עד כה מימנה בהשקעה רבה של יותר מ-150 מליון שח על מנת לאפשר חשיפת האוצרות הגנוזים של קיסריה ובכלל שדרוג של המוצר התיירותי העתיק בעיר. 

תמונות אוויריות של נמל קיסריה. צילום: יעקב שמידוב
תמונות אוויריות של נמל קיסריה. צילום: יעקב שמידוב

מטמון נדיר וייחודי המכיל 24 מטבעות זהב ובתוספת של עגיל זהב נחשף לפני בשבועיים האחרונים בגן הלאומי של קיסריה. 

התגלית הנדירה התרחשה במסגרת פרויקט החפירה והשימור הגדול שמתבצע בימים אלו באתר. הפרויקט אשר ממומן על ידי קרן אדמונד דה-רוטשילד מושקע עד כה בלמעלה מ-150 מליון ש”ח יחד עם שיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. 

האוצר המדהים, הוטמן בתוך כלי ברונזה קטן אשר הוסתר בדופן של באר מים שהיתה שייכת לבית בשכונת מגורים שהתקיימה במקום. חוקרי רשות העתיקות מצאו כי שכונת המגורים והפריטים שנמצאו במקום מתוארכים לתקופה העבאסית והתקופה הפאטימית. (לפני כ-900 שנה). 

המטמון הנדיר בשטח. צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה
המטמון הנדיר בשטח. צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה
המטמון הנדיר בשטח. צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה
המטמון הנדיר בשטח. צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה

בשיחה עם מנהלי החפירה: ד”ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מרשות העתיקות מספרים: מטבע שנמצא במטמון ומתוארך לסוף המאה -11, מאפשר לקשור את החבאתו עם אחד מהאירועים הדרמתיים שהתחוללו בהיסטוריה של קיסריה באותה התקופה – הכיבוש הצלבני של העיר בשנת 1011. על פי העדויות באירוע זה נטבחו רוב תושבי קיסריה בידי צבאו של בולדווין הראשון שהיה מלכה של ממלכת ירושלים הצלבנית. 

האוצר – כך מניחים השניים, היה שייך לבעל בית אשר החביא את המטמון שנחשף, כמו כן גם בני משפחתו נספו בטבח או נמכרו לעבדות ועל כן לא זכו לשוב למקום ולאסוף את רכושם היקר. 

עבודת המחקר בשטח. צילום: יניב ברמן,
עבודת המחקר בשטח. צילום:
יניב ברמן,
עבודת המחקר בשטח. צילום: יניב ברמן,
עבודת המחקר בשטח. צילום:
יניב ברמן,

הממצא הייחודי אינו הראשון שנחשף בגזרה זו של קיסריה העתיקה. הממצא מתווסף לשני מטמונים נוספים בני אותה התקופה אשר נחשפו בסמוך למקום גילויו של המטמון הנוכחי. 

המטמון הראשון – מכיל תכשיטי כסף וזהב, נמצא בשנות השישים של המאה הקודמת ואילו המטמון השני אשר מכיל כלי ברוזנה נחשף במהלך שנות התשעים. שני אלו מוצגים כיום במוזיאון ישראל שבירושלים. 

מטבע זהב של מיכאל השביעי דוקאס, קיסר ביזנטיון (1071 – 1079 לסה"נ). צילום: יניב ברמן
מטבע זהב של מיכאל השביעי דוקאס, קיסר ביזנטיון (1071 – 1079 לסה”נ). צילום: יניב ברמן
מטבע זהב של מיכאל השביעי דוקאס, קיסר ביזנטיון (1071 – 1079 לסה"נ). צילום: יניב ברמן
מטבע זהב של מיכאל השביעי דוקאס, קיסר ביזנטיון (1071 – 1079 לסה”נ). צילום: יניב ברמן

במרכז פעילות החפירה והשימור הרב שנתי של פרויקט קיסריה עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של העיר מלפני כ-2030 שנה. המתחם המקודש שבנה בזמנו הורדוס, כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא.

תגלית המטמון החדשה בבאר שייכת למתחם זה והיתה כחלק מבית מגורים בשכונות הפאטמיות והעבאסיות אשר נבנו במקום כ-1000 שנה מאוחר לתקופתו של הורדוס, בחזית המעברית של במת המקדש שבנה. 

שכונות אלה השתרעו גם על חלקים של המעגן הפנימי בנמל קיסריה העתיק אשר יובש באותו השלב. 

קופסת הברונזה והמטבעות והעגיל שנמצאו בתוכה. צילום: יניב ברמן
קופסת הברונזה והמטבעות והעגיל שנמצאו בתוכה. צילום: יניב ברמן

ד”ר רוברט קול , מומחה המטבעות ברשות העתיקות מספר על הממצאים: המטמון מורכב משילוב יחידאי שטרם נראה בארץ, בין שני סוגי המטבעות – 18 מטבעות זוהו כדינרים פאטימים המוכרים מחפירות קודמות שבוצעו בתחומי קיסריה. סוג מטבעות זה מוכר והיה מקובל ככסף שילומים באותה התקופה. לצידם – קבוצה קטנה יותר ונדירה מאוד של שישה מטבעות זהב של קיסרי ביזנטיון. חמישה מהמטבעות יוצרו בצורה קעורה והיו שייכים לתקופתו של הקיסר מיכאל השביעי הדוקאס. מדובר בסוג מטבעות זהב שלא היה ידוע שהיה חלק ממחזור הכספים בארץ. דבר זה עשוי להצביע על קשרי מסחר בין קיסריה לקונסטנטינופול באתה התקופה.  מעניין לדעת שכל מטבע זהב שכזה שוויו היה אז כשל משכורת שנתית של איכר פשוט, על כן ניכר שמי שהחזיק במטמון נחשב כחלק ממשפחה אמידה. 

