קערת אבן עתיקה בעלת כיתוב עברי נחשפה בחפירה בירושלים

שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב הרקנוס. צילום קלרה עמית

קערת אבן עתיקה מהתקופה החשמונאית נחשפה בחפירות ב”עיר דוד” כאשר עליה כתובת בעברית “הרקנוס”

שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב הרקנוס. צילום קלרה עמית
שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב הרקנוס. צילום קלרה עמית

כתב: אפי אליאן | צילומים: קלרה עמית , אסף פרץ , לע”מ

במהלך חפירות ארכיאולוגיות המתבצעות בחניון גבעתי שבעיר דוד אשר בירושלים, נחשפה קערה עשויה אבן המתוארכת לתקופה החשמונאית ועליה כתוב בעברית הכתובת “הרקנוס”. 

הרקנוס היה שם נפוץ מאוד בתקופה החשמונאית ונשאו אותו לפחות שניים ממנהיגי בית חשמונאי. 

וידאו

אז מי היה הרקנוס , אשר שמו נחרט באותיות עברית על גבי קערת אבן מירושלים לפני כ-2100 שנה? 

שבר הקערה המדוברת נחשף כבר בשנת 2015 בחפירה ארכיאולוגית המתמשכת זה שנים רבות בתחומי “עיר דוד” בירושלים. השבר עצמו נמצא בחפירות המתקיימות בגן הלאומי של עיר דוד – סובב חומות ירושלים ופורסם רק לאחרונה ומאז מושך את סקרנות החוקרים. 

תמונות חפירת חניון גבעתי בעיר דוד. צילום: אסף פרץ
תמונות חפירת חניון גבעתי בעיר דוד. צילום: אסף פרץ

ד”ר דורון בן עמי  מרשות העתיקות ופרופ’ אסתר אשל מאוניברסיטת בר אילן מספרים על הקערה כי הינה הדוגמא המוקדמת ביותר להופעתם של כלים העשוים קירטון (סוג של אבן גיר) בעיר ירושלים. הכלים מסוג זה היו בשימוש נרחב אצל היהודים מאחר ונחשבו ככלים שאינם מקבלים טומאה. 

בנוגע להרקנוס, אשר שמו נחרט על גבי הקערה, האם היה אדם רם מעלה או שמה מדובר באזרח מן השורה בתקופה החשמונאית? זאת קשה לדעת. הסיבה לכך משום שהשם הרקנוס היה נפוץ מאוד בתקופה זו, אמנם בתקופה זו – מספרים ד”ר בן עמי ופרופ’ אשל פעלו דמויות מוכרות אשר נשאו את השם הזה, למשל: יוחנן הורקנוס שהיה נכדו של מתיתיהו החשמונאי אשר שלט ביהודה, ואף יוחנן הורקנוס השני שהיה בנם של אלכסנדר ינאי ושלומציון, גם משום כך לא ניתן לקבוע כי הקערה היתה שייכת דווקא להם. 

שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב "הרקנוס". צילום: קלרה עמית
שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב “הרקנוס”. צילום: קלרה עמית
תמונות חפירת חניון גבעתי בעיר דוד. צילום: אסף פרץ
תמונות חפירת חניון גבעתי בעיר דוד. צילום: אסף פרץ

באשר לקערה, זו נמצאה בחפירה ארכיאולוגית שהתבצעה מתחת ליסודותיו של מקווה טהרה אשר היה חלק ממכלול של מתקנים ששימשו לטהרה במקום בתקופה החשמונאית. בכלל, אתר חניון גבעתי בו נמצאה הקערה נחשב מהגדולים ביותר בשטחי החפירה שנפתחו עד כה בעיר ירושלים. את החפירות במקום מממנים בסיוע של עמותת “אל עיר דוד” ובזכות פעולות אלו נחשפו עד כה שלל ממצאים מתקופות שונות. 

תמונות חפירת חניון גבעתי בעיר דוד. צילום: אסף פרץ
תמונות חפירת חניון גבעתי בעיר דוד. צילום: אסף פרץ

בחניון גבעתי נחשפו אף לפני שנה , שרידים של ה”חקרא היוונית” (הסלאוקית) – המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ואף לפקח על הפעילות במקדש. המבצר הוכנע לבסוף על ידי החשמונאים, מעניין לציין כי הקערה הנ”ל נתגלתה במרחק קטן מאוד מהמקום בו נחשפו שרידי החקרא. 

תמונות נוספות

שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב "הרקנוס". צילום: קלרה עמית
שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב “הרקנוס”. צילום: קלרה עמית
שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב "הרקנוס". צילום: קלרה עמית
שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב “הרקנוס”. צילום: קלרה עמית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.