כפר מל"ל – קווים ונקודות בהיסטוריית היישוב (עין חי)

אבטיחי מללי - מגידולי כפר מל"ל - צילום רפרודוקציה

כפר מל"ל (או עין חי) , מושב חקלאי קטן שהחל את דרכו בשנת 1912 על ידי עולים מ"העלייה השניה" לארץ ישראל. 

הכפר הוקם על אדמות היישוב הערבי הנטוש "ח'רבת אל חיה" והיה פעיל עד למאורעות תרפ"ט. לאחר הפרעות, חזרו תושבי האיזור לבתיהם ושם היישוב שונה לכפר מל"ל. 

בשנים האחרונות עושים פעילות מבורכת של שימור ההיסטוריה המקומית במושב ואלו פרטי השימור.

ברוכים הבאים לכפר מל"ל

מוזיאון כפר מל"ל - עין חי - צילום: אפי אליאן
מוזיאון כפר מל"ל – עין חי – צילום: אפי אליאן

תחילת הדרך

את תחילת דרכו של המושב עין חי , החלו אנשי הקרן הקיימת לישראל, כאשר אלו רכשו אדמות באיזור השרון מידי הערבים המקומיים. האדמות נרכשו לאחר שהיו כחלק מיישוב ערבי לא פעיל שהיה במקום ונקרא "ח'ירבת אל חיה" (בפירוש חופשי – חירבת הנחש).

לאחר שמונה שנים, החלו ליישב את האדמות עולים ראשונים שהגיעו במהלך "העליה השניה" לארץ ישראל. עיקר ההתיישבות היתה של משקים חקלאיים לאורך הכביש הראשי של המושב (כיום כביש 402 – רחוב עין חי).

המושב היה מבין המושבים היהודים הבודדים באותה תקופה ומסביבו יישובים ערבים רבים.

בשנת 1921 , במהלך מאורעות תרפ"ט , נמלטו מהמושב התושבים ועזבו את הגזרה כולה יחד עם תושבי כפר סבא ושאר היישובים הקטנים הסמוכים.

לאחר שהפרעות נרגעו , חזרו כל התושבים חזרה לבתיהם והחלו לשקם את חייהם במקום מחדש.

השם מאחורי המושב

המושב כפי שנכתב בתחילה, לא נקרא בתחילת דרכו ככפר מל"ל אלא עין חי , יש כאלו הטוענים שנגזר מהשם הערבי של הכפר שהיה בסמוך, אך כאמור – אין הסכמה מלאה לכך.

בעת תחילת דרכו של היישוב , נקרא עין חי עד לתקופת מאורעות תרפ"ט , בהם איימו ואף תקפו השכנים הערבים את היישובים היהודים הסמוכים. לאחר שנרגעו הרוחות וחזרו התושבים למושב מחדש, החליטו לבטל את השם הראשוני ולשנותו ל"כפר מל"ל".

כפר מל"ל הינו על שמו של משה לייב לילינבלום שהיה חלק מארגון "חיבת ציון" והיה פעיל ציוני שתמך רבות בהקמת היישובים הראשונים דאז בארץ ישראל.

תעלות המים המשוחזרות בכפר מל"ל - צילום: אפי אליאן
תעלות המים המשוחזרות בכפר מל"ל – צילום: אפי אליאן

התפתחות היישוב

בשנת 1921 החלו תושבי הכפר לבנות את משקיהם מחדש, במושב הצעיר החלו לפעול רפתות , לולי תרנגולות , גידולים חקלאיים וכמובן פרדסי הדר שנטעו באדמות היישוב.

ביישוב הוקמו בתי מגורים ראשונים לאחר שבמשך שנים , התגוררו אנשי המושב בצריפי עץ שנבנו על ידי צריפי לוינשטין.

אחד הסיפורים האירוניים שמסופרים על ידי ותיקי המושב, מדבר על התקופה בה הקימו את הרפתות הראשונות אשר היו עשויות מבטון , אך את בתי המגורים לחקלאים – בנו מעץ פשוט.

אבטיח מללי ? על שום מה ?

בשנות העשרים , החלו לפתח במושב גידולים חקלאיים ייחודים ובניהם – פותח זן של אבטיח המיועד להפקת גרעינים בעיקר. למעשה , ותיקי המושב מספרים שכל עניין הפיתוח היה במקרה לגמרי , כאשר גידלו שני זנים שונים של אבטיח בסמוך , משום כך נוצרה הכלאה ובכך נוצר האבטיח שכונה בפי המקומיים "אבטיח מללי" , על שם המושב בו נוצר למעשה.

