מדובר בעדות הקדומה ביותר לשימוש שמן זית בארץ ואולי אפילו בכל אגן המזרח התיכון. כל זאת נחשף באתר עתיקות השוכן בגליל התחתון.
כתב: אפי אליאן | צילומים: רשות העתיקות
במאמר שפירסמו לאחרונה חוקרי רשות העתיקות במגזין israel journal of plant sciences נחשפה עדות שנחשבת מהקדומות ביותר עד כה לשימוש של שמן זית בארץ. החוקרים משייכים את זה אף לפריסה בכל אגן המזרח התיכון, זאת לאחר מציאת שרידי השמן באתר עתיקות גדול בגליל התחתון.
במהלך השנים 2011 ועד 2013 ביצעו ד”ר יניב מילבסקי ונמרוד גצוב מרשות העתיקות חפירת הצלה ארכיאולוגית באתר העתיקות “עין ציפורי” השוכן בגליל התחתון. חפירות ההצלה בוצעו לפני הרחבת כביש 79 על ידי חברת נתיבי ישראל. במהלך החפירה נחשפו ממצאים ייחודים אשר הובילו למחקר אשר הוליד תוצאות מעניינות בגינם בוצע שימוש בשמן זית כבר לפני 8000 שנה – באלף השישי לפני הספירה הנוצרית.
ד”ר מילבסקי וגצוב דגמו באופן ייסודי את כלי החרס שנמצאו במהלך חפירות ההצלה, זאת על מנת לדעת מה אוכסן בהם וכמובן אלו שימושים עשו בהם תושבי המקום הקדמוניים. את החקירה והדגימות ביצעו בשיתופו של ד”ר דבורי נמדר מהמכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה העברית שבירושלים.
במהלך התחקיר ולקיחת הדגימות, לקחו פיסה קטנה מאחד מכלי החרס ובאמצעות שיטות כימיות הצליחו למצוא שרידים אורגניים שנספחו לתוך דפנות הכלים.
בבדיקות אלו עלו התוצאות שהעידו כי כלי החרס מתוארכים לתקופה הכלקוליתית הקדומה והכילו שמן זית.
החוקרים ביצעו השוואה של תוצאות המיצוי מהחרסים הארכאולוגים מול שמן מודרני בן שנה אחת בלבד , התוצאות לא איחרו לבוא ושם נראה דמיון עצום בין השניים. דבר זה מלמד אודות רמת השימור הגבוהה של החומר העתיק אשר שרד למענה בהרכב הקרוב למקורו בתקופה בת כ-8000 שנה.
בסך הכל נדגמו 20 כלים , שניים מהם התגלו ככלים קדומים במיוחד ותוארכו לשנת 5800 לפני הספירה הנוצרית.
בשיחה עם החוקרים נאמר כי בחפירות ארכאולוגיות תת ימיות שביצע ד”ר אהוד גלילי אל מול חופי כפר סמיר (מדרום לחיפה), נמצאו בעבר שרידי תעשיית שמן הזית מתקופה זו. ואילו עכשיו בחפירות שבוצעו בציפורי נמצאו לראשונה עדויות המספרות על שימוש בשמן הזית. עם התגלית מכפר סמיר אפשר לומר כי זוהי העדות הקדומה ביותר לייצור שמן זית בארץ ואולי בכלל בכל הלבנט (אגן הים התיכון).
עוד הוסיפו גצוב ומילבסקי שככל הנראה שמן הזית היה כבר אז חלק מהתזונה היומיומית ואולי אף שימש למאור , על אף שאי אפשר לקבוע בוודאות, ייתכן כי מדובר בזן של זיתים שבויתו ונוספו לגידולי השמש המוכרים, דגנים וקטניות.
גידולים כגון אלו היו מוכרים לפחות 2000 שנה קודם ליישוב העתיק בעין ציפורי.
עם אימוצו של שמן הזית, הושלם בסיס המזון העתיק הים תיכוני, מאז ועד היום מבוססת הכלכלה הים תיכונית על “יצהר – דגן ותירוש” שלושת הגידולים שנזכרים תדיר במקרא.