עגיל הזהב שהוטמן בתקווה לימים טובים יותר. צילום: יניב ברמן
עגיל הזהב שהוטמן בתקווה לימים טובים יותר. צילום: יניב ברמן
עגיל הזהב שהוטמן בתקווה לימים טובים יותר. צילום: יניב ברמן
עגיל הזהב שהוטמן בתקווה לימים טובים יותר. צילום: יניב ברמן
העגיל. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
העגיל. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

גיא סברסקי – סגן יו”ר קרן אדמונד דה רוטשילד: תגלית כזו שנחשפה שבה ומדגישה את חשיבות החלטת הקרן, הקרן שהקצתה עד כה סכום חסר תקדים של יותר מ- 150,000,000 ש”ח לטובת שימור והנגשת מתחם העיר העתיקה והנמל. המטרה של ההנגשה הינה לקליטת מאות אלפי תיירים שיגיעו לביקור בקיסריה, בין אם מהארץ או מחו”ל. מדובר בפרויקט בעל משמעות כלכלית ניכרת לפיתוח האזור. תרומה משמעותית נוספת של קרן אדמונד דה-רוטשילד לפיתוח התיירות והתעסוקה במרחב. 

תמונות אוויריות של נמל קיסריה. צילום: יעקב שמידוב
תמונות אוויריות של נמל קיסריה. צילום: יעקב שמידוב

מיכאל כרסנטי – מנכ”ל החברה לפיתוח קיסריה מציין כי: הממון נחשף במהלך השלמת הפרויקט הענק שאנו שוקדים עליו למעלה משנתיים. חשיפת הקמרונות האדירים של הנמל מימי שיא תפארתה של קיסריה הרומית. 

מאוד סמלי שמטמון מטבעות הזהב התגלו בערב חג חנוכה והם מבחינתו בהחלט “דמי חנוכה”, המעידים כמה עדיין רב הנסתר על הגלוי בקיסריה. אנו מזמינים את הציבור להגיע עם הילדים ולהתרשם מהגילוי המרשים ובכלל. 

אתר החפירות בקיסריה. צילום: יניב ברמן
אתר החפירות בקיסריה. צילום: יניב ברמן

כרסנטי הדגיש וציין כי במקביל לחשיפת המטמון בסמוך לקמרונות המקדש, נמשכות העבודות גם במתחם בית הכנסת העתיק שבו רק לאחרונה הסתיימה עבודת שחזור חלק מרצפת הפסיפס. 

המטמון הנדיר בשטח. צילום: יניב ברמן
המטמון הנדיר בשטח. צילום: יניב ברמן

ישראל חסון – מנהל רשות העתיקות מציין: סיפור הכיבוש מסמרי השיער של קיסריה הופכים למציאות בדמות מטמון מטבעות ועגיל זהב. עדויות אישיות שכאלה לוקחות אותנו אחורה בזמן ומחברות אותנו לבני אדם כמונו אשר חיו כאן בפחד וחלמו על עתיד טוב יותר. פרויקט החפירות והשימור בקיסריה הינו מהגדולים והמורכבים שמנהלת רשות העתיקות מאז ימיה הראשונים.

החפירות הארכיאולוגיות בשני האחרונות מביאות למציאת שרידים רבים ומרשימים המתפרסים על מאות שנות היסטוריה מפוארות. העבודות המבוצעות בשנים האחרונות יחד עם החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים יחזירו את קיסריה לימיה כעיר נמל שוקקת חיים אשר תספק חוויה תרבותית עשירה למבקרים בה. 

קופסת הברונזה והמטבעות והעגיל שנמצאו בתוכה. צילום: יניב ברמן
קופסת הברונזה והמטבעות והעגיל שנמצאו בתוכה. צילום: יניב ברמן

שאול גולדשטיין – מנכ”ל רשות הטבע והגנים: לאורך השנים מאז הוקמה קיסריה היתה עיר בעלת חשיבות ובולטת במיוחד. זאת גם שהיום אשר הגן הלאומי מושך אליו מאות אלפי מבקרים מהארץ ומהעולם בכל שנה אשר נהנים מחווית ביקור עוצמתית ומרתקת. יש לנו יחד עם כל הגופים המעורבים בשימור ופיתוח גן לאומי קיסריה על אוצרותיה ועושרה האדריכלי. את החובה ואת הזכות להוביל פרויקטים לשימור המורשת של קיסריה העתיקה למען הציבור כולו והדורות הבאים. 

ראש המועצה האיזורית חוף הכרמל , אסיף איזק מציין “פרויקט שחזור קיסריה העתיקה הינו דוגמא ומופת לשיתוף פעולה נדיר במקומותינו בין גורמים ממלכתיים איזוריים אשר כולם נרתמו למצות את המשאבים האדירים שהעמידה קרן אדמונד דה-רוטשילד לטובת פרויקט זה. 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.