האבטיח הפך להיות פופולארי בכל רחבי הארץ ואף יש עדויות כי היה מאוד פופולארי בעיראק סוריה וגם מצריים בשווקים המקומיים.

אבטיחי מללי - מגידולי כפר מל"ל - צילום רפרודוקציה
אבטיחי מללי – מגידולי כפר מל"ל – צילום רפרודוקציה: אפי אליאן – מקור:תצלום במוזיאון כפר מל"ל (לא ידוע שם צלם)

אז מה יש לנו שם לראות?

לפני כשנה וחצי החלו אנשי המושב לשמר את ההיסטוריה המקומית באמצעות הקמת מבנים שונים ואיסוף ציוד מהימים ההם.

את תחילת הדרך נתחיל בבית הכנסת הנמצא בכניסה לרחוב, בית הכנסת כיום אינו בשימוש, אך זה היה בעבר המרפאה ומזכירות היישוב. כיום המקום אמנם סגור אך ניתן לראות דרך חלונותיו הישנים את הציוד, התכולה ועוד.

בחצר בית הכנסת ישנה אנדרטת זכרון לנופלי המושב שהוקמה בשנים האחרונות למעניהם.

המבנה הבא הינו בית העם שהיה בעבר גם בית לימוד של המושב. כאשר מגיעים מכיוון החניה, מגיעים למדרגות המובילות פנימה. במרפסת הראשונית תקבל את פניכם עגלת עץ שהיתה רתומה לסוס ושימשה את חקלאי המושב, כמו כן תמונות רבות, כדי חלב ואף אופניים ישנות שניצבות בכניסה.

בית העם – כיום מוזיאון כפר מל"ל מורכב משני חללים , כאשר בכניסה ישנו שחזור של שולחן אוכל הנתמך בלבנים מייצור מקומי של צדפים חול ומלט, ממול שולחן האוכל , ישנו צילום גדול המציג את השולחן המקורי שלפיו שוחזר זה המוצב שם. על השולחן פריטי מטבח , כלים ואף מפתחות ברזל ישנים.

באולם השני , מעבר לתצוגות על הקיר , ישנה מחיצה וספסל ושם מוקרן סרט תולדות של המושב.

ביציאה מבית העם – המוזיאון , חוצים את החניה ומצד שמאל ישנו צריף ראשונים מסוג "לוינשטין" כפי שהוקם במושב בשנות העשרים. הצריף עצמו מכיל פריטים רבים ששימשו את בני המושב באותה התקופה ואף מוקמו בהתאם.

צריף ראשונים בכפר מל"ל - צילום: אפי אליאן
צריף ראשונים בכפר מל"ל – צילום: אפי אליאן

בצריף ציוד חקלאי , תנור , מיטה , מקרר שהיה עובד באמצעות בלוק קרח, מצלמה ישנה ועוד פריטים מעניינים שיעלו את הנוסטלגיה אצל כולנו. הבונוס – יש שם גם מזגן ! כך שהשהות במקום אפשרית גם ביום חם מאוד.

יצאנו מהצריף והמשכנו הלאה, לצד מודל של כלי לשאיבת מים מהבאר , כפי שהיה קיים דאז באיזור. לידו ניצב לול תרנגולות מטילות שעודנו פעיל ומכיל מס' יחידות של תרנגולות. בהמשך , הגענו לחלקת גידול עצי פירות הדר משוחזרת לפי הימים ההם. בין העצים, תעלות השקייה שמופעלות ממאגר מים מקורי המזרים מים כדרך תעלות אבן מקוריות שנאספו מפרדסי המושב לשם כך.

משם , ממשיכים קדימה, ומגיעים למבנה הרפת המקורי.

משם, חוצים את המבנה הסמוך וחוזרים לכביש הראשי, בסמוך לבית העם ישנו את בית חלוקת החלק המקורי , במקום תצוגת כדי חלב עם דמויות וסיפורו של המקום.

איך מגיעים?

רחוב הבנים – כפר מל"ל , חניה חופשית במקום. קישור למפה למקום ומסלול מומלץ במושב באתר "עמוד ענן"

 

 

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